ההמשך יבוא, מבולבלים ? גם אנחנו...
משרד המשפטים מפרסם תגובה ביו טיוב
משרד המשפטים מפרסם תגובה ביו טיוב
התחקיר סביב נסיבות תאונת הדרכים בשנת 2005 שהביאה למותו של הנער גל בק ז"ל ממשיך לעורר גלים: איילה חסון פרסמה הערב (ו') ב"יומן" בערוץ הראשון גילויים חדשים בפרשה. בין היתר פורסם כי בוחן המשטרה שבדק את התאונה קבע שהנהגת הדורסת חצתה את הצומת ברמזור אדום ושיקרה בנוגע למהירות שבה נהגה.
כמו כן, נחשף כי בוחן המשטרה בחר לא להתייחס במסקנות שהגיש לעדותה של נהגת המונית, שגיבתה לכאורה את עדותה של הנהגת הדורסת. למרות זאת, בפרקליטות התעלמו מעמדת הבוחן.
עוד לפניה מסרה עדות נהגת מונית שגיבתה את עדותה של הנהגת ולטענתה בק לא הגיע מאותו כיוון כפי שנטען. לפי הדיווח ב"יומן", בתשאול שעברה הנהגת בבית החולים היא סיפקה פרטים מדויקים על נהגת המונית ששמה אושרת ואף הביאה להם את מספר הטלפון שלה ומספר תעודת הזהות שלה.
ייתכן שהבוחן חשב שעדותה של נהגת המונית לא אמינה ואולי לא הייתה כזו בזמן אמת והיא אינה מתיישרת עם המיקומים המדויקים של בק והנהגת הדורסת. כך, בזמן אמת הייתה יכולה הפרקליטות לשלול את עדותה של נהגת המונית.
בתחקיר חזרו לכמה עדי ראייה שהיו במקום בזמן התאונה. אחד מהם עמד מאחורי הקטנוע של גל בק ולטענתו הם המתינו ברמזור לפנות שמאלה לרחוב חיים לבנון בתל אביב. "ראינו שהוא לא נסע באור אדום. זה בטוח. פתאום היה בום. לא ראינו אותה בכלל", סיפר.
לטענת שלושת העדים, הם השאירו אצל השוטרים בזירה את פרטיהם ואחד מהם היה מספר טלפון, אך מעולם לא גבו מהם עדות. אם היו נשאלים, כנראה שהיו מפריכים את עדות נהגת המונית, שטענה כי בק וחברו היו עם הקטנוע ברחוב רקנטאי. "אין מצב שהם היו שם. איזה שטויות", טענו השלושה.
בתחילת השבוע הודיעה הפרקליטות כי אין כוונה לפתוח מחדש את תיק התאונה. בפרקליטות ייחסו זאת לזמן הרב שעבר מאז המקרה והסבירו כי לא ניתן להעמיד לדין את הנהגת באשמת גרימת מוות ברשלנות בשל התיישנות העבירה. בנוסף, טענו בפרקליטות כי הטענה של כמה עדי ראייה שהנהגת נסעה באור אדום ובק באור ירוק אינה נכונה.
במשפחתו של בק הודיעו כי יערערו על ההחלטה. שעה קלה לאחר הודעת הפרקליטות, הערוץ הראשון פרסום כי המשטרה המליצה להעמיד לדין את הנהגת, אך בפרקליטות הוחלט לסגור את התיק.
חברו של בק, יוני גלסנר, הביע זעזוע ואכזבה מהחלטת הפרקליטות בראיון השבוע לאולפן ynet. "עצם סגירת התיק לפני עשור היה המחדל הראשון", אמר גלסנר. "הפרקליטות ממשיכה באותה מגמה במקום לנסות לתקן את הטעות שעשתה בעבר".
נציבת הביקורת על הפרקליטות מנוטרלת מבדיקת תיק גל בק
בעוד שהלחץ הציבורי על הפרקליטות בעניין בדיקת הנסיבות שהובילו לסגירת תיק המוות בתאונה של גל בק ז"ל גובר – כלל לא בטוח שנציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, אכן תוכל לקיים בדיקה של קבלת ההחלטות בתיק בתקופה הקרובה, גם אם תקבל פנייה כזו.
בינתיים, על רקע ההד הציבורי שעורר התחקיר של ערוץ 1, והערר אשר הוגש על ידי משפחת בק על סגירת תיק החקירה (באיחור של 10 שנים אמנם) - הורה פרקליט המדינהשי ניצן למשטרה לגבות עדויות חדשות בתיק, לצורך בדיקת הטענות שעלו בערר.
הבדיקה מתבצעת על ידי אגף התנועה של המשטרה, והיום (א') פרסמה איילה חסון כי חוקרי את"ן גבו ביום חמישי עדות חדשה מנהגת המונית אושרת, ואף ערכו איתה בצומת קק"ל-לבנון בתל אביב שחזור של התאונה, מנקודת מבטה כמי שהיתה עדת ראייה לכאורה. לפי הדיווח בערוץ 1, אשרת חזרה על העדות המקורית שמסרה מיד אחרי התאונה, כאילו גל בק ז"ל הוא זה אשר חצה את הצומת באור אדום, ואולם עדותה בדבר נקודת המוצא של בק והכיוון בו נסע סותרת את עדותם של עדי הראייה האחרים בתיק, ואף את הממצאים בשטח כפי שהם סוכמו על ידי בוחן התנועה של המשטרה במועד התאונה.
בינתיים יש לציין, כי לא התקיימה חקירה באזהרה של אושרת או של כל גורם אחר, באשר לעדויות שנמסרו או לקשר עם הנהגת הפוגעת.
ואולם, גם אם בסופו של דבר, לאחר מיצוי החקירה המחודשת, יוחלט כי סגירת התיק לפני עשור, ללא העמדתה של הנהגת הפוגעת לדין, היתה מוטעית, ספק אם ניתן יהיה לחדש את ההליך הפלילי, שכן כפי שניתחו עורכי דין מומחים בתחום התעבורה ב"פוסטה" בשבוע שעבר, חלה התיישנות ככל שמדובר בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. העמדה לדין באשמת הריגה בתאונת דרכים, לא כל שכן הרשעה בעבירה כזו, היא חריגה שבחריגה והרף הנדרש לה גבוה. כמו כן, לא ברור איזה משקל ייתן בית משפט, אם בכלל, לעדויות כבושות אשר יישמעו עשור אחרי האירוע.
הנציבה, השופטת בדימוס הילה גרסטל |
עם זאת, זווית מתבקשת אחרת לבדיקת הפרשה היא זו של תהליך קבלת ההחלטות בפרקליטות, בכל הקשור לסגירה המהירה של תיק החקירה, תוך שבועיים בלבד מקבלת תיק החקירה מהמשטרה עם ההמלצה להגיש כתב אישום נגד הנהגת. היום ברור, כי ההחלטה לסגור את התיק תוך התעלמות מהקשיים והסתירות שעוררו העדויות של הנהגת הפוגעת ושל נהגת המונית אשר תמכה בגרסת הנהגת הפגעת, היתה חריגה ביותר.
החלטת הפרקליטות לסגור את התיק חריגה ביותר גם במובן זה שמדובר בסגירת תיק מוות ללא דיאלוג עם חוקרי המשטרה אשר המליצו להגיש כתב אישום. ועוד היבט, סגירת תיק מוות מחייבת התייחסות של גורמים בכירים בפרקליטות, לפחות ברמת פרקליט המחוז, מה שמוביל שוב אל פרקליטת המחוז דאז, רות דוד.
אם המשטרה נמנעה עד כה מלבצע חקירה משמעותית של דוד, על תקופת עבודתה כפרקליטת המחוז, הרי שהתיק הזה יחייב אותם לבחון את המעורבות שלה בהחלטת הסגירה של התיק הזה לכל הפחות.
נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם), השופטת בדימוס הילה גרסטל, היא כיום הכתובת האולטימטיבית לבדיקה כזו. למעשה, בדיוק לצורך בדיקת תיקים כאלה הוקמה הנציבות, כדי לבחון את קבלת ההחלטות ולקיים ביקורת בתיקים מעוררי תהיות מהסוג הזה.
אולם, בתחילת חודש יוני מינתה שרת המשפטים איילת שקד את מבקר המדינה לשעבר ושופט בית המשפט העליון לשעבר, אליעזר גולדברג, כדי לבחון את סמכויותיה של הנציבה גרסטל. השופט גולדברג "קיבל" חודשיים לקיום ההתייעצויות הנדרשות, ועד שיגיש את מסקנותיו, ועד שהשרה איילת שקד תקבל החלטה בעניינן, פעילותה של הנציבה גרסטל הוגבלה, לפחות זמנית.
נכון לעכשיו, גרסטל ממשיכה לבצע "בדיקות מערכתיות" בנושאים שונים, ואף קיבלה התחייבות מארגון הפרקליטים לשתף פעולה – אולם בנוגע ל"בדיקות פרטניות" הנוגעות לתיק מסוים או לפרקליט מסוים, הוסכם כי בדיקות אלו אשר עמדו בלב המחלוקת, יוקפאו עד לסיום עבודתו של גולדברג והכרעתו בעניין.
בנציבות הביקורת אמרו היום כי לא התקבלה אצלם פנייה ישירה מאיש בנוגע לבדיקת תיק גל בק ז"ל, וכן לא התקבלה כל הנחיה או בקשה בעניין מהיועץ המשפטי לממשלה. פנייה לבדיקת התיק ולחידוש החקירה נעשתה אמנם על ידי תנועת אומ"ץ, אולם זו הופנתה אל היועמ"ש יהודה וינשטיין ואל פרקליט המדינה ניצן, בעוד נציבות הביקורת (נבת"ם) היתה מכותבת משנית לפנייה זו.
גם אם תתקבל פנייה בהמשך – בנציבות לא יכולים בשלב זה להתחייב לדרך הטיפול בה מאחר שסמכויות הנציבה טרם הוכרעו סופית.
בבקשת אומ”ץ נטען, כי מהפרסומים לגבי התיק עולה חשש של קבלת החלטות על רקע שיקולים פסולים, ו"איפה ואיפה" במערכות האכיפה, לאור השאלות הרבות ללא מענה והעובדה שהנהגת הדורסת היא צעירה "בת למשפחה עתירת ממון ויוחסין".
איילה חסון |
תגובות
רות שמיר, דוברת נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (שמו הרשמי של הגוף בראשו עומדת גרסטל) מסרה בתגובה: "בנבת"ם התקבל העתק לידיעה מפניית ארגון אומ"ץ אל היועץ המשפטי לממשלה ואל פרקליט המדינה בנושא חקירת מותו של גל בק ז"ל. על פי המתווה המגדיר את סמכויות נבת"ם לתקופת עבודתו של השופט גולדברג, אין מניעה לבדיקת פניות הנוגעות להתנהלות מערכתית של הפרקליטות, להבדיל מהתנהלות פרקליט כזה או אחר.
"לא ניתן להשיב לשאלה אם נבת"ם תקיים בדיקה טרם שהוגשה אליה פנייה. יש לבחון כל פנייה המוגשת, לבדוק אם היא מצויה בתחום סמכויות נבת"ם על פי מסמך העקרונות, ולקבוע אם יש אפשרות לבררה, גם במועד זה", מסרה הדוברת.
דובר פרקליטות המדינה, נועם שרביט, עדכן על חידוש ההליכים בחקירת התאונה: "בעקבות הגשת ערר בעניין גל בק ז"ל, החליטה הפרקליטות לבדוק את הטענות בערר. לשם כך נגבו עדויות חדשות ממספר אנשים. מטבע הדברים, לא נוכל לפרט על תוכן העדויות, אולם השלמת החקירה נמצאת בעיצומה ובסיומה תתגבש החלטה בערר. מובן מאליו כי עצם בדיקת הערר וביצוע פעולות חקירה נוספות, אין בהם כדי ללמד על תוצאות הערר".
http://posta.co.il
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4683110,00.html http://www.themarker.com/news/1.2690284 http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-490076 |
"לא זוכר, לא ידעתי": ממוני פנאן ועד גל בק - התחנות של שמעון מזרחי
סוף שנות ה-80 נחשפו שתי פרשות הקשורות לחלוקת כרטיסים למשחקי מכבי תל אביב בכדורסל על ידי שמעון מזרחי. באחת מהן מסר מזרחי כרטיסים למזכיר הראשי של בית המשפט לתעבורה בתל אביב, אברהם פלאי - בית משפט שבו מזרחי, עורך דין העוסק בתחום התעבורה, נהג להופיע פעמים רבות. בינואר 1988 הוגש נגד פלאי כתב אישום בנוגע ל-20 עבירות הנוגעות לטובות הנאה שקיבל, שאחת מהן נוגעת למזרחי. בכתב התביעה הוזכר עניין מזרחי כקבלת שוחד, אך במסגרת עסקת טיעון העבירה הומרה להפרת אמונים.
פלאי, שפרש מתפקידו בעקבות הפרשה, נידון בעסקת הטיעון, שבמסגרתה הודה בעבירות המיוחסות לו, לשנתיים מאסר. בערך באותה תקופה נהג מזרחי לחלק כרטיסים למשחקי מכבי תל אביב בכדורסל גם לשופט התעבורה בן שחר חריפאי. בעקבות כך נפתחה קובלנה משמעתית נגד חריפאי - והוא פרש מתפקידו. לפי פסק הדין, מזרחי השאיר את הכרטיסים לחריפאי במזכירות בית המשפט. "יש כאן פגיעה בשלמותה ובשלומה של המערכת השיפוטית", קבעו השופטים בעניינו של חריפאי (שהוא ופלאי הלכו מאז לעולמם). היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, החליט לא להעמיד לדין את מזרחי בנוגע לשתי הפרשות. חריש החליט שיש להגיש קובלנה בעניין זה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
עניין חלוקת הכרטיסים על ידי מזרחי עלה גם בדו"ח מבקר מדינה ב-2006. לפי הדו"ח, סמנכ"ל משרד החינוך וראש מינהל הספורט אז, שוקי דקל, קיבל בין 1999 ל-2004 כרטיסי מינוי למשחקי מכבי תל אביב. המבקר דאז, מיכה לינדנשטראוס, קבע כי מדובר ב"טובות הנאה", ומתח ביקורת על כך שב-2004 פעל דקל, בידיעה שרת החינוך, התרבות והספורט דאז, לימור לבנת, להעביר למכבי תל אביב חצי מיליון שקל לטובת אירוח הפיינל פור. זאת, על אף שבתקופה ההיא מכבי היתה חברה פרטית (הקבוצה הופרטה ב-2000, עד אז היתה רשומה כעמותה). מזרחי ודקל דחו בזמנו את הטענות וטענו שהכרטיסים ניתנו לדקל מתוקף תפקידו במינהל הספורט.
הבנק של מוני פנאן // מזרחי: "לא ידעתי"
באוקטובר 2009 נמצא מנהל מכבי תל אביב לשעבר, מוני פנאן, תלוי בביתו בצפון תל אביב. הפרשה זיעזעה את המדינה לא רק משום עצם המעשה, אלא גם מכיוון שמיד לאחר מכן נחשף שפנאן ניהל מעין "בנק השקעות" פרטי שבו השקיע כספים עבור מקורביו, מהם רבים ובכירים בעולם הכדורסל, בהם גם שחקנים במכבי תל אביב. בימים שלאחר התפוצצות הפרשה מיעט מזרחי להתראיין, מלבד ראיון אחד בגלי צה"ל, שבו הכחיש בתוקף שידע דבר כלשהו על הבנק הלא חוקי של פנאן.
לדברי אוהד גרינוולד, עורך דין ועיתונאי אתר וואלה שעומד להוציא ספר העוסק באחורי הקלעים של הנהלת מכבי תל אביב, פרשה זו פגעה בתדמיתו הציבורית של מזרחי. "נכון, אין שום עדות על כך שמזרחי ידע משהו. אף אחד לא אמר שמוני נתן כספים או קיבל כספים בנוכחותו של שמעון", אומר גרינוולד, "אבל בהנחה שזה נכון, עולה השאלה איך הוא לא ידע. הרי הוא ומוני היו גם שותפים במכבי וגם חברי נפש. מה זה אומר עליו כחבר ומה זה אומר עליו כיו"ר הקבוצה, שכאלה דברים התחוללו מתחת לאף שלו? מצד שני, הזיכרון הציבורי קצר. שנתיים לאחר מכן מזרחי קיבל את פרס ישראל".
פרשת גל בק // הפרקליטות חידשה את החקירה
לפני שלושה שבועות חשפו אילה חסון ויפעת גליק בערוץ 1 את סיפור הריגתו של הנער גל בק בתאונת דרכים ב-2005 על ידי נהגת צעירה, בת למשפחה עשירה ומקושרת, שיוצגה במהלך חקירת המשטרה על ידי עו"ד מזרחי. התחקיר חשף את החקירה המשטרתית שהתנהלה לכאורה ברשלנות ואת ההחלטה המהירה מאוד והתמוהה של הפרקליטות לסגור את התיק.
הממצא המרכזי בתחקיר היה כי העדות היחידה שניתנה אז לטובת הנהג - של נהגת מונית- מתבררת כיום כשקרית. אותה נהגת מונית, שהוקלטה בסתר בתחקיר, אמרה כי העדות שנתנה בזמנו לא היתה נכונה. בתגובה לממצאי התחקיר אמר מזרחי לערוץ 1 כי הוא "אינו זוכר" את הפרשה.
פרסום התחקיר עורר סערה ציבורית ודרישה לפתוח מחדש את תיק החקירה. במסגרת הדיון הציבורי עלתה לשידור בגלי צה"ל עו"ד הדס פורר־גפני, מרכזת תחום תאונות הדרכים בפרקליטות תל אביב ואחראית על תחום תאונות הדרכים הקטלניות (שלא טיפלה בתיק ב-2005), ותקפה את הדרישה לפתוח מחדש את התיק, תוך כדי שהיא מתעמתת בשידור עם אביו של בק. פורר-גפני ידועה כאחת מהאוהדים המושבעים של מכבי תל אביב בכדורסל.
בעקבות הלחץ הציבורי, שלשום הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי פרקליטות תל אביב מחדשת את החקירה בפרשה, ופתחה את תיק החקירה מחדש. מהפרקליטות נמסר כי "עו"ד פורר־גפני היא אמנם אוהדת מכבי תל אביב, איך אין לה תפקיד בקבוצה או קשר למזרחי. כדי למנוע לזות שפתיים, פורר-גפני נוהגת לשתף את הממונים עליה בהחלטות המתקבלות במסגרת התיקים שבהם מייצג מזרחי (ככל שהיא יודעת על כך), באופן שבו כל החלטה שכזו מאושרת גם על ידם".
פרס ישראל // בחסות טל ברודי
ב-2011 קיבל שמעון מזרחי את הפרס היוקרתי ביותר בציבוריות הישראלית - פרס ישראל - על מפעל חיים כהוקרה על פעילותו כיו"ר מכבי תל אביב, תפקיד שאותו ביצע לאורך השנים בהתנדבות. בראש ועדת הפרס עמד טל ברודי, על אף שבאותה עת היו לברודי קשרים מובהקים עם מכבי תל אביב ומזרחי.
ברודי, שחקן העבר המיתולוגי של מכבי תל אביב, אינו רק מקורב למזרחי, אלא שבאותה עת היה גם דירקטור בקבוצה, לפי עתירה שהוגשה בעניין לבג"ץ. כמו כן, לאורך השנים עזר ברודי למכבי תל אביב בעניינים שונים, בין היתר היה (ועדיין) איש הקשר של הקבוצה ב-NBA וסייע לה בארגון משחקים בארה"ב בתקופת הקיץ.
ברודי עצמו, כפי שהודה בראיונות שונים בתקופה ההיא, הוא זה שהמליץ על מזרחי לקבלת הפרס. בעקבות הענקת הפרס למזרחי הוגשה עתירה לבג"ץ, אך זו נדחתה בעקבות נקיטת גישה מצמצמת בסוגיית ניגוד העניינים.
פרשת ג'קי רונן // העד ששיקר והמשפט שבוטל
ב-1974 אירעה תאונת דרכים בסמוך למסעדתו של המסעדן ג'קי רונן, בשדרות חן בתל אביב. בתאונה פגעה נהגת בהולך רגל, ורונן היה עד לתאונה. נגד הנהגת, שאותה ייצג עו"ד מזרחי, הוגש כתב אישום, ורונן, שהעיד על המקרה גם במשטרה, היה עד תביעה. לפי כתב האישום של הפרקליטות, ביום המשפט פגש רונן במסדרון בית המשפט לתעבורה את מזרחי ושוחח עמו. עוד לפי כתב האישום, מזרחי פנה לרונן בכוונה כי יעיד עדות שקרית, וכי יחזור בו מעדותו במשטרה, מכיוון שהנאשמת היא "אשה מסכנה", והעדות של רונן תזיק לה.
לפי אותו כתב אישום, לאחר שיחה זו רונן שינה את עדותו - וטען כי כלל לא היה עד לתאונה, והגיע למקום רק אחרי ששמע את קול חריקת בלמי המכונית. העדויות הסותרות של רונן הובילו לפתיחת חקירה משטרתית ולהגשת כתב אישום נגדו. במשפטו טען רונן כי במשטרה אמר את האמת, ובבית המשפט שינה את הגרסה כי הושפע מדבריו של מזרחי. לאחר המשפט של רונן נפתחה חקירה משטרתית נגד מזרחי, ואף הוכן כתב אישום נגד מזרחי, שיוצג באותה תקופה על ידי עו"ד אמנון גולדנברג, אחד הפרקליטים הבכירים במדינה שהיה באותה עת ראש לשכת עורכי הדין. בזמנו, כשפורסמה הפרשה, הכחיש מזרחי את טענתו של רונן.
לאחר שקריאת כתב האישום נגד מזרחי נדחתה כמה פעמים (בין היתר, בשל שביתת פרקליטים), פנה גולדנברג ליועץ המשפטי לממשלה דאז יצחק זמיר, וטען כי למזרחי נגרם עינוי דין. זמיר, בניגוד להמלצת פרקליטות מחוז תל אביב, החליט להפסיק את ההליך המשפטי. העניין הועבר לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין - שם הגיש פרקליט המדינה קובלנה נגד מזרחי בעניין קיום מגע עם עדים ובעשיית מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין. בהליך זה מזרחי זוכה: פסק הדין נפרש על עמוד וחצי בלבד, ולא הובא בו נימוק מדוע רונן שינה את גרסתו.
התאונה שבה נהרג אדם תמם // העדה שינתה את גרסתה
בתאונת דרכים בצפון תל אביב ב-2011 פגעה נהגת ג'יפ ממשפחה מבוססת בשני צעירים שהיו רכובים על אופנוע. כתוצאה מהתאונה נהרג אדם תמם, וחברו, ברק זילבר, נפצע קשה. את נהגת הג'יפ ייצג בפרשה עו"ד שמעון מזרחי.
יום לאחר המקרה התייצבה בתחנת המשטרה עדת ראייה לתאונה, שטענה כי הג'יפ הוא זה שסטה לעבר האופנוע ופגע בו. ואולם כעבור שמונה ימים שינתה עדת הראייה את עדותה וטענה כי ייתכן שמה שראתה זה את האופנוע סוטה לעבר הג'יפ. עם זאת, כאשר העדה שמעה על סגירת התיק, היא שבה למשטרה ואמרה כי היא זוכרת בוודאות שהג'יפ הוא זה שסטה לעבר האופנוע ופגע בו. היא אף אמרה שעשתה טעות כאשר חזרה בה מגרסתה.
גם מומחה ששכר המשפחה קבע כי הממצאים בשטח מעידים על כך שהג'יפ הוא זה שסטה מנתיבו ופגע באופנוע שעליו רכבו הצעירים. כפי שפורסם ב"מעריב", משפחות תמם וזילבר הגישו ערר על סגירת התיק ודרשו מהפרקליטות לפתוח אותו מחדש. בשלב מסוים אף התקיימה בעניין זה הפגנה מול פרקליטות מחוז תל אביב.
מהפרקליטות נמסר כי "פרקליטות מחוז תל אביב אימצה את המלצת המשטרה לסגור את התיק מחוסר ראיות, משום שלא ניתן היה להגיע למסקנה חד־משמעית מי אשם בתאונה, ותוך שקלול נסיבות נוספות שנמנע מלפרטן בשל צנעת הפרט. הערר של המשפחה נבחן, ובהחלטה מנומקת ומפורטת החליט המשנה לפרקליט המדינה דאז על דחיית הערר".
http://www.themarker.com/markerweek/1.2690979
אין לי כח להרחיב בדיון הנצחי על שמעון מזרחי, אז נסתפק רק בחמישיה הפותחת:
1. עורך הדין שמעון מזרחי העניק למזכיר בית משפט השלום ולאחד השופטים, במשך שש שנים, כרטיסים למשחקי מכבי תל אביב כטובות הנאה. איכשהו קרה שהענין הפלילי הועבר לדיון פנימי בלשכת עורכי הדין, שם נמצא כי אכן כך היה.
2. . דו"ח מבקר המדינה משנת 2006 קובע כי מכבי ת"א בע"מ העבירה כרטיסים בשווי עשרות אלפי שקלים למנכ"ל משרד הספורט דאז, שוקי דקל, וקיבלה לבקשת שמעון מזרחי מאותו משרד מאות אלפי שקלים שלא הגיעו לה, למטרת אירוח הפיינל פור. ממצאי הדו"ח לא נחקרו במשטרה.
3. מכבי ת"א היהודית של מזרחי היא שהמציאה – בשנים בהן מי שביקש בכנות להתגייר עבר יסורי "גיור כהלכה" – את הגיור הפיקטיבי לשחקנים אמריקאים (אחרים חיקו אותה בהמשך).
4. מכבי ת"א הפטריוטית של מזרחי שיחקה ביום הזיכרון לחללי צה"ל, כשמזרחי מתרץ זאת בדבר הבל אודות פערי השעות בין ישראל לפאריס (דייויד פדרמן הודיע שהשנה הקבוצה לא תשחק ביום הזיכרון).
5. את התאבדותו של מקורבו לאורך שנים, מוני פנאן, הגדיר מזרחי כ"פגיעה במותג מכבי תל אביב". * על כל השאר – ההלשנה על בארי ליבוביץ', שיטת חנן קרן, ידיד המחלקה משה דיין, ההירואין של אולסי פרי, הפיצה של צ'ורצ'יץ', תקציבי העתק מכספי המדינה דרך רשות השידור, רפאל נאה והתקשורת, ההשוואה של אוסישקין ומלחה לעזה, מותם של צבי רול ומוני פנאן, ואינספור סרחונות אחרים – נרחיב אולי בפעם אחרת. (ועוד פרט אחד, קצת נשכח, להרחבת המחשבה: ישראל ומכבי תל אביב היוו כוח בכדורסל האירופאי עוד לפני עידן מזרחי – הנבחרת סיימה חמישית באירופה, כהן מינץ שיחק בנבחרת אירופה. ב-1967, שנתיים לפני שמזרחי קיבל את מכבי ת"א, היא שיחקה בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע).
הקרדיט לאיתן בקרמן מ"דה באזר"
>>פרשת דריסת הנער גל בק ז״ל המשיכה השבוע לצבור תאוצה בעקבות הגילויים החדשים בתחקיר של איילה חסון ויפעת גליק בערוץ 1. מי שקולו טרם נשמע בפרשה הוא עו״ד שמעון מזרחי, שהיה, על פי הפרסומים, פרקליטה של הנהגת הדורסת לכאורה,שני פלטי. למזלכם, ליאורה כאן.
עו״ד מזרחי, מה עמדתך בפרשה?
״אני 50 שנה עורך דין, ממתי שמעת אותי מדבר אי פעם על תיקים שאני מייצג בהם נאשמים?״
אבל פה מדובר בתיק שעורר סערה ציבורית.
״אני, אני לא קשור לעניין. אני לא חושב שאני צריך להגיב על כלום".
מה דעתך על ההאשמות בדבר טיוח בחקירה?
״אני לא אומר ולא מתייחס. תודה רבה לך״.
אתה בקשר עם משפחת פלטי לאחרונה?״אני לא מעוניין להגיב על השאלות האלה, גבירתי".
>>http://www.maariv.co.il/gossip/Article-490372
רביב דרוקר // מי מנסה לנקום באם הדורסת בפרשת גל בק?
הייתכן שמישהו מנסה להיאבק באמה של הנהגת שדרסה למוות את גל בק באמצעות הבת? מיד לאחר התחקיר בערוץ 1 הופיעו בפייסבוק נאצות אלימות כלפי הנהגת הפוגעת. בחלקם הוזכר התפקיד הבכיר שממלאת אמה באל על. גם התגובות ברשת נראות מוגזמות בעוצמתן, כאילו יש יד מכוונת מאחורי כל הסיפור הזה.
התחקיר של איילה חסון ויפעת גליק בערוץ 1 הוא חשוב והשאלות שהעלה חייבות להיבדק. עם זאת, התיאוריה הקונספירטיבית, שמניעה את הפרשה הזאת, נראית קצת מוגזמת. בכירים בפרקליטות שוטחים מסכת עובדתית, שמעקרת את רוב הרעל הנוטף מהסיפור הזה. נכון, אותם בכירים הם צד מעוניין ובכל זאת, העובדות שהם מעלים לא ממש מוזכרות בדיון הציבורי.
הכותרות המטעות בפרשת גל בק ז"ל הן רק ביטוי אחד למה שקורה בפרשה המתעתעת הזאת. הנה עוד דוגמא: ביום רביעי שעבר הטילה שרת המשפטים איילת שקד פצצה קטנה: היא הודיעהשהפרקליטות החליטה לחדש את חקירת התאונה שבה נהרג גל בק, ב–2005 — "בעקבות הלחץ הציבורי", כפי שכתבו העיתונים. בחלק מהידיעות נכתב, שהמשטרה כבר גבתה עדויות בפרשה שבועיים קודם לכן. אם החקירה חודשה רק עכשיו, איך נגבו כבר עדויות?
ואולי כדי לבחון את הקשר בין הפרשה הזאת לבין הוויכוח על סמכויות נציבות הביקורת עלהפרקליטות. הרי הפרשה הזאת היתה נראית אחרת, אילו יום אחרי פרסום התחקיר ב"יומן" היתה נפתחת בדיקה של גוף בלתי תלוי כמו הנציבות, שבתוך כחודש היתה מפרסמת את ממצאיה בנוגע לשאלה אם היו או לא היו שיקולים זרים מאחורי הסגירה המזורזת של תיק גל בק.
פרקליט המדינה שי ניצן פנה הערב (יום א') ליועץ המשפטי לכנסת איל ינון בבקשה שלא לקיים את הדיון בוועדת החוקה שנקבע ליום רביעי בנושא סגירת תיק חקירת דריסתו של גל בק לפני עשר שנים. כך נודע ל-ynet. לדברי ניצן, המשטרה כבר החלה בפעולות השלמת חקירה, לרבות גביית עדויות נוספות, וקיים חשש כי דיון בוועדה בשלב זה יפגע בחקירה.החקירה נפתחה מחדש בשבוע שעבר בעקבות תחקיר של איילה חסון בערוץ 1 שהעלה סימני שאלה סביב החקירה שביצעה המשטרה.
במכתב ששיגר ניצן ליו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי נכתב: "אני סבור כי לא יהיה זה נכון לקיים בעיתוי הנוכחי את הדיון בוועדה".
כמן כן, הוא ציין כי שיקול זה של חשש לפגיעה בחקירה תלויה ועומדת הביא לא אחת בעבר לדחיית דיונים בוועדות הכנסת, שכן על הכנסת לגלות משנה זהירות במה שעשוי להראות כהתערבות בהליכים פליליים בעודם בעיצומם ובעצמאות שיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה טרם קבלת החלטה.
בליל התאונה לפני 10 שנים, רכבו בק וחברו כל אחד על קטנועו וחיכו ברמזור בשדרות קק"ל לכיוון מערב. בבואם לפנות שמאלה לרחוב חיים לבנון הגיעה נהגת ממערב והתנגשה בגל בן ה-16 שעף למרחק רב ונהרג. אחרי פרסום התחקיר על אודות התאונה הודיעה הפרקליטותשהתיק לא ייפתח מחדש.
ההחלטה של הפרקליטות הובילה למחאה ציבורית. כ-400 בני אדם הגיעו בשבת לעצרת תמיכה במשפחתו של בק. "כולנו גל בק", כתבו המוחים באמצעות נרות שהודלקו לזכרו של הנער. מאות המוחים התכנסו בצומת הרחובות קק"ל וחיים לבנון בצפון תל אביב, סמוך למקום שבו בק נדרס למוות.
למרות ההודעה של הפרקליטות שהתיק לא ייפתח, לפני כמה ימים הודיעה שרת המשפטים, איילת שקד, כי הפרקליטות חזרה בה מהודעתה ופתחה מחדש את תיק החקירה. השרה שקד הודיעה במליאת הכנסת כי "הפרקליטות תגבה עדויות חדשות. בסוף התהליך ולאחר גיבוש הממצאים, תתגבש עמדה שתועבר למחלקת עררים בפרקליטות או המשנה לפרקליטות המדינה, והם יקבלו החלטה אם יש מקום או ניתן להגיש כתב אישום".
במסגרת פתיחת התיק, נהגת המונית שהייתה עדה לתאונה מסרה עדות חדשה במשטרה. גם הפעם היא חזרה על עדותה המקורית מלפני 10 שנים, ולפיה הנהגת הפוגעת לא נסעה באור אדום. עדותה היא הראיה העיקרית שלפיה החליטה הפרקליטות שלא לפתוח את החקירה מחדש. לפני עדותה במשטרה, הנהגת תועדה על ידי קרובי משפחתו של בק כשהיא טוענת כי הנהגת כן עברה באור אדום.
27/07/2015 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4684308,00.html
הפרקליטות לא תגיש כתב אישום בפרשת גל בק ז"ל
הפרקליטות הורתה לפני כחודש על פתיחת חקירה בפרשת דריסתו של גל בק ז"ל, שנהרג ב-2005 בתאונת דרכים חזיתית בתל אביב, אבל לחדשות 10 נודע כי לא יוגש כתב אישום בפרשה.
תחקיר של ערוץ 1 העלה ממצאים חדשים בנושא שהובילו לחקירה המדוברת, אבל בסופו של המשטרה הגיעה למסקנה כי אין מקום להגשת כתב אישום.
הסיבה לכך היא שלמעט חברו של גל בק ז"ל, שהיה לצידו וטען כי עבר בירוק, בשאר העדויות נטען כי עבר ברמזור צהוב-אדום. בנוסף, עדה שטענה בתחילה כי הנהגת נסעה באור אדום, חזרה בה מעדותה וטענה כי הנהגת נסעה באור ירוק. אין עדויות כי הופעל לחץ על העדה ואין עדויות אחרות הטוענות כי הנהגת חצתה את הרמזור באור אדום.
חשוב לציין שגם אם הראיות היו מוכיחות שבמקרה המדובר בוצעה הריגה ברשלנות, לא היה ניתן להגיש כתב אישום עקב התיישנות. אבל, האופן שבו טיפלו בתאונה מעלה שאלות לגבי המהירות של סגירת התיק ולגבי העובדה שלא בוצעה בדיקת אלכוהול בזמן אמת.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1144146&sid=126
חמישה חודשים לאחר פרסומה הראשון של פרשת הדריסה של הנער גל בק, נודע לחדשות 10 כי מסמך רפואי בו נמצא שהנהגת הפוגעת היתה שיכורה ערב הפגיעה - נעדר מתיק החקירה בשל "חיסיון רפואי" של הנהגת.
מדובר בבדיקה רפואית שבוצעה לנהגת הפוגעת לאחר הפגיעה, שכוללת בין היתר בדיקת דם מפורטת. בבדיקה, שהובאה לידיעת פקד במשטרה לפני חודשיים, מצוין במפורש כי הנהגת הפוגעת היתה בגילופין בעת שדרסה למוות את בק.
אלא, שניסיונות להביא את הבדיקה לידיעת גורמים במשטרה ובפרקליטות עלו בתוהו - לאחר שנמצא כי הממצאים הנוגעים לרמות האלכוהול נעדרים מהתיק הרפואי של הנהגת. הגורמים הרפואיים המעורבים בעניין הסבירו לחדשות 10 כי בשל ענייני "חיסיון רפואי", הבדיקה נעדרה מהתיק ולכן גורמי החקירה לא ידעו על קיומה.
כעת, דנים בפרקליטות אם הראיה המציגה את רמות האלכוהול בדמה של הנהגת עדיין קבילה, ואם הבדיקה שנעשתה לה עדיין נחשבת לאמינה - בחלוף יותר מעשור. זאת, בהתחשב בכך שפרקליט המדינה, שי ניצן, הורה לבחון את התיק כמו "תיק רצח לכל דבר".
גל בק. הבדיקה הרפואית לנהגת - בת יותר מעשור צילום: רפרודוקציה
בחודש אוגוסט פורסם בחדשות 10 לראשונה כי הפרקליטות הורתה על סגירת התיקבנושא בק, חודש בלבד לאחר שהוחלט על פתיחתו מחדש. זאת, לאחר שהעדה, שטענה כי הנהגת נסעה באור אדום, חזרה בה מעדותה וכן נמצאו עדויות שטענו כי בק ז"ל חצה את הרמזור באור צהוב - אדום.
גל בק נדרס למוות בשנת 2005 על ידי נהגת שמעולם לא נתנה את הדין על המעשה, לאחר שהתיק נגדה נסגר. תחקיר ערוץ 1 הביא לפתיחת התיק מחדש לאחר שחשף סתירה בדבריה של אחד מעדות הראייה לתאונה, שטענה בתחילה כי בק, שרכב על קטנוע, היה זה שחצה ברמזור אדום והוביל לדריסתו, אך הכחישה את עדותה במסגרת התחקיר ששודר.
יש לציין כי משפחתו של בק דרשה מהפרקליטות לפתוח את התיק מחדש כבר לאחר מעצרה של עו"ד רות דוד בפרשת רונאל פישר, אשר הייתה חתומה על סגירת התיק כאשר שימשה כפרקליטת מחוז תל אביב.
Via nana10.co.il 28/11/2015
במסגרת פתיחת התיק מחדש, בפרקליטות החליטו לדרוש את התיק הרפואי של הנהגת הדורסת, שהיה כפוף לחיסיון רפואי. התיק כלל בדיקות דם שנערכו לה בבית החולים איכילוב לאחר התאונה לצורכי הטיפול, ועל כן חל עליהן חיסיון שגרם לכך שתוצאותיהן לא נכללו בתיק החקירה.
מהבדיקות עלה כי הנהגת היתה בגילופין במהלך התאונה שהובילה למותו של בק בן ה-16, בשנת 2005. גורם המעורה בתיק סיפר כי בפרקליטות בוחנים כעת את קבילותן של הבדיקות, שנדרשות לעבור מספר משוכות משפטיות. אחת מהן היא העובדה שבאותם ימים, המעבדה של בית החולים איכילוב לא הוגדרה כמוסמכת לבצע בדיקות מסוג זה על פי התנאים שנקבעו בתקנות התעבורה.
במשטרה הסבירו כי ממצאי בדיקות הדם לא היו ידועים ליחידה החוקרת עד החודשים האחרונים כיוון שלא ביצעו בדיקה שכזו מטעמם לאחר התאונה. לטענת הגורם, הבדיקה לא בוצעה על ידי המשטרה בזמן אמת מפני שלפני עשור נהוג היה לבצע בדיקת שכרות רק אם התעורר חשד סביר שהנהג היה שיכור, חשד שלא התעורר בתיק זה.
גל בק נדרס למוות ב-2005 בצומת הרחובות קרן קיימת וחיים לבנון בתל אביב. ביולי פורסם בערוץ 1 תחקיר, שממנו עלה לכאורה כי הנהגת הדורסת נסעה באור אדום, ולמרות זאת תיק החקירה נסגר תוך זמן קצר ללא שום בירור והעמדה לדין. על פי הכתבה, לא נעשתה בדיקה וחקירה משטרתית נאותה לדורסת. כמו כן עולה שאחת העדות, אשר טענה שהנהגת חפה מפשע, זייפה לכאורה את עדותה.
מפרקליטות מחוז תל אביב נמסר בתגובה לפרסום הערב כי "התיק נמצא בבחינה וטרם התקבלה בעניינו כל החלטה".