סה"כ צפיות בדף

יום רביעי, 14 במרץ 2012

האפרטהייד האמיתי של המזרח התיכון


אפרטהייד הוא חלק אינטגרלי של העולם הערבי-מוסלמי מזה אלף שנה.  


נוכח שבוע האפרטהייד הישראלי, ה"מכה" לאחרונה בערים ובקמפוסים ברחבי העולם, תומכיה של המדינה
היהודית מתקשים להגיע להסכמה באשר לתגובה הטובה ביותר לחג השנאה הזה. חלק מציעים להדגיש את
מאמצי השלום של ישראל, אחרים מציעים למתג מחדש את המדינה על ידי הדגשת הישגיה הרבים וסיפורי
ההצלחה שלה. ואילו יש כאלה הסוברים כי יש להזכיר לעולם שהציונות היא תנועת השחרור הלאומית של
היהודים, ולא תנועה גזענית. לכל אחת מן הגישות הללו יש יתרונות, אך אף אחת מהן לא "תעשה את העבודה".
רדיפת שלום או שגשוג אינם הוכחה לנאורות או שוויון בבית. המשטרים האכזריים ביותר חיו בשלום עם שכניהם,
בעודם מדכאים את נתיניהם; החברות המשגשגות ביותר נהגו אפליה כלפי מיעוטים פגיעים. דרום אפריקה לא
הייתה בדיוק ענייה ונחשלת טכנולוגית; בארצות-הברית, אולי האומה המצליחה והעשירה ביותר בזמננו, הייתה
נהוגה עד לא מזמן הפרדה בין קבוצות שונות של אוכלוסייה.
מה שמניע את עלילת האפרטהייד גם אינו שכחת טבעה האמיתי של הציונות. להפך. זו מ˒נעת משלילת עצם
קיומה של ישראל. אבק האפר של מחנות ההשמדה רק שקע, וכבר הערבים ובעלי בריתם במערב הישוו את
הקורבנות היהודים למעניהם.
"לערבים, הציונות היא אכן מבעיתה כמו כל מה שעשו הנאצים בהתפשטותם הגזענית על חשבון אחרים", נכתב
ב-1945 בחוברת של הליגה הערבית, שהיא הגוף המייצג של מדינות ערב. בחוברת שהוציא אש"ף לאור
ב-1964 מיד אחרי היווסדו נכתב כי "לתפיסה הציונית של 'הפתרון הסופי' ל'בעייה הערבית' בפלסטין, ולתפיסה
הנאצית של 'הפתרון הסופי' של 'הבעייה היהודית' בגרמניה, יש מרכיב בסיסי משותף: השמדת הגורם האנושי
הבלתי רצוי שבו מדובר".
היה זה אם כן ארגון הטרור הפלסטיני שבאמצע שנות ה-60' המציא את הבדייה בדבר אפרטהייד, שנים לפני
שכבשה ישראל את יהודה, שומרון ועזה.
טענה זו שלו לא רק שהיא שקרית לחלוטין כמובן, אלא שהיא היפוכה הגמור של האמת. אם אכן אפרטהייד הוא
פשע נגד האנושות, ישראל היא למעשה המדינה היחידה במזרח התיכון שנקייה מנגע זה, מדינה שאוכלוסייתה
הערבית נהנית משוויון מלא בפני החוק ומזכויות יתר שמרבית המיעוטים האתניים בעולם החופשי אינם זוכים להן
– מקביעת הערבית כשפה רשמית של המדינה, ועד לעיגון בחוק של חגים לא-יהודיים כימי מנוחה רשמיים.
בניגוד לכך, אפרטהייד הוא חלק אינטגרלי של המזה"ת מזה אלף שנה, והעמים הערביים והמוסלמיים ממשיכים
לאכוף – חוקית, פוליטית וחברתית – את האפלייה בפועל נגד המיעוטים האומללים החיים ביניהם. 
על ישראל לנקוט יוזמה אסטרטגית. 

מדוע אם כן על צד תמים להיות תחת לחץ מתמיד "להיטהר", בעוד שאת האשמים האמיתיים לא רק מותירים ללא-
פגע, אלא מעניקים להם במה עולמית להאשים אחרים בפשעיהם? במקום להתנצל ללא הפסק, דבר שהיהודים
עושים זמן רב מדי, על ישראל לנקוט יוזמה אסטרטגית, לומר את האמת ולהצביע על המבצעים האמיתיים של
אפרטהייד במזרח התיכון: העמים הערביים והמוסלמיים של האזור.
אפרטהייד ערבי/מוסלמי מופיע בצורות רבות, ועל חלק מקורבנותיו מופעלת יותר מצורה אחת.
* חוסʸ סובלנוʺ דʺיʺ: היסטורית, מוסלמים ראו את עצמם כנפרדים וכנעלים על כל האחרים החיים תחת שלטון
האיסלאם, הידועים כ"בני חסות" (ד'ימי). גם בתקופה המודרנית הם ממאנים לוותר על מעמד עדיף זה. נוצרים,
יהודים ובהאים הם אזרחים מדרגה שנייה בכל רחבי העולם הערבי/מוסלמי, וגם המוסלמים שאינם משתייכים
לקבוצה המוסלמית השלטת מדוכאים על ידיה (שיעים בסעודיה וסונים בסוריה).
* חוסʸ ʹוויון אʺני: מסורת זו של חוסר סובלנות חורגת הרבה מעבר למרחב הדתי. כמי שהיו במשך תקופה
ארוכה אדוני אימפריה, הערבים, הטורקים והאיראנים ממשיכים להתייחס לאוכלוסיות שהתאסלמו לפני זמן רב
המשמרות את שפתן, תרבותן ומנהגיהן – שהבולטות ביניהן הן הכורדים והברברים – כאל נחותות.
* גזענוʺ: המזרח התיכון הפך לספק העיקרי של הסתה אנטישמית בעולם, ומפיץ עלילת דם ימי-ביניימית יחד עם
כזבים מודרניים (במיוחד הפרוטוקולים של זקני ציון), המציגים את היהודים כמקור כל רע.
בדומה, אל אפריקנים שמוצאם מהתת-סהרה הם בזים בוז עמוק, שריד לתפקידו ההיסטורי של האזור כמרכז
הבינלאומי של סחר העבדים.
* אפליה מגדʸיʺ: אפליה חוקית ומגדרית נגד נשים רווחת ברחבי העולם הערבי-איסלאמי, האחראית לאלימות
גסה (לדוגמה, אלימות בתוך המשפחה או אונס על ידי בן זוג אינם בגדר עבירה פלילית), ולעשרות הוצאות
להורג כל שנה, הן החוקיות והן החוץ-משפטיות (כלומר על רקע כבוד המשפחה). אפליה נגד הומוסקסואלים היא
אף חמורה יותר.
* מניעʺ אזʸחוʺ: אי-מתן אזרחות וזכויות נלוות לחלקים נרחבים של אוכלוסייה ילידת המקום, הוא נפוץ. קהילות
של פלסטינים במדינות ערב מהוות את הדוגמה הבולטת ביותר לאפליה (בלבנון, לדוגמה, אין הם יכולים להיות
בעלי רכוש, לעסוק במקצועות רבים, לנוע בחופשיות וכולי). הבדואים (חסרי מדינה) במדינות המפרץ ומאות אלפי
כורדים בסוריה סובלים מאפליה דומה.
* אי-ʹוויון בעבודה: התעללות בעובדים זרים (במיוחד עובדים במשק הבית) – החל מהתעללות מינית, דרך
כליאה ועד לרצח ממש – היא למעשה מותרת בכל רחבי המזה"ת, במיוחד בארצות הנפט, שבהן יש מספר גדול
של עובדים זרים.
* עבדוʺ: המדינות דוברות הערבית נשארו המקלט המובהק ביותר בעולם לסחר עבדים,ִמסחר בילדים ובזנות
בסעודיה ובמדינות המפרץ, ועד לסחר עבדים ממש בסודן ומאוריטניה. למעשה, איסלאמיסטים ברחבי המזה"ת
תומכים ללא שום נקיפות מצפון בהפיכת העבדות לחוקית.
* דיכוי פוליטי: משטרים רבים במזה"ת אינם אלא מנגנוני דיכוי שלמים משוכללים, שמטרתם להנציח את
השליטה בסגנון אפרטהייד של מיעוט קטן על מרבית האוכלוסייה: עלווים – בסוריה; תיקריתים – בעיראק של
סדאם; משפחת המלוכה הסעודית; השושלת ההאשמית – בירדן.
אולי האנכרוניזם המרתק ביותר בעולם הוא שהעוולות הללו חמקו מביקורת וגינוי. ממשלות המערב מסרבות
לצאת נגד בעלות בריתן הרודניות, בעוד שהמעמדות המשכילים פטרו את תושבי המזה"ת מאחריות למעשיהם,
על פי המסורת המתנשאת של "עולו של האדם הלבן" המתייחסת לשחקני האזור כאל יצורים חצי-מפגרים,
קהי-שכל מכדי להיות אחראים לגורלם.
הגיעה העת להוקיע את ההתנהלות המפלה הזאת, ולאלץ את המשטרים הערביים/מוסלמיים לציית לעקרונות
ההגינות האוניברסליים המקובלים ולדרוש מהם ליטול אחריות למעשיהם. צעד זה לא רק יחשוף עד כמה חלול
מסע ההכפשה והדה-לגיטימציה של ישראל, אלא גם יסייע לקדם שלום ויציבות באזור.
ההיסטוריה הראתה כי אפלייה בוטה ושיטתית מאיימת לא רק על מיעוטים המדוכאים על ידה, אלא גם על
הבריאות הפוליטית של החברות המדכאות אותם. רק כשהחברות הערביות והמוסלמיות ינהגו ב"אחר"ְ˗שווה,
יהיו המזה"ת ושאר העולם האיסלאמי מסוגלים להתעלות מעל לחולייהם ולהביט קדימה לעבר אביב מדיני וחברתי אמיתי.

יום שישי, 9 במרץ 2012

אנשי ראש הממשלה - בנימין נתניהו


כך עובדת לשכת ראש הממשלה

כוורת רוחשת של מעל 53 יועצים, 40 משרדים ואגפים, 5 ראשי מערך הסברה שהתחלפו תוך 3 שנים, וראש ממשלה אחד – שכולם לוחשים על אוזנו, פועלים למענו ומנסים לזכות באמונו, ואם אפשר אז עדיף באמונה של רעייתו שרה. הפרוטוקולים, הנהלים, התככים,  כך מתנהלת הלשכה הכי לחוצה במזרח התיכון.


ביבי נתניהו (צילום: פלאש 90 ,פלאש 90)
מקיף עצמו ביועצים רבים, סומך על בודדים. נתניהו
צילום׃  פלאש 90

האבק מסקנדל ההדחה של נתן אשל טרם שקע, וכבר בשבוע שעבר נאלצה לשכת ראש הממשלה להתמודד עם הראיון של עוזי ארד, אחד האנשים הקרובים ביותר לנתניהו בעבר. פרישתו של יועץ התקשורת יועז הנדל ועתידם המעורפל של כמה מגיבורי פרשת אשל – קרעו חור הצצה לדרך התנהלותה של הלשכה הכי חזקה במדינה. הלשכה אומנם מכונה "האקווריום" על שם דלתות הזכוכית בכניסה אליה, אולם הנעשה בחדרי חדרים רחוק מן העין הציבורית כמרחק תל אביב מטהרן.
עוזי ערד -  http://tripeilat.blogspot.com/2012/03/blog-post.html
 כוורת עצבנית ולחוצה
בלשכת ראש הממשלה, היושבת בבניין המרכזי בקריית הממשלה בירושלים, יש ארבעה בעלי תפקידים שעל פיהם יישק דבר, תחת עינו הפקוחה של ראש הממשלה המכהן. ארבעת האנשים האלה הם ראש הלשכה (גיל שפר שהחליף בתפקיד את נתן אשל), מנכ"ל המשרד (עורך הדין הראל לוקר), מזכיר הממשלה (צביקה האוזר) והמזכיר הצבאי (האלוף יוחנן לוקר, אחיו של המנכ"ל.
אינפוגרפיקה (צילום: צילום מסך)
מבנה הלשכה. 53 יועצים והיד נטויה
צילום׃  צילום מסך
לארבעה האלה יש נגישות יומיומית לראש הממשלה. התחרות על אוזנו, על המוניטין והג'וב הבא מתחילות כאן. כולם רוצים לשאת חן. וביחד עם הצורך לנהל משרד עם למעלה מ-40 משרדים ואגפים ואחריות כבדה לתהליכי יצירה וביצוע של מדיניות ממשלה – נוצרת כוורת עצבנית ולחוצה בלשון המעטה.
תחת ראש הלשכה, המכונה גם "ראש הסגל" בדומה למקובל בבית הלבן, נמצאים יועצים רבים המשרתים את ראש הממשלה בבניית מדיניות בנושאים כגון התיישבות, העלייה האתיופית וחשיבה מדינית. מתחתיו נמצאים גם יועצי התקשורת, מטה ההסברה הלאומי ואגף פניות הציבור.
תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה פועלת הלשכה המשפטית, חשב המשרד (האמון על תקציב של מעל מיליארד שקל בשנה), אגף תיאום מעקב ובקרה של ראש הממשלה עם משרדי הממשלה הרבים, אגף משאבי אנוש, ביטחון, טכנולוגיה, אגף כלכלי ועוד.
מזכיר הממשלה אחראי על תיאום עבודת הממשלה עם הכנסת, והכנת לוח הזמנים וסדר הדיון של ישיבות הממשלה המתקיימות מדי יום ראשון בשעה 9 בבוקר בלשכה בירושלים.
המזכירות הצבאית אמונה על הקשר בין לשכת ראש הממשלה לזרועות הביטחון. ראש הממשלה שומר על קשר עם ראשי הביטחון בשני ערוצים – באופן אישי ובאמצעות מזכירו הצבאי. בעניינים הנדונים יש לא פעם מתחים בין המזכיר הצבאי וראש המועצה לביטחון לאומי על רקע חילוקי דעות מקצועיים. כמו בכל שאר העניינים, ראש הממשלה הוא הפוסק האחרון והמכריע בכל דיון.
"ראש הממשלה הישראלי, בניגוד למה שנהוג לחשוב, הוא ראש הממשלה החזק בתבל", אומר עו"ד אלדד יניב, יועצו לשעבר של אהוד ברק בתקופת כהונתו כראש ממשלה. "הוא לא צריך לשכנע קונגרס. יש לו את הכוח, לאחר בחישות ושינויים קוסמטיים, להעביר כל החלטה שבה הוא חפץ".
לראש הממשלה כפופות באופן אישי גם שלוש יחידות סמך: נתיב (יחידה שהייתה בעבר חשאית ופועלת כדי להביא את עולי ברית המועצות לישראל), המטה לביטחון לאומי (שד"ר עוזי ארד עמד בראשו עד לפני שנה) והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שלושה גופים נוספים שראש הממשלה עוסק בעניינם באופן ישיר הם כידוע המוסד, השב"כ והוועדה לאנרגיה אטומית.
ראש הממשלה ויועציו (צילום: פלאש 90 ,פלאש 90)
הסתרה היא חלק עיקרי בעבודת הלשכה. נתניהו ויועציו
צילום׃  פלאש 90
על פניו, הניהול השוטף של המדינה הוא עבודה אפורה. אבל מבחינת האקווריום, עניינים כמו הקמת רכבת בין תל אביב לאילת וצמצום הבירוקרטיה במטרה לקדם עסקים בישראל – החלטות שנידונו בישיבת הממשלה בחודש האחרון – הם לא החומרים המעניינים באמת. את האסכולה המאוד גברית במקום מעניינת גישה בלתי אמצעית לראש הממשלה ולחומרים מסווגים בנושאים מדיניים וביטחוניים. אלה הם שני סמלי הסטטוס שבעבורם אנשים מוכנים להניח קריירות ענקיות עם כסף גדול ולהפוך לפקידים בכירים בשירות הציבורי.

"יש כל הזמן אי וודאות במקום הזה"

בתוך האקווריום יושבים עם ראש הממשלה המזכיר הצבאי, היועץ המדיני, מזכיר הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי. שלוש מזכירות משרתות את ראש הממשלה בעבודתו, אף אחת מהן איננה אישיות דומיננטית ומשימותיהן שגרתיות. מעבר לדלת העץ יושב ראש הממשלה, שאליו פונים על פי רוב בפניו בתואר "ראש הממשלה", ולא בשמו.
"יש הפרדה מוחלטת בין הלשכה לבין משרד ראש הממשלה", מסביר גורם בכיר במערכת הפוליטית. "הלשכה היא מקום מצומצם, יושבים שם רק יועצים קרובים. בבית הלבן, למשל, יש קאדר גדול יותר של יועצים ומועצה לביטחון לאומי, שזה משהו שלא קיים כאן".
ביבי נתניהו וישראל כץ (צילום: פלאש 90 ,פלאש 90)
אוהב לעבוד עד שעות מאוחרות
צילום׃  פלאש 90
הלשכה הגרעינית של נתניהו כוללת את ראש הסגל גיל שפר, שהיה מנהל הלשכה ועבד עד כה תחת נתן אשל וכעת זכה לקידום. "שפר הוא המוציא והמביא בכל מה שקשור לנושאים קואליציוניים. תפקידו הוא לא מקצועי מדיני-בטחוני, אלא פוליטי", אומר אדם שעבד בעבר בלשכה. אשל היה האדם החזק ביותר בלשכה בשל החיבור ההדוק לבני הזוג נתניהו. "אשל הוא אדם אפור, וסוד קסמו היה בחברות והנאמנות המלאה לביבי ושרה", אומר מקורב. "אם נתן יכול היה להחזיק במושכות המשרד אז גם גיל יכול. הם בערך אותו הטיפוס".
היועץ המדיני רון דרמר גם הוא בלשכה הגרעינית, ונחשב לפליט האחרון של הגרעין המקורב לנתניהו. כך גם ראש המועצה לביטחון לאומי יעקב עמידרור. "אלה האנשים הצמודים אליו, אבל כל הזמן יש תחלופה", אומר אותו מקורב. "האלוף עמידרור קרוב מאוד לנתניהו. המינוי שלו היה מקצועי לחלוטין".
רון דרמר יועץ לבנימין נתניהו (צילום: חדשות 2)
רון דרמר. הגרעין הקשה של נתניהו
צילום׃  חדשות 2
אחריהם בהיררכיה נמצא המזכיר צבאי, האלוף יוחנן לוקר. "רוב הזמן הוויכוחים מתרכזים בשאלה מי זה שתהיה לו השליטה על האוזן של ראש הממשלה בענייני אסטרטגיה וביטחון".
עוד קרובים לנתניהו הם הדובר רוני סופר ועו"ד יצחק מולכו, שליח ראש הממשלה לנושא הפלסטיני ואחריהם בשרשרת נמצא יועץ ההסברה והתקשורת. היועץ החדש, לירן דן, שהחליף את יועז הנדל שהתפטר אחרי פרשת אשל. "היועצים במערך הדוברות מתחלפים כמו גרביים", אומר יועץ אסטרטגי בכיר, "אבל הם הכי קריטיים לנתניהו ולכל ראש ממשלה באופן כללי. זו בכל זאת הלשכה שמנהלת את המדינה שלנו".
לא באותה רמת קרבה, בטח אחרי סיפור נתן אשל, נמצא מזכיר הממשלה צביקה האוזר, שאחראי על הפעילות במשרד. האוזר אינו נחשב למקורב לנתניהו. 
מבט מהצד מלמד כי כמספר האנשים, כן מספר האינטרסים. הבלגן הגדול אינו מרתיע את נתניהו. יועצים פוליטיים מספרים כי הוא חסיד שיטת ריבוי היועצים והפמליות המנופחות. על השיטה אפשר ללמוד ממה שקורה במערך התקשורת בלשכה. מאז שנכנס נתניהו לתפקיד (3 שנים) כיהנו כבר 5 יועצי תקשורת – יוסי לוי, ניר חפץ (כיום עורך מעריב), גידי שמרלינג, יועז הנדל ועכשיו לירן דן. דוברו האישי של נתניהו הוא רוני סופר, ותחת כל אלה עבדו עוד מעל לעשרה דוברים ויועצי תקשורת במשרה מלאה. אין פלא שהם דורכים זה על רגליו של זה.
עו"ד הראל לוקר (צילום: גלובס)
הראל לוקר, מנכ"ל המשרד. גם הוא בדרך החוצה?
צילום׃  גלובס
בלשכה יש גם רגישות גבוהה להדלפות. "זה קיים בכל לשכה, אבל יותר מכולם אצל נתניהו. הוא חושש מהדלפות במיוחד", אומר לנו גורם פוליטי בכיר.
גורם מקצועי אחר שלקח בעבר חלק חשוב בעבודת הלשכה מסביר כי פרשת אשל מחזקת את הפרנויה של נתניהו, שלפיה בודדים האנשים שניתן לבטוח בהם. "הבכירים שחשפו את פרשת אשל היו צריכים ליידע את הבוס", אומר הגורם. "לא ייתכן שהם ילכו ליועץ המשפטי ואחר כך לא יעדכנו את ראש הממשלה. הוא נתן בהם אמון ומינה אותם והם לא נהגו בו במידה שווה. נתניהו בוטח במעטים סביבו, קשה לו לתת אמון. פרשת עוזי ארד ופרשת אשל מגבירות את החרדה שלו. יש משהו בגישה של נתניהו. התקשורת אכן מחפשת אותו ואנשיו מאכזבים אותו פעם אחר פעם".
ליועצים יש אג'נדה אישית?"הדברים קשורים זה בזה וקשה להפריד. כולם פועלים למען ראש הממשלה ולמען מה שהוא מגדיר כאינטרסים לאומיים, אולם בתוך זה תמיד מתערבבים מאבקים אישיים שיש להם כל מיני מניעים. כל אחד והסיפור שלו".
מה המצרך הכי חשוב כדי לשרוד בלשכה?"אמון של ראש הממשלה ובמקרה של נתניהו רצוי גם אמונה של רעייתו".

בני הזוג נתניהו בדרכם לארה"ב (צילום: לע"מ)

"ממנה עובדים שימצאו חן בעיני שרה". בני הזוג נתניהו
צילום׃  לע"מ

עד כמה שרה נתניהו מעורבת בעבודת הלשכה? תמיד מזכירים את מעורבותה, אבל אין לכך הוכחות של ממש.
"היא לא שם פיזית, אבל יש לה השפעה על ביבי עצמו. יש לה השפעה על נושאים שונים. לא על נושאים מדיניים ביטחוניים, אלא לכל מה שקשור למינויים בלשכה. בעניין זה יש לה השפעה רבה, לפעמים לאו דווקא השפעה אקטיבית. נתניהו ממנה אנשים שימצאו חן בעיניה. אשת חייל מי ימצא.
תפריט הצהריים של רוה"מ: עוף או דג
במשרד ראש הממשלה עובדים כמעט מסביב לשעון, מהשעות הקטנות של הבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה. זהו איננו עיסוק שמאפשר פנאי. ראש הממשלה נתניהו מתחיל את יום העבודה ב-9 או 10 בבוקר ואוהב לעבוד שעות רבות. מנוחת צהריים אינה קיימת בלקסיקון שלו, ולמעט חדר שירותים אישי עם כיור וכלי גילוח הכרחיים, אין בלשכתו מקלחון או מיטה. מעון ראש הממשלה נמצא דקות נסיעה ספורות משם וכשצריך, הוא נוסע הביתה. אבל לרוב נתניהו מעדיף למשוך את שעות העבודה אל הערב המאוחר. "בערב הוא פורח, אוהב את השעות האלה בהן הוא במיטבו", מספרים חבריו.
בשעות הצהריים מוגשת לרוה"מ ארוחת צהריים שהוכנה במיוחד עבורו במזנון הלשכה, והוא יאכל אותה בדרך כלל במהלך פגישה עם אדם המקורב אליו. נתניהו שומר על דיאטה ולכן על פי רוב מזמין עוף או דג עם פחמימה וסלט.
ביבי עם צביקה האוזר (צילום: getty images ,getty images)
נתניהו עם צביקה האוזר. 
צילום׃  getty images
ככל שאנשים קרובים לרוה"מ, במשך השנים מתפתחת סוג של אינטימיות. בשעות העבודה שומרים על ריחוק מאחר שתמיד יכול להצטרף לשיחה אדם נוסף וצריך לתת כבוד. הנגישות לראש הממשלה, השאלה אם הדלת שלו פתוחה – להיכנס, לדבר, לשאול שאלות – נקבעת על פי מידת הקרבה והאמון אליו. כאשר ראש הממשלה מתיר לך להגיע אליו בכל עת, הוא יאמר זאת באופן מפורש. אם לא אמר, תאלץ לעצור אצל המזכירות שלו ולבקש להיכנס.
לכל הפגישות הרוטיניות שמתקיימות בלשכה אין פרוטוקול, אולם רוה"מ מקפיד שלא לשוחח בארבע עיניים ותמיד יהיה נוכח עוד אדם בחדר, במיוחד כשמדובר באורח שמגיע מבחוץ. כאשר הוא משוחח עם המזכיר הצבאי, למשל, תתקיים הפגישה בארבע עיניים בשל רגישותה.
הפורום החשוב שמתכנס בלשכה הוא פורום השביעייה. נמנים עליו נתניהו, אהוד ברק, אביגדור לבירמן, בוגי יעלון, בני בגין, דן מרידור ויובל שטייניץ. זה הפורום הרגיש ביותר שמוסמך לדון בנושאים מדיניים-ביטחוניים ולקבל החלטות. הפורום מתכנס באולם הקבינט בלשכה, ועל פי הצורך יכולים להשקיף מהצד ראש המוסד או ראש השב"כ, אך הם נעדרי זכות הצבעה. אם הישיבה מתארכת לכמה שעות מוגשת לאישים ארוחה מלאה ממזנון הלשכה. שיחות הקבינט אמנם מוקלטות, אך חל עליהן חיסיון על פי חוק ל-50 שנה.
לשכת ראש הממשלה היא לשכה עם ספר הפעלה עבה ועם הקפדה חמורה על הכללים. בכניסה למשרד נמצא ביתן אבטחה המכונה "הווילה", ובו מספר מאבטחים של השב"כ. חל איסור מפורש להיכנס למשרד ראש הממשלה עם נשק וכל באי המקום שאין בידם תעודת עובד לשכה עוברים בדיקה גופנית מדוקדקת ובלתי נעימה טרם כניסתם. "ראיתי במו עיניי איך המיליארדר רון לאודר הופשט מכל החפצים שלו בכניסה ללשכה", מספר עובד לשכה לשעבר. "הוא היה צריך להוריד הכל – שעון, חגורה, מה לא, ושלוש פעמים עבר במגנומטר. הבדיקות שם הן פשוט סיוט".
אחד התפקידים של הלשכה הוא תחזוקת הקשר עם הנשיא ארצות הברית ברק אובמה. גם לשיחות טלפון המתקיימות בין שני המנהיגים יש סדרה של כללים ברורים. "שיחה עם הנשיא האמריקאי מתנהלת תמיד דרך טלפון מוצפן והיא תמיד מתואמת מראש", אומר אלדד יניב. "התיאום נעשה על פי מידת הדחיפות – לפעמים יום מראש, לפעמים אפילו שלוש שעות מראש".
השיחה עם הנשיא האמריקאי תמיד מוקלטת וכמעט אף פעם לא מתנהלת בין שתי אוזניים. כל שיחה כזו היא מעין מיני-פגישה בבית הלבן. "בתיאומים מחליטים גם מי יהיה מאזין שקט על הקו", אומר יניב. "לפעמים מצד אחד של הקו מאזין ראש המועצה לביטחון לאומי, ומהצד השני ראש הביטחון האמריקאי. כשביבי ואובמה מדברים אין צורך במתורגמן, כי האנגלית של שניהם היא שפת אם. לראשי ממשלה אחרים היה גם מתורגמן. אלה שיחות שיכולות לעלות לטונים גבוהים, כמו בימי הפיגועים כשאריק שרון שוחח עם בוש. פעמים רבות ישנן גם אי הסכמות".
אפשר לומר שיש דמיון בין לשכת ראש הממשלה לבית הלבן?"אין מקום להשוואה. ההבדל העיקרי הוא שבבית הלבן לא מתקבלות החלטות בדקה ולא עובדים על פי מהדורות שמונה בערב".

ביבי עם אובמה (צילום: getty images ,getty images)
כל שיחת טלפון מתואמת עד הפרט האחרון. נתניהו ואובמה
צילום׃  getty images

על האיש החזק במדינה לא צועקים

מחלת המינויים לא דבקה רק בלשכה הנוכחית. הנגיף התנחל בלשכה עוד לפני בואו של נתניהו והדברים לא נעלמו מעינו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שכתב בדוח שלו בנובמבר האחרון כי ב-15 השנים האחרונות קפץ מספר היועצים בלשכה פי 6. ב-1995 היו תשע משרות אמון בלבד בלשכה, ואילו היום משרתים בה מעל 53 יועצים.
בפרשת ראש הסגל נתן אשל, שנחשד בהטרדת המזכירה ר', נחקרו 26 מעובדי המשרד, רובם המכריע ידעו דבר או שניים בנושא. יש בחקירה המקיפה שניהלה נציבות שירות המדינה כדי ללמד שרכילות היא לחם חוקה של הרשת הצפופה. גם אהבות, שנאות ואינסוף יצרים הם חלק מהלו"ז של מוקד הכוח.
ריבוי היועצים יוצר בלגן גדול, אבל נתניהו מעודד את הבאתם של יועצים חדשים בדומה למודל האמריקאי. התחלופה של ראש מטה ההסברה היא דוגמה טובה. "ראש מטה ההסברה היה בעבר תפקיד לשני אנשים ומזכירה. היום זו כבר מפלצת", מספר מקורב לראש הממשלה. "צוות קטן וחכם שעושה את העבודה אינו פחות טוב מצוות שבו יש הרבה מאוד אנשים ולא ברור מי אומר מה ומי עושה מה. זו עבודה מסביב לשעון שדרושה לה בגרות ובשלות, הבנה של תקשורת ותהליכים. יחסי אמון עם עיתונאים הם כלי העבודה החשוב ביותר של יועץ תקשורת. הסיכויים של יועז הנדל, איש מבריק וערכי, להצליח בזירה הזו, היו לא גבוהים מלכתחילה. הוא גדל באקדמיה, והרגיש כמו מישהו שעבר משמורת טבע אל לב הג'ונגל".
"הטעות הכי גדולה של נתניהו היא שהוא חושב שהוא מבין את מהות העבודה עם התקשורת ופועל בחוסר שקיפות", אומר אלדד יניב. "זה דיסוננס קוגניטיבי, כי זה שהוא יודע לנאום באנגלית רהוטה בקונגרס לא הופך אותו למבין בתקשורת. הוא לא קולט את העולם החדש שבו כל אדם עם אייפון הוא צלם, פרשן ובלוגר. כמה שתנסה להסתיר, כך תעלה המוטיבציה לחשוף אותך".
נתניהו מאחורי דלת העץ (צילום: getty images ,getty images)
נתניהו בלשכה. אף אחד לא צועק על ראש הממשלה
צילום׃  getty images
ללשכת ראש הממשלה יש שפה משלה. ד"ר עוזי ארד, שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי לפני האלוף עמידרור, סיפר בראיון שעורר הדים בתקשורת שהוא היה מהבודדים שהעזו להרים את הקול על ראש הממשלה נתניהו בנוכחות אנשים נוספים. הדבר הביך את נתניהו, ובשיחות אישיות עם ארד ביקש ממנו לחדול מכך. בדיעבד לא מן הנמנע כי פגע בנתניהו והביא על עצמו את שרשרת האירועים הדרמטית שהסתיימה בהתפטרותו.
סיפורו של ארד הוא הסיפור היוצא מן הכלל. על האיש החזק במדינה לא צועקים, אפילו אם שירתתם בסדיר באותה יחידה מובחרת. ראשי ממשלה לעולם ידברו באנדר סטייטמנט, ידברו בעברית גבוהה ויעשו שימוש נרחב בפוליטיקלי קורקט ובסרקזם. "כשראש ממשלה אומר שכך אי אפשר, או שדרוש לנו שינוי – אותו אדם ששמע את הדברים צריך להתחיל לחפש עבודה", אומר-מגחך גורם במערכת הפוליטית שמכיר את הלשכה מבפנים. "כשראש הממשלה שואל אותך כבדרך אגב מה דעתך על שגרירות רומא, הוא לא שואל סתם כי בא לו. כנראה שיש לו תוכנית, ולא כדאי לך למצמץ באותן שניות. צריך להיות ער לכך שלכל מילה של ראש הממשלה יש משמעות, ובדרך כלל יותר מאחת. זה מסובך בהתחלה, אבל מי שמקנן בו החיידק של חיים ציבוריים לומד את השפה".
בעניין זה זכורה ההתבטאות של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שצעק על אנשי משרדו בנוכחות התקשורת "תתחילו לעבוד", כאשר דיבר על בניית הקרווילות למפוני גוש קטיף. שתי מילים עליהן חזר שרון בטון תקיף עם תנועת יד שגרמו להאצת קבלת האישורים לקצב אולימפי ולפתיחת חסמים בירוקרטים.
לראש הממשלה סולחים תמיד. בסביבתו חוזרים ואומרים כי "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם". הנחת היסוד היא שהאינטרסים סביבו אישיים, ואילו לראש המדינה שמורה תפיסה רחבה הרבה יותר והוא כמובן נושא באחריות. זו הסיבה שכאשר הוא מקבל החלטות המנוגדות להבטחות, מפר הסכמים, מכחיש שאמר משהו, טוען שהובן שלא כהלכה וכו' פשוט ממשיכים הלאה.
כך גם יוצא שבלשכה החשובה במדינה, הסתרה היא חלק עיקרי בעבודה. השקיפות שבה מתנהל השלטון היא מדומה. הרוב נסתר מן העין. גם את פרשת אשל נתניהו חשב שיוכל להסתיר, אבל אמת חלקית יצאה לאור למרות הכל. השערוריות הבאות מן הסתם כבר בדרך.



 

יום שלישי, 6 במרץ 2012