קצינים בכירים בצה"ל המליצו באחרונה לשר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, לשקול פתיחה נרחבת של מעברי הגבול בין רצועת עזה לישראל. על פי ההמלצה, שהועלתה בדיונים שהתקיימו בצמרת מערכת הביטחון, תאפשר ישראל יציאה של אלפי פלסטינים מהרצועה לחו"ל דרך מעבר ארז ומשם לירדן דרך גשר אלנבי, תפתח מחדש את מעבר הסחורות לרצועה במחסום קרני ותרחיב את מעבר כרם שלום, בנוסף למתן היתרים לעבודת פועלים פלסטינים מהרצועה ביישובי עוטף עזה.
ביום השנה הראשון לפרוץ המלחמה בחמאס ברצועת עזה (מבצע "צוק איתן"), טוענים בצבא כי חמאס נותר בלא הישגים של ממש לאחר הלחימה. הארגון מבודד בזירה המדינית ויחסיו עם מצרים נשארו מתוחים. דווקא על רקע זה, מתגבשת בקרב כמה מבכירי מערכת הביטחון הישראלית המסקנה כי ישראל יכולה לסייע בהשגת שקט לזמן ארוך יחסית בגבול הרצועה, באמצעות הקלות כלכליות נרחבות והסרת חלק מהאיסורים על מעבר אנשים וסחורות מתחומי הרצועה. לצעדים כאלה עשוי להיות יתרון נוסף מבחינת ישראל, בכך שתפחת הביקורת הבינלאומית עליה בגלל המצור על הרצועה (בפועל, חלק ניכר ממנו קשור בהחלטה המצרית לסגור במשך רוב ימות השנה את מעבר רפיח).
בצה"ל מודים כי ישראל אינה יכולה לפתור לבדה את הבעיות הכלכליות הקשות בעזה, שיש בה אבטלה של יותר מ–40% וקשיים גדולים באספקת המים והחשמל, ובמערכת התברואה. אך הקלות כלכליות וזירוז תהליך שיקום הנזקים מהפצצות צה"ל במלחמה עשויים לסייע גם בצמצום הסיכון לפרוץ מלחמה נוספת. "יש קשר הדוק בין מצב הכלכלה והאוכלוסייה בעזה למציאות הביטחונית", אמר אתמול קצין בכיר במטכ"ל. "כל זמן שבעיות היסוד הכלכליות של עזה נותרות בעינן, נשאר גם פוטנציאל לעימות צבאי חדש, בלי קשר למידת ההרתעה שהשגנו במלחמה האחרונה".
בדיונים במערכת הביטחון עלו כמה הצעות. בין השאר דובר על פתיחת מעבר ארז לתנועה יומיומית של תושבי רצועת עזה, במספרים גדולים יחסית. על פי ההצעה, התושבים יוכלו לצאת משם לגדה המערבית ולירדן, דרך שטח ישראל וגשר אלנבי. היתרים אלה, שאמורים לשמש תחליף ליציאה דרך המעבר המצרי הסגור ברפיח, יותנו בתהליך סינון ביטחוני קפדני.
כיום מותרת תנועה מוגבלת דרך מעבר ארז. מאז סוף המלחמה באוגוסט אשתקד ועד מאי השנה עברו דרכו כ–70 אלף איש. הכוונה היא להגדלה ניכרת נוספת. בכירים בצה"ל גם המליצו על פתיחה מחדש של מעבר קרני, ליד קיבוץ נחל עוז הסגור זה ארבע שנים, ועל הרחבתו של מעבר כרם שלום, שהיום עוברות בו מדי יום בין 550 ל–600 משאיות עם סחורות לרצועה. בין ההמלצות הנוספות נדונה גם כניסת כמה אלפי פועלים תושבי הרצועה, לאחר סינון ביטחוני, לעבודה ביישובי עוטף עזה.
שינוי במדיניות הישראלית, גם אם יעלון יאמץ את ההצעות, תלוי בסופו של דבר בראש הממשלה ובקבינט. בשלב זה נראה שבדרג המדיני מתגבשת בהדרגה הבנה נרחבת יותר לצורך בצעדים ברוח זו, אבל לא ברור אם ומתי תתורגם למהלכים מעשיים. נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר שלשום בנאומו בטקס האזכרה לחללי המלחמה כי "שיקומה של עזה הוא גם אינטרס ישראלי, אולם תנאי בלעדי לשיקום כזה הוא שעזה תחדל להיות חזית לפגיעה בישראל". אפילו השר נפתלי בנט (הבית היהודי), הסמן הימני בקבינט הקודם בעת המלחמה, אמר בסוף יוני בראיון לערוץ 2 כי "הגיע הזמן ליזום מהלך בינלאומי של שיקום הרצועה".
יעלון: חמאס משתף פעולה עם דאעש
שר הביטחון יעלון הצטרף אתמול, לראשונה, להאשמות הישראליות בדבר שיתוף פעולה בין חמאס ברצועה לשלוחת ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) בסיני, "מחוז סיני", הנלחמת במשטר המצרי. בתום פגישה עם שרת ההגנה האיטלקית, רוברטה פינוטי, ברומא, אמר יעלון כי "יש שיתוף פעולה בין גורמים בחמאס בעזה לבין דאעש בסיני. ברצועה, חמאס נלחם בשלוחות של דאעש, אבל מצד שני הוא משתף פעולה עם דאעש בסיני כדי לפגוע במצרים. אלה עובדות שידועות לנו והן גם באו לידי ביטוי בפיגועים הרצחניים שהיו בסיני בשבוע שעבר".
מאז מתקפת הטרור בסיני לפני שבוע, שבה נהרגו עשרות אנשי ביטחון מצרים, פתחה ישראל במתקפה הסברתית שתכליתה להדגיש את הקשרים בין פעילים בזרוע הצבאית של חמאס, בעיקר בדרום הרצועה, לבין אנשי דאעש. בצה"ל מסבירים כי מתן הפומבי לטענות — בדבר טיפול בפצועים מהקרבות בסיני בבתי חולים ברצועה והעברות נשק מסיני לרצועה ובחזרה — נועד לא רק להתריע בפני המצרים, אלא גם להעביר מסר לשני גורמים אחרים: הזרוע המדינית של חמאס, שהעצמאות היתרה שמפגינה הזרוע הצבאית בחודשים האחרונים אינה לרוחה; ואיראן, שאמנם חידשה את הסיוע הכספי לזרוע הצבאית של חמאס, אבל ספק אם תברך על שיתוף הפעולה המקומי בין חמאס לבין הסונים הקיצוניים של דאעש, יריב אידיאולוגי מוצהר של טהראן.
במטכ"ל סבורים כי אף שמצרים בלמה את מתקפת הטרור של דאעש והחזירה לעצמה את השליטה בצפון סיני, המתקפה נתפסת אצל בכירי הארגון כהצלחה. בניגוד לגישתו בסוריה ובעיראק, השלוחה המקומית של דאעש בסיני אינה מנסה, בשלב זה, להחזיק בטריטוריה לאורך זמן, אלא מתרכזת בגרימת נפגעים לכוחות הביטחון המצריים ובערעור היציבות.
ישראל לא הגיבה לירי הרקטות של דאעש מסיני לנגב הדרומי בסוף השבוע, משום שאינה רוצה לפגוע בריבונות המצרית. בשלב זה היא מעדיפה להסתפק בשיתוף פעולה ביטחוני עם מצרים אך להותיר את הפעילות הצבאית בסיני לקהיר. מצרים מפעילה כיום 17 גדודי חי"ר ושריון בסיני ותוקפת את ריכוזי הקנאים האיסלאמיים באמצעות מטוסי אף–16 ומסוקי אפאצ'י. כל אלה הם צעדים אשר מנוגדים לנספח הביטחוני בהסכם השלום בין שתי המדינות, אך ישראל הסכימה להם מראש לבקשתה של מצרים, במחשבה כי הם יסייעו למאבק המצרי בדאעש ובפלגים קיצוניים נוספים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה