סה"כ צפיות בדף

יום ראשון, 16 באוגוסט 2015

כי תצא למלחמה על אויבך

א כי-תצא למלחמה על-אויביך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם:  כי-יהוה אלוהיך עימך, המעלך מארץ מצריים.  ב והיה, כקורבכם אל-המלחמה; וניגש הכוהן, ודיבר אל-העם.  ג ואמר אליהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-אויביכם; אל-יירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם.  ד כי יהוה אלוהיכם, ההולך עימכם--להילחם לכם עם-אויביכם, להושיע אתכם.  הודיברו השוטרים, אל-העם לאמור, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישוב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו.  וומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חיללו--ילך, וישוב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו.  ז ומי-האיש אשר-אירש אישה, ולא לקחה--ילך, וישוב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, ייקחנה.  ח ויספו השוטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו; ולא יימס את-לבב אחיו, כלבבו.  ט והיה ככלות השוטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם.  {ס}



  1. י כי-תקרב אל-עיר, להילחם עליה--וקראת אליה, לשלום.  יא והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך:  והיה כל-העם הנמצא-בה, יהיו לך למס--ועבדוך.  יב ואם-לא תשלים עימך, ועשתה עימך מלחמה--וצרת, עליה.  יג ונתנה יהוה אלוהיך, בידך; והכית את-כל-זכורה, לפי-חרב.  יד רק הנשים והטף והבהמה וכול אשר יהיה בעיר, כל-שללה--תבוז לך; ואכלת את-שלל אויביך, אשר נתן יהוה אלוהיך לך.  טו כן תעשה לכל-הערים, הרחוקות ממך מאוד, אשר לא-מערי הגויים-האלה, הנה.  טז רק, מערי העמים האלה, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה--לא תחייה, כל-נשמה.  יז כי-החרם תחרימם, החיתי והאמורי הכנעני והפריזי, החיווי, והיבוסי--כאשר ציווך, יהוה אלוהיך.  יח למען, אשר לא-ילמדו אתכם לעשות, ככול תועבותם, אשר עשו לאלוהיהם; וחטאתם, ליהוה אלוהיכם.  {ס}
  2. יט כי-תצור אל-עיר ימים רבים להילחם עליה לתופשה, לא-תשחית את-עצה לנדוח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות:  כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור.  כ רק עץ אשר-תדע, כי-לא-עץ מאכל הוא--אותו תשחית, וכרת; ובנית מצור, על-העיר אשר-היא עושה עימך מלחמה--עד רדתה. 


אין תגובות: