סה"כ צפיות בדף

‏הצגת רשומות עם תוויות יהודה ושומרון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יהודה ושומרון. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 16 באוקטובר 2015

לא אסלח לפלסטינים לעולם




 חיים שור (75) מי שהיה מזכיר הקיבוץ הארצי ועורך העיתון "על המשמר", יוצא בהתקפה קשה על הפלסטינים בפרט והערבים בכלל.
 ממקימי מה שנחזה להיות " המחנה הציוני"




"הנאומים של נביל שעת היו שווים כקליפת השום"
המשפט הזה אינו מקרי. בשנים האחרונות רואה שור בן ה­75 את האידאלים שנשא כל חייו מתפוררים בזה אחר זה: השומר הצעיר, הקיבוץ, הסוציאליזם, השמאל, אחוות העמים. החודשים האחרונים הביאו התפכחות מכאיבה נוספת. שור, שהיה אחד הצעירים הבולטים של מפ"ם וכיהן כמזכיר הקיבוץ הארצי, כעורך "על המשמר" ועורך "ניו אאוטלוק", ירחון שמאלני באנגלית שקרא להידברות עם אש"ף, להקמת מדינה פלסטינית ולנסיגה ישראלית מלאה מכל השטחים, מרגיש מרומה."הפלסטינים רימו אותי באופן אישי והם רימו את כל השמאל בישראל", הוא אומר. "הם שיקרו לנו, הם הונו אותנו, הם תמרנו אותנו, הם עשו איתנו מניפולציות. אני אישית לא אסלח להם על זה לעולם. וכשיוסי ביילין אומר שהוא הגיע כבר לנוסחה משותפת איתם על זכות השיבה, אז חנו של יוסי ביילין יורד פלאים בעיני, כי אם הוא עדיין לא מבין מה שקורה פה, אז הוא לא באמת איש שמאל. כי איש שמאל אמיתי זה אדם שצריך לראות את המציאות כפי שהיא, לא כפי שהיה רוצה לראות אותה. הפלסטינים לא בשלים כיום לשלום, ותפקידי כשמאל לראות את האמת. שמאל זו לא רמאות".­ באיזה מובן הפלסטינים רימו אותך באופן אישי? "נפגשתי בלי סוף עם פלסטינים. אם יעשו משאל ויחפשו את העשרה ישראלים שנפגשו הכי הרבה עם פלסטינים, אני משוכנע שאהיה ביניהם. יותר מאשר שמעון פרס, יותר מאשר יוסי ביילין, יותר מאשר רון פונדק. הפלסטינים תמיד, בכל השיחות, אמרו שנמצא את המכנה המשותף בנושא זכות השיבה, ולא היו דברים מעולם".­ כלומר?"הם לא התכוונו לזה. כל דבריהם היו חלק מתוכנית השלבים. אני הייתי מאלה שפתחו לאש"ף את הדלת לאמריקה. אנחנו ארגנו כנס של ישראלים ופלסטינים בוושינגטון ב­87', ומשרד המדינה האמריקאי לא רצה לתת להם אשרות. אנחנו טיפלנו בזה שיקבלו אשרות, והם נכנסו ובעזרתנו כבשו את אמריקה. זה מה שהם רצו, זה היה היעד, לכבוש את רצונו הטוב של השמאל היהודי האמריקאי. אני אישית הזמנתי אותם לחוגי בית של יהודים אמריקאים. הם הצליחו בזה בעזרתנו. בלעדינו הם לא היו מצליחים בזה לעולם".­ וזו היתה טעות?"לא רק שזו היתה טעות, אלא ששנתיים­שלוש אחרי זה אני רואה שנביל שעת מופיע בפני הציבור שלו בעזה ומסביר שזו טקטיקה. שאנחנו נשיג קודם את זה, ואחר כך נשיג את זה, ואחר כך נשיג את זה, עד שנכבוש את כל ארץ ישראל. אותו נביל שעת, ש היה חבר הכי טוב שלי באמריקה ובא לחבק אותי ולנשק אותי אחרי שנאמתי נאום בעד השלום, מתברר לי שכל הנאומים שלו היו שווים כקליפת השום. הוא לא התכוון לזה".­ חוסר האמון הזה הוא מהפך לאיש שמאל כמוך."יש דבר אחד שלא ייקחו ממני לעולם, וזאת האמת שלי. וכשאני רואה שחברים שלי במפלגה, גם צעירים ממני, נוסעים לחלות את פניו של יאסר ערפאת בעזה, זה מקומם אותי. אני לא יכול לשאת את זה. הוא הרי ארכי שקרן, ארכי רוצח. כל השנים אמרתי ששלום עושים עם אויבים, אבל בתנאי שהאויבים רוצים שלום. אם הם ממשיכים להיות אויבים עד כדי הרג, אני לא הולך אליהם כחבר. אני חושב שלא יוסי שריד, ולא יוסי ביילין, ולא אבו וילן, ולא ענת מאור, יש להם מה לחפש אצל יאסר ערפאת. אם בכלל, רק הממשלה צריכה לנהל איתו מגעים".­ כשאמרת "רימו אותי", התכוונת לכולם?"אני מדבר על שכבה שרימתה אותי ולא עושה פה חשבון אישי. זה שנביל שעת הוא מין אופורטוניסט כזה, זה ברור לי. זה שזיאד אבו זיאד הוא אופורטוניסט כזה, זה ברור לי. האם חנה סניורה הוא כזה? זה לא ברור לי. האם הפרופסורים האלה שהכרתי באמריקה הם כאלה? אני לא יודע. אם הם חולקים על י אסר עראפת, אני לא שמעתי אותם".­ הימין מאשים את השמאל הישראלי שרימיתם את העם, שהובלתם איזה גל משיחי של שלום. אתה מקבל עליך את האשמה?"במידה מסוימת כן. כי אנחנו כל כך רצינו שיהיה שלום, שהפכנו את משאלות הלב למציאות אמיתית. ולא יהיה שלום לא בעוד שנה ולא בעוד חמש שנים. אני לא זונח את השלום, אבל אני גם לא זונח את העם שלי ואת הזכות שלי לחיות. אבל באותו להט שבו אני מדבר נגד הפלסטינים, אני מדבר נגדם".­ נגד הימין?"נגד ההתנחלויות שיורידו את כולנו ביגון שאולה. מה פתאום תוקעים להם את אריאל בלב השטחים שלהם? אנחנו היינו מוכנים לשאת את זה שהם יקימו אריאל שלהם במקום נתניה? אני קודם כל חייב להיות בסדר. חייב שהמצפון שלי יהיה נקי. מה שמגיע לי, גם אם הם לא רוצים לתת לי, אני לוקח. אבל לא יותר ממה שמגיע לי."כואב לי כשפוגעים במתנחלים. כאב לי הלב על גלעד זר, בחור צעיר, מסור, נאמן לתפקיד שלו. אבל אני לא יכול להתעלם מהשאלה מה הוא מחפש שמה. כל העולם הבין שבשביל לפתור את בעיית פלסטינה צריך לחלק את הארץ. אין דרך אחרת. אז מה המתנחלים חושבים? שאנחנו ניקח גם את מה שהפלסטינים קיבלו? סך ה כל הם קיבלו 22 אחוז. אנחנו ניקח את זה בכוח?".

מהשמים".

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/157/537.html






יום חמישי, 15 באוקטובר 2015

האבידות הישראליות בששת שנות מה שמכונה ברשות הפלסטינית "התנגדות בדרכי שלום".

הסתה לפיגועי דקירה: כרזה של פתח הקוראת לדקור ישראלים בירושלים (חשבון הטוויטר של משרד הגיוס והארגון של פתח, 4 באוקטובר 2015). פיגועי הדקירה, שבוצעו בירושלים וברחבי ישראל ע"י מחבלים בודדים נטולי עבר ביטחוני הפכו לדפוס הפעולה המרכזי בגל הפיגועים האחרון.
הסתה לפיגועי דקירה: כרזה של פתח הקוראת לדקור ישראלים בירושלים (חשבון הטוויטר של משרד הגיוס והארגון של פתח, 4 באוקטובר 2015). פיגועי הדקירה, שבוצעו בירושלים וברחבי ישראל ע"י מחבלים בודדים נטולי עבר ביטחוני הפכו לדפוס הפעולה המרכזי בגל הפיגועים האחרון.
כללי
1.        בחודש האחרון אנו עדים לגל חמור של "טרור עממי", במסגרת מערכה המכונה ע"י הרשות הפלסטינית ופתח "ההתנגדות העממית". גל הפיגועים האחרון, המתבצע בעיקר ע"י מחבלים בודדים, הולך ומתעצם תוך שהוא מזין את עצמו ומתבטא בעיקר בריבוי פיגועי דקירה בערים ובישובים בישראל (שקיבלו מימד "מדבק"). עוצמתם של גלי האלימות והטרור, שעימם מתמודדת ישראל בששת שנות "ההתנגדות העממית", מושפעת מהתפתחויות הקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מאירועים פנים-פלסטינים, מהסתה בלתי פוסקת העושה שימוש בסיסמא השקרית לפיה מסגד אלאקצא בסכנה ומתחושות תסכול וכעס השוררים בקרב בני הדור הפלסטיני הצעיר, המובילים את פעולות האלימות והטרור נגד ישראל.
2.        גל הטרור והאלימות הנוכחי הפוקד את ישראל חמור בתוצאותיו (שמונה הרוגים ישראלים[1],   כ-29 הרוגים פלסטינים) ובכמה ממאפייניו: פיגועי טרור רצופים בערים בישראל, שילוב "פיגועים צבאיים" יחד עם "פיגועים עממיים", שיבוש חיי היום-יום בירושלים ובריכוזי אוכלוסייה נוספים בישראל וההקרנה השלילית, שיש לגל הפיגועים על ערביי ישראל. גל הטרור הנוכחי מצוי בעיצומו (נכון ל-15 באוקטובר 2015) וישראל מנסה לתת לו מענה אפקטיבי במגוון מהלכים ביטחוניים וחקיקתיים. בשלב זה קשה להעריך מה תהיינה תוצאות מהלכיה של ישראל והאם גל הטרור הנוכחי יימשך, ואף יחריף, או שמא תחול בו דעיכה זמנית, עד לגל הטרור הבא (כפי שאירע בגלי אלימות וטרור קודמים בששת השנים האחרונות[2]).
3.        הרשות הפלסטינית ופתח, שאימצו לפני כשש שנים את מדיניות "ההתנגדות העממית", שביםומעלים את טענת הכזב - גם במהלך גל הטרור האחרון - כי המדובר בהתנגדות עממית בלתי אלימה המתבצעת בדרכי שלום[3]. אבו מאזן ובכירי הרשות שבים ומצהירים, כי הם אינם מעוניינים באנתיפאדה מזוינת חדשה, כפי שמטיפים חמאס וארגוני הטרור האחרים, וכי הפלסטינים הם אלו הנתונים להתקפות בלתי פוסקות מצידה של ישראל. אולם הם שבים ומדגישים, כי "המאבק העממי" הפלסטיני ימשך כפי שהצהיר אבו מאזן לאחרונה[4]. ברם, בחינת תוצאותיה של "ההתנגדות בדרכי שלום" בששת השנים האחרונות מראה, כי במסגרתה מופעלים באופן שיטתי אלימות וטרור, אשר גרמו עד כה למותם של 48 ישראלים, בעיקר אזרחים. במספר ההרוגים נכללים שמונה ישראלים, שנהרגו בגל הטרור הנוכחי.
4.        פיגועי "הטרור העממי" כוללים ידויי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה, פיגועי דקירה ופיגועי דריסה. לצידם מתבצעים "פיגועים צבאיים" (פיגועי ירי, הרג, חטיפת ורציחת ישראלים). ה"פיגועים הצבאיים" אינם נכללים בתפיסת ה"התנגדות העממית" אולם הם נלווים לטרור העממי, שואבים עידוד ממנו, וגרמו בששת השנים האחרונות למרבית ההרוגים הישראלים. בחינת הפיגועים בהם נהרגו ישראלים בששת השנים האחרונות מראה, כי 31 מתוך 48 הרוגים (כ-65%) נהרגו ב"פיגועים צבאיים", אשר רמת הקטלניות שלהם גבוהה למרות שמספרם היחסי נמוך (בגל הטרור אחרון נהרגו שני אזרחים בפיגוע ירי משולב בפיגוע דקירה, שבוצע באוטובוס בירושלים). הרשות הפלסטינית, המעניקה גיבוי מדיני והסברתי וסיוע מעשי למבצעי "ההתנגדות העממית", נמנעה בדרך כלל מגינוי ברור וחד-משמעי של "פיגועים צבאיים", למרות שהללו אינם מהווים חלק מתפיסת "ההתנגדות העממית" שלה.
הרוגי גל הטרור האחרון
5.        בגל הפיגועים האחרון נהרגו שמונה אזרחים ישראליים מפיגועי דקירה, דריסה ידויי אבנים וירי. להלן פירוט האירועים:
א.       ב-14 בספטמבר 2015 בליל ראש השנה, נהרג אלכסנדר לבלוביץ'. הוא איבד שליטה על כלי הרכב בו נהג סמוך לארמון הנציב בירושלים לאחר שיודו אבנים לעברו. 
אלכסנדר לבלוביץ' ז"ל (פייסבוק)
אלכסנדר לבלוביץ' ז"ל (פייסבוק)
ב.       ב-1 באוקטובר 2015 נורו יריות מכלי רכב נוסע לעבר מכונית בה נסעה משפחה, זוג הורים וארבעה ילדים בכביש בין אלון מורה לאיתמר סמוך לכפר הפלסטיני בית פוריכ. מהיריות נהרגו שני בני הזוג נעמה ואיתם הנקין ז"ל.ארבעת ילדיהם ניצלו.
נעמה ואיתם הנקין ז"ל
נעמה ואיתם הנקין ז"ל
ג.       ב-3 באוקטובר 2015  -  הגיע מחבל לרחוב הגיא בעיר העתיקה בירושלים. המחבל שלף סכין ודקר שלושה בני משפחה ואדם נוסף. נחמיה לביא ואהרון בניטה נהרגו כתוצאה מהדקירות.
מימין: נחמיה לביא ז"ל (צילום באדיבות המשפחה) משמאל: אהרון בנט ז"ל (בחדרי חדרים, 3 באוקטובר 2015)
מימין: נחמיה לביא ז"ל (צילום באדיבות המשפחה) משמאל: אהרון בנט ז"ל (בחדרי חדרים, 3 באוקטובר 2015)
ד.       ב-13 באוקטובר 2015 -אלון גובברג בן 51 מירושלים נהרג בפיגוע דקירה באוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים.
ה.      ב-13 באוקטובר 2015 -חיים חביב בן 78 מירושלים נהרג בפיגוע דקירה באוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים.
.        ב-13 באוקטובר 2015 -ישעיהו עקיבא קרישבסקי בן 59 מירושלים נהרג בפיגוע דריסה ברחוב מלכי ישראל בירושלים .
מימין: חיים חביב ז"ל חיים חביב (תמונה באדיבות המשפחה). משמאל: ישעיהו קרישבסקי ז"ל (אתר כל הזמן, 13 באוקטובר 2015)
מימין: חיים חביב ז"ל חיים חביב (תמונה באדיבות המשפחה). משמאל: ישעיהו קרישבסקי ז"ל (אתר כל הזמן, 13 באוקטובר 2015)
נספחים
6.        הנספחים למסמך זה מנתחיםאת פיגועי הטרור בהם נהרגו 48 הישראלים בחתכים שונים ובוחנים את רמת הקטלניות של דפוסי הפיגועים המתבצעים במסגרת "הטרור והעממי" ו"הפיגועים הצבאיים":
א.       נספח א': ניתוח האירועים בהם נהרגו ישראלים בששת שנות "ההתנגדות העממית".
ב.       נספח ב': השוואת מספר ההרוגים הישראלים בתקופת "ההתנגדות העממית" למספרם בתקופות האינתיפאדה הראשונה והשנייה.

[1]בנוסף לכך נפצעו בגל הטרור האחרון 92 ישראלים מהם עשרה באורח קשה, 15 באורח בינוני ו-67 באורח קל. כמו כן, הוגדרו 26 ישראלים כנפגעי חרדה (ynet, 14 באוקטובר 2015). מהצד הפלסטיני נפצעו להערכתנו כמה מאות פלסטינים.
[2]סיכום ביניים של מאפייני גל הטרור הנוכחי ראו חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני, 13 באוקטובר 2015.
[3]"ההתנגדות העממית" מכונה על ידם מקאומה סלמיה (התנגדות בדרכי שלום) או מקואמה ע'יר מסלחה (התנגדות בלתי חמושה).
[4]אבו מאזן המשיך בהצגה כוזבת זאת גם במהלך גל הטרור והאלימות האחרון. כך למשל הוא התבטא בטקס חנוכה של בניין חברת קבלנות בראמאללה, כי "אנו לא משתמשים באלימות או בכוח. אנו מאמינים בשלום ובהתנגדות העממית. זוהי זכותנו וחובה שנמשיך בה כל עוד ישנה תוקפנות, אנו לא תוקפים אף אחד ולא רוצים שמישהו יתקוף אותנו... אנו מחזקים את ידי אחינו שמגנים על אלאקצא... אנו רוצים שלום וידינו תמיד מושטות לשלום למרות כל הסבל העובר עלינו..." (ופא, 8 באוקטובר 2015). בנאום, שנשא אבו מאזן ב-14 באוקטובר 2015, הוא חזר על הטענה השגורה, כי הפלסטינים הם אלו הנתונים ל"תוקפנות" ולטרור מצידם של ממשלת ישראל והמנתחלים. הוא ציין, כי הפלסטינים ימשיכו ב"מאבק העממי הלגיטימי, המתמקד בזכות הפלסטינית להגנה עצמית, על בסיס יסודות עממיים ולא אלימים" (הטלוויזיה הפלסטינית, 14 באוקטובר 2015)

http://www.terrorism-info.org.il/he/article/20887


Israeli women killed by Palestinians in Israel

תמיכת משפטנים פלסטינים בטרור הערבי

עורכי דין פלסטינים מתקרבים לעבר כוחות צה"ל ב"מחסום בית המשפט", הסמוך לבית-אל, במהלך הפגנת הזדהות עם המחבל מהנד חלבי, שביצע פיגוע דקירה בו נהרגו שני אזרחים ישראלים (יוטיוב, 12 באוקטובר 2015)
עורכי דין פלסטינים מתקרבים לעבר כוחות צה"ל ב"מחסום בית המשפט", הסמוך לבית-אל, במהלך הפגנת הזדהות עם המחבל מהנד חלבי, שביצע פיגוע דקירה בו נהרגו שני אזרחים ישראלים (יוטיוב, 12 באוקטובר 2015)
כללי
1.    איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, גוף הממומן ע"י האיחוד האירופי,הביע בשבוע שעבר הזדהותו עם שני מחבלים פלסטינים, שביצעו פיגועי דקירה והרג בירושלים. במסגרת קיים האיגוד:
א. שורה של פעולות הזדהותלזכרו של מהנד חלבי, סטודנט למשפטים באוניברסיטת אלקדס, שביצע פיגוע דקירה בעיר העתיקה בירושלים. בפיגוע נהרגו שני אזרחים ישראלים ושניים נוספים (אם ובנה) נפצעו. פעולות ההזדהות כללו הפגנה של פרקליטים פלסטינים עוטי גלימות בקרבת מחסום צה"ל הסמוך לבית אל, ביקור ניחומים בבית משפחת חלבי והענקת תואר "עורך דין של כבוד" לשהיד מהנד חלבי.
ב. כמו כן שיגר האיגוד הודעת תנחומים על מותו של "השהיד הגיבור" בהאא' עליאן, לאביו,  עורך הדין מחמד עליאן. בהאא' עליאן היה אחד משני המחבלים, שביצעו את פיגוע הירי והדקירה ב-13 באוקטובר 2015 בקו 78 של אגד בארמון הנציב בירושלים. כתוצאה מהפיגוע נהרגו שני אזרחים ישראלים.
2.    ביטויי התמיכה של עורכי הדין הפלסטינים הינם חלק מתמיכה נרחבת, ממסדית ועממית, לה זוכים מבצעי גל הפיגועים האחרון בזירה הפלסטינית- הפנימית. תמיכה זאת מוענקת למבצעי הפיגועים גם כאשר הם פוגעים באזרחים תמימים וגם כאשר פעילותם נושאת  אופי צבאי מובהק (למשל, פיגוע ירי ודקירה באוטובוס) החורג מ"ההתנגדות העממית", שהינה מדיניותה המוצהרת של הרשות הפלסטינית.

הענקת תואר עורך דין של כבוד למחבל מהנד חלבי
3.    מועצת איגוד עורכי הדין של הרשות הפלסטינית החליטה בכינוסה בראמאללה (ב-10 באוקטובר 2015)להעניק תואר עורך דין של כבוד למהנד חלבי, המחבל, שביצע פיגוע דקירה בירושלים בו נהרגו שני אזרחים ישראלים. כמו כן, החליטו חברי מועצת האיגוד כי הטקס הבא של השבעת עורכי הדין הפלסטינים יישא את שמו של מהנד חלבי. לאחר הכינוס וההחלטה שהתקבלה בו, הגיעו חברי המועצה לביקור ניחום אבלים בבית משפחת חלבי, משום (שלטענתם) הוא היה סטודנט מצטיין למשפטים (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 10 באוקטובר 2015).
4.    החלטה זו של מועצת איגוד עורכי הדין   פורסמה באתר האיגוד בשפה הערבית  אך לא הופיעה באתר איגוד בשפה האנגלית (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 14 באוקטובר 2015). החלטה זו פורסמה גם באופן מלא בדף הפייסבוק  של האיגוד המתפרסם בשפה הערבית בלבד. יתכן והסיבה לכך הינה רצון להצניע את התמיכה במחבלים בפני גופים שונים במערב, התומכים באיגוד עורכי הדין  של הרשות הפלסטינית (באתר האיגוד נכתב, כי הוא ממומן ע"י האיחוד האירופי).
מימין : העמוד הראשי של אתר איגוד עורכי הדין בשפה הערבית ובו החלטת האיגוד להעניק תואר של כבוד למחבל מהנד חלבי (הקטע המוקף באדום). משמאל : צילום מוגדל של הידיעה המוקפת בצבע אדום : "מועצת איגוד עורכי הדין מעניקה תואר עורך דין של כבוד לשהיד אלחלבי" (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 14 באוקטובר 2015)
מימין : העמוד הראשי של אתר איגוד עורכי הדין בשפה הערבית ובו החלטת האיגוד להעניק תואר של כבוד למחבל מהנד חלבי (הקטע המוקף באדום). משמאל : צילום מוגדל של הידיעה המוקפת בצבע אדום : "מועצת איגוד עורכי הדין מעניקה תואר עורך דין של כבוד לשהיד אלחלבי" (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 14 באוקטובר 2015)
העמוד הראשי של אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית בשפה האנגלית. החלטת האיגוד בעניין הענקת תואר של כבוד למהנד חלבי אינה מופיעה באתר (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית בשפה האנגלית, 14 באוקטובר 2015)
העמוד הראשי של אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית בשפה האנגלית. החלטת האיגוד בעניין הענקת תואר של כבוד למהנד חלבי אינה מופיעה באתר (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית בשפה האנגלית, 14 באוקטובר 2015)
הפגנת עורכי הדין הפלסטינים מול מחסום צה"ל בבית אל
5.    איגוד עורכי הדין של הרשות הפלסטינית קיים ב-12 באוקטובר 2015 הפגנת הזדהות עם מהנד חלבי בקרבת מחסום צה"ל הסמוך לבית-אל (המכונה "מחסום בית המשפט"). בהפגנה השתתפו עורכי דין פלסטינים, כמה מהם עטו גלימות שחורות של עורכי דין. המפגינים צעדו לעבר חיילי צה"ל, שהיו מוצבים במחסום תוך כדי קריאות "בנפש ובדם נפדה אותך יא שהיד" (יוטיוב, 12 באוקטובר 2015)[1]. חיילי צה"ל, אשר חשו מאוימים, ירו לעברם גז מדמיע ופיזרו את ההפגנה (כראמה פרס, 12 באוקטובר 2015).
6.    לדברי חסין שבאנהיו"ר איגוד עורכי הדין, החלטת האיגוד לקיים הפגנה זאת באה בעקבות טענות, שפורסמו בעיתונות הישראלית לפיהן איגוד עורכי הדין הפלסטינים תומך בטרור נגד אזרחים, משום שהאיגוד העניק תואר עורך דין של כבוד למהנד חלבי. עוד, אמר שבאנה, כי המסר של תהלוכה זו לישראל הוא שהעם (הפלסטיני) ימשיך ב"התנגדות" וכי בלתי אפשרי לשתוקעל "הפשעים היומיומיים נגד ילדים ונשים המהווים הפרה של כל החוקים והאמנות הבינלאומיות" (12 באוקטובר 2015,  אתר LAKOM). חאתם שאהין, סגן יו"ר איגוד עורכי הדין, אמר כי "זכותו" של האיגוד להוקיר את "גיבורי בני העם הפלסטיני" (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 12 באוקטובר 2015). 
חסין שבאנה, יו"ר איגוד עורכי הדין, צועד בראש הפגנת המחאה של אנשי איגוד עורכי הדין הפלסטינים לעבר מחסום בית המשפט הסמוך לבית אל (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 12 באוקטובר 2015)
חסין שבאנה, יו"ר איגוד עורכי הדין, צועד בראש הפגנת המחאה של אנשי איגוד עורכי הדין הפלסטינים לעבר מחסום בית המשפט הסמוך לבית אל (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 12 באוקטובר 2015)
מימין : הפגנת עורכי הדין הפלסטינים מול "מחסום בית המשפט", סמוך לבית אל. משמאל : חסין שבאנה, יו"ר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, מתראיין במהלך התהלוכה (יוטיוב, 12 באוקטובר 2015)
מימין : הפגנת עורכי הדין הפלסטינים מול "מחסום בית המשפט", סמוך לבית אל. משמאל : חסין שבאנה, יו"ר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, מתראיין במהלך התהלוכה (יוטיוב, 12 באוקטובר 2015)
פיגוע הדקירה שבוצע ע"י מהנד חלבי, שקיבל תואר עורך דין של כבוד
7.    ב-3 באוקטובר 2015 הגיע מהנד חלבי לרחוב הגיא בעיר העתיקה בירושלים. הוא שלף סכין ודקר שלושה בני משפחה ואדם נוסף. לאחר שהצליח לקחת מאחד הפצועים את אקדחו ביצע מהנד חלבי ירי לעבר לוחמי משמר הגבול, שהוזעקו למקום. הלוחמים השיבו באש והרגו את מהנד חלבי. שניים מהפצועים, אזרח וחייל (שנקלע למקום), מתו מפצעיהם. פצועה נוספת באורח קשה ובנה התינוק, שנפצע באורח בינוני, פונו לבית החולים (דף הפייסבוק של משטרת ישראל, 3 באוקטובר 2015). ההרוגים בפיגוע הם: הרב נחמיה לביא ז"ל, בן 41 מירושלים, וחייל צה"ל רב"ט אהרון בנט, בן 21 מבית"ר עילית.
שני ההרוגים בפיגוע הדקירה אותו ביצע מהנד חלבי. מימין : הרב נחמיה לביא ז"ל, בן 41 מירושלים. משמאל : חייל צה"ל רב"ט אהרון בנט ז"ל, בן 21 מביתר עילית (הקול היהודי, 3 באוקטובר 2015)
שני ההרוגים בפיגוע הדקירה אותו ביצע מהנד חלבי. מימין : הרב נחמיה לביא ז"ל, בן 41 מירושלים. משמאל : חייל צה"ל רב"ט אהרון בנט ז"ל, בן 21 מביתר עילית (הקול היהודי, 3 באוקטובר 2015)
8.    מהנד חלבי, בן 19, הינו מהכפר סורדא (סמוך לאלבירה), סטודנט למשפטים באוניברסיטת אלקדס. ביממה, שלפני הפיגוע הוא פרסם מספר הודעות בדף הפייסבוק שלו בהן הביע מחאה על האירועים בהר הבית וכתב "האנתיפאדה השלישית כבר החלה". הג'האד האסלאמי בפלסטין פרסם כרזת אבל בה טען, כי מהנד חלבי נמנה עם שורות הארגון (אלג'זירה נט, 5 באוקטובר 2015). אין בידינו הוכחה לכך.
כרזת אבל מטעם הג'האד האסלאמי בפלסטין, שנתלתה מעל סוכת האבלים, שנפתחה לזכרו של מהנד חלבי בכפר סורדא (אלג'זירה נט, 5 באוקטובר 2015)
כרזת אבל מטעם הג'האד האסלאמי בפלסטין, שנתלתה מעל סוכת האבלים, שנפתחה לזכרו של מהנד חלבי בכפר סורדא (אלג'זירה נט, 5 באוקטובר 2015)
הודעת אבל של איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית על  מותו של מבצע פיגוע הירי והדקירה בקו 78 בארמון הנציב (13 באוקטובר 2015)
9.    חסין שבאנה, יו"ר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, וחברי מועצת האיגוד, פרסמו ב-13 באוקטובר 2015 בדף הפייסבוק הרשמי של האיגוד הודעת אבל על מותו של "השהיד הגיבור" בהאא' עליאן, בנו של עורך הדין מחמד עליאן (דף הפייסבוק הרשמי של איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 13 באוקטובר 2015). בהאא' עליאן ביצע ב-13 באוקטובר 2015 את פיגוע הירי והדקירה המשולב בקו 78 בארמון הנציב, יחד עם המחבל בלאל אבו ע'נאם. כתוצאה מכך, נהרגו שני אזרחים ישראלים . חביב חיים ז"ל בן 78 מירושלים, אלון גובברג ז"ל בן 51 מירושלים (ynet, 13 באוקטובר 2015).
10.  בעקבות פרסום הודעת האבל בדף הפייסבוק של האיגוד, נרשמו תגובות אוהדות מצד גולשים אשר אמרו : "שאללה ירחם עליו", "הרמת את ראשנו", ו"שינוח על משכבו בגן עדן" (דף הפייסבוק הרשמי של איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 13, ו-14 באוקטובר 2015).
הודעת אבל של איגוד עורכי הדין הפלסטינים על מותו של "השהיד הגיבור" בהאא' עליאן, בנו של עורך הדין מחמד עליאן, מבצע פיגוע הירי והדקירה המשולב בקו 78 של אגד בארמון הנציב בירושלים (דף הפייסבוק הרשמי של איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 13 באוקטובר 2015)
הודעת אבל של איגוד עורכי הדין הפלסטינים על מותו של "השהיד הגיבור" בהאא' עליאן, בנו של עורך הדין מחמד עליאן, מבצע פיגוע הירי והדקירה המשולב בקו 78 של אגד בארמון הנציב בירושלים (דף הפייסבוק הרשמי של איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 13 באוקטובר 2015)
נספח
איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית
1.איגוד עורכי הדין הפלסטינים הינו גוף מקצועי המאחד בתוכו את כלל עורכי הדין הפלסטינים ביהודה שומרון ורצועת עזה. הגוף הוקם באופן רשמי בהתאם לצו נשיאותי משנת 1997, אשר הורה על כינון גוף, שיאחד את כלל עורכי הדין הפלסטינים, ולמעשה ביטל את המסגרות הנפרדות, שפעלו עד אז ברצועת עזה ובשטחי יהודה ושומרון.
2.האיגוד מנוהל ע"י מועצה המורכבת מ-15 חברים (תשעה מיהודה ושומרון ושישה מרצועת עזה). המשרד הראשי של האיגוד ממוקם בראמאללה ויש לו שלוחה נוספת בעיר עזה. בראש האיגוד עומד כיום עורך הדיןחסין שבאנה. איגוד עורכי הדין הפלסטינים אמון, בין היתר, על קידום הכשרתם המקצועית של עורכי הדין הפלסטינים. במסגרת זו, מקיים האיגוד כנסים וסדנאות בנושאים משפטיים.
מימין : הלוגו הרשמי של איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית. משמאל : חסין שבאנה, יו"ר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 15 באוקטובר 2015)
מימין : הלוגו הרשמי של איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית. משמאל : חסין שבאנה, יו"ר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 15 באוקטובר 2015)
3.האיגוד ממומן ע"י האיחוד האירופי, כפי שניתן לראות באתר האינטרנט של איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית.
כיתוב המופיע בשפה ערבית ובאנגלית באתר האינטרנט של איגוד עורכי הדין הפלסטינים לפיו האיגוד ממומן ע"י האיחוד האירופי (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 15 באוקטובר 2015)
כיתוב המופיע בשפה ערבית ובאנגלית באתר האינטרנט של איגוד עורכי הדין הפלסטינים לפיו האיגוד ממומן ע"י האיחוד האירופי (אתר איגוד עורכי הדין ברשות הפלסטינית, 15 באוקטובר 2015)
http://www.terrorism-info.org.il/he/article/20886


יום ראשון, 16 באוגוסט 2015

קנטונים ערבים ביהודה ושומרון




תוכנית ה'קנטונים' (מחוזות) תוכנית הדגל המדינית של אריק שרון. בבסיסה מתן אוטונומיה נרחבת לפלשתינים לנהל את ענייניהם ב-4 גושים מרכזיים: א. גוש השומרון הצפוני מצפון לחוצה שומרון. ב. גוש השומרון הדרומי בין ירושלים לחוצה שומרון ובמרכזו רמאללה. ג. גוש יהודה מירושלים דרומה על בסיס ציר בית לחם חברון. ד. גוש עזה. פיזור ההתנחלות הישראלית נועד, בכוונת מכוון, להפריד בין הגושים ולאפשר שליטה ישראלית מעשית בלי נוכחות פיזית ובלי מחויבות דמוקרטית על מה שהפלשתינים יכולים לכנות 'מדינה'. פיזור ההתנחלויות הבלתי חוקיות מאפשר לפנות ברעש ורווח מדיני מסוים את אלה שלא מתאימים למפת שרון ולהוריד את הלחץ מאותן התנחלויות והאחזויות המשרתות בדיוק את אותה מטרה. קנטוניזציה של השטחים בריבונות חלקית פלשתינית. יש הטוענים שלאריק שרון יש רק טקטיקה ואין אסטרטגיה. סביר יותר שאריק שרון, כפי שהוכיח במיומנות רבה מספר פעמים בעברו, "מטשטש את האסטרטגיה באמצעות הטקטיקה"








ד"ר קידר: "אם תקום מדינה פלסטינית, אלה שתקפו אותך עם אבן יתקפו אותך עם טיל" 

על רקע ההחמרה במצב הבטחוני בישראל, כאשר עולות שאלות רבות האם אנחנו בדרך לאינתיפאדה שלישית, פנינו לד"ר מדרכי קידר, מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, כדי לשמוע את דעתו על הסיבות להתגברות האלימות בעת האחרונה.
מהן לדעתך הסיבות שהביאו להתפרצות האלימות מצד הפלסטינים בימים האחרונים?
"יש ברקע שני דברים: מדובר בדור חדש של צעירים, שלא זוכרים את האינתיפאדה השנייה. האינתיפאדה האחרונה חוסלה בשנת 2003-2004, כך שהצעירים של היום היו בני 5-6. הם לא חוו את הכשלון של ההתנגדות ההיא, והולכים עם תחושה שהם יכולים. ברגע שהצעיר זורק אבן ולא תפסו אותו, או נתפס וזכה לכבוד גדול הדבר מעודד את האחרים".

יש תחושה שאירועים כ"כ קטנים באמת ישנו משהו?
"בוודאי! כשאתה מצליח לעשות את זה, וזוכה לכבוד גדול מהסביבה כל אחד רוצה לקחת בזה חלק. דבר נוסף הוא הג'יהאד נגד ישראל: לא מדובר בדבר חדש, וגם לא מאז 1967. הדבר החל כבר מאז שהחלה התנועה הציונית, בלי קשר לכיבוש או למדינת ישראל. טבחו ביהודים בגלל שזה מה שהנביא מוחמד אמר לעשות, ועשה בעצמו. הם הולכים בעקבותיו. מדינת האסלאם בעירק ובסוריה מוסיפה המון דלק לנושא הדתי. המזרח התיכון פועל היום תחת הרעיון של דאע"ש, שמוכיח לכולם מהן הדרכים הנכונות להלחם בכופרים, וזה חלק מהרקע של מה שקורה עכשיו בירושלים וביהודה ושומרון. אתה חושב שהג'יהאדיסטים לא מושפעים מזה?"

ממתי להתנגדות הפלסטינית יש מימדים דתיים? זו לא אוכלוסייה דתית במיוחד.
"אתה חושב במונחים שלנו. תבין: אין חילוניות באיסלאם. לא התפתחה פילוסופיה מוסלמית בדת הזו. הדת נמצאת ברקע של כל דבר, ועל זה התלבשו גורמים כלכליים, לאומיים, טריטוריאליים ועוד. הבסיס הוא האסלאם, ובבסיסו היהדות בטלה, כך שבטח לא צריכה להתקיים מדינה יהודית, זה מנוגד לחוקי הפיסיקה האיסלאמית. אפילו מובארכ, שקיים איתנו הסכם שלום, אמר בעבר ש'גם אחרי אלף שנים לא נכיר במדינה יהודית'".

אולי זו הוכחה לכך שההכרה בנו לא חשובה כ"כ? ההסכם עם מצרים מתקיים כמעט 40 שנה.
"ברגע שלא מכירים בך כמדינה בעלת זכות קיום, זה אפשר לו להעלים עין מהברחות הנשק לעזה. עד שמובארכ סולק הייתה התעלמות טוטאלית מהברחות הנשק. המצרים עשו איתנו שלום, אבל אפשרו לפלסטינים להרוג בנו מצד שני. אם ישראל הייתה אומרת באופן מיידי למצרים שתבטל את הסכם השלום, ונלחם בכם, עד שתפסיקו את ההברחות - הם היו מפסיקים אותן. אנחנו אשמים בזה, כי אפשרנו למצרים להנות מפירות השלום, ובמקביל לנהל נגדנו מלחמה באמצעות חמאס".

גם אנחנו נהנינו מפירות השלום... לא היה מסוכן לערער את ההסכם?
"זה היה לוקח יומיים, והם היו מבינים שאנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים, והיו מסדרים את הבעיה".

בוא נחזור לגל האלימות האחרון. המצב הקשה, באופן אובייקטיבי, שחווים תושבי מזרח ירושלים לא משפיע על גל האלימות?
"לא. זה לא סיפור כלכלי. רוב הציבור בירושלים לפי סקרי דעת קהל חוזרים ונשנים, לא רוצה בכלל להצטרף למדינה הפלסטינית. רואים את זה בצורה ברורה. הצעירים נחשבים ליותר רדיקלים, אבל המבוגרים לאו דווקא מעוניינים במדינה פלסטינית שם. מדינה פלסטינית תהפוך למדינת חמאס או באמצעות בחירות, או באמצעות השתלטות אלימה, והם בוודאי שלא מעוניינים במדינת חמאס".

צריכים להתפס כגורם יותר חזק

"במזרח התיכון יש כלל מאוד פשוט שחייבים לזכור אותו: שלום מקבל רק מי שנתפס על ידי אויביו כבלתי מנוצח. אנחנו צריכים להיתפס כגורם חזק יותר".

צה"ל לא נתפס כחזק מספיק? הפלסטינים לא שוכחים את ההרס בעזה בעקבות המבצע האחרון.
"אני לא מדבר רק על הצבא, אלא על הצבא והמדינה כאחד. כשהם רואים גופים כמו שלום עכשיו, גוש שלום, עדאללה, רופאים לזכויות אדם ארגונים של חסרי החוליות וחסרי העצמות זה מעודד אותם".

איך ארגונים כאלה, שמונים מאות בודדות של פעילים, עם השפעה פוליטית אפסית שמתבטאת בכל בחירות ובכל סקר יש איזושהי השפעה על צעירים פלסטינים?
"הם גורמים להתעוררות התקווה שעוד לחץ וטרור יביאו לכך שעוד ישראלים יחפשו פתרונות נוסח 'שלום עכשיו'. מה שדוחף לאלימות זה לא הייאוש אלא התקווה. תקווה שמוזנת על ידי יפי נפש שקוראים להקמת מדינה פלסטינית כדי להפטר מהערבים. השמאל מתעב את הערבים הם מסורתיים ואיסלאמיים ועוטף את האמירה הזאת בזכויות אדם. לא אכפת להם שיהרגו אחד את השני אפילו".

אז על מה אתה מלין בעצם? שלום עכשיו, באופן אובייקטיבי, מציגים מקרים כוחניים של הצבא. המטרה למעשה הזה לא חשובה. הם לא מציגים סרטונים של חיילים מחלקים פרחים.
"הם חושבים שאם תקום מדינה פלסטינית היא תשב בשקט. הם לא מבינים שכשתקום מדינה, אלה שתקפו אותך עם אבן יתקפו אותך עם טיל".

ארגוני ימין קיצוני לא עושים נזק? הצתת בית של פלסטינים לא מסבה יותר נזק מכמה ארגונים קיקיוניים?
"בוודאי שזה עושה נזק, זה הדבר האחרון שאני אומר לעשות. אבל אם כל יהודי היה מסתובב עם נשק, וכל מחבל היה מקבל כדור בין העיניים אתה חושב שזה היה ממשיך?"

עד עכשיו המחבלים בשבוע האחרון חוסלו כולם, וזה לא מפסיק זה דווקא סותר את הטענה שלך.
"זה צריך לחדור לתודעה. הדבר ייקח קצת זמן. ברגע שיבינו שמי שמתקרב אלינו עם סכין מקבל כדור בראש- זה ירתיע מאוד".

למה שירתיע? המחבל יידע שהוא ימות כשאהיד. מאיפה הבטחון שמוות יבטיח את הפסקת האלימות?
"אני לא אומר שבהכרח זה יפסיק את הפיגועים, אבל אלה שלוקחים בחשבון שהם ייכנסו לכלא יודעים שישתחררו בשחרור האסירים הבא".

לשיטתך, ניתן לפתור את הקונפליקט הבעייתי הזה עם הפלסטינים?
"צריך להקים 8 אמירויות לפלסטינים אחת כבר קיימת בעזה, מאז יולי 2007. זו מדינה שיש בה גבולות, ממשלה, רשות מחוקקת".

רק שהיא לא מוגדרת כמדינה...
"היא הרבה יותר מדינה מאשר סוריה, לוב, תימן סודאן ועירק מבחינה שלטונית, אדמינסטרציה וכל המאפיינים שמדינה צריכה. עזה היא מדינה".

אתה חושב שאם היו מציעים ליישוב היהודי, בשנת 1947, לרדת מהקמת המדינה כי 'יש לכם כמו מדינה כרגע, היה מוותר על שאיפותיו? אנחנו יודעים שלא.
"אתה צריך להבין את הראש הערבי: לוב ועירק הן מדינות כושלות, למרות שיש להן נפט. הן כשלו כי הן היו, ועדיין, ריכוז של קבוצות אתניות שונות: אין עם לובי, אין עם סורי, ובטח שאין עם פלסטיני. לבחורה עם חברון אין אופציה להתחתן עם בחור משכם, כי הם ממשפחה אחרת. לכן, צריך להקים עוד 7 אמירויות ביהודה ושומרון, בהתבסס על החמולות המקומיות שם. ישראל חייבת להשאר במרחב שבין האמירויות הללו לעולמי עד ולנצח נצחים כדי למנוע הקמת מדינה כמו חמאסטן, שתכסה את כל שטח ישראל בטילים קצרי טווח".

להערכתך, מה הסיכויים שהפלסטיני הממוצע יסתפק באמירויות, כשכל מה שהוא רוצה זה מדינה אמיתית?
"הרבה מאוד יסכימו לזה, בתנאי שאתה מפנה את הכנופיות של הרשות.כל אחת מהערים תהיה מדינה בפני עצמה, והם יוכלו גם להקים קונפדרציה".

אתה בעצם מבטל את הזהות הלאומית הפלסטינית ככה. זה לא רלוונטי שהיא 'חדשה'. הם יכולים להחליט מחר שהם 'עם', ולא תוכל להתווכח איתם.
"הזהות הזו בפירוש לא קיימת. אין תודעה לאומית פלסטינית. כשאתה רוצה להקים מדינה אתה צריך בסיס סוציולוגי. אם אתה מקים אותה על בסיס חלול אתה מקבל אסון כמו סוריה. האדם הערבי נאמן יותר לשבט שלו מאשר לרעיון הפלסטיני הכולל. ההוכחה היא הפילוג בין פתח לחמאס. אם הייתה להם תודעת עם מאוחדת הם היו יושבים ביחד, כמו שאצלנו הדתיים והחילוניים חיים יחד במרחב הציבורי, בכנסת ובצבא. אצל הפלסטינים זה לא קורה. לכן, אנחנו צריכים להתייחס לסוציולוגיה שלהם, ולא לחלומות שלנו".

וכך יגיע סיום הסכסוך?
"האסלאם לא מסוגל לראות מדינה יהודית, בוודאי על ארץ שהייתה פעם איסלאמית. אנחנו עדיין נשלוט בשטח, והם ייזהרו מאיתנו. חיבוקים ונשיקות לא יהיו כאן".

http://www.bizportal.co.il/general/news/article/415896

כי תצא למלחמה על אויבך

א כי-תצא למלחמה על-אויביך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם:  כי-יהוה אלוהיך עימך, המעלך מארץ מצריים.  ב והיה, כקורבכם אל-המלחמה; וניגש הכוהן, ודיבר אל-העם.  ג ואמר אליהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-אויביכם; אל-יירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם.  ד כי יהוה אלוהיכם, ההולך עימכם--להילחם לכם עם-אויביכם, להושיע אתכם.  הודיברו השוטרים, אל-העם לאמור, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישוב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו.  וומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חיללו--ילך, וישוב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו.  ז ומי-האיש אשר-אירש אישה, ולא לקחה--ילך, וישוב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, ייקחנה.  ח ויספו השוטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו; ולא יימס את-לבב אחיו, כלבבו.  ט והיה ככלות השוטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם.  {ס}



  1. י כי-תקרב אל-עיר, להילחם עליה--וקראת אליה, לשלום.  יא והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך:  והיה כל-העם הנמצא-בה, יהיו לך למס--ועבדוך.  יב ואם-לא תשלים עימך, ועשתה עימך מלחמה--וצרת, עליה.  יג ונתנה יהוה אלוהיך, בידך; והכית את-כל-זכורה, לפי-חרב.  יד רק הנשים והטף והבהמה וכול אשר יהיה בעיר, כל-שללה--תבוז לך; ואכלת את-שלל אויביך, אשר נתן יהוה אלוהיך לך.  טו כן תעשה לכל-הערים, הרחוקות ממך מאוד, אשר לא-מערי הגויים-האלה, הנה.  טז רק, מערי העמים האלה, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה--לא תחייה, כל-נשמה.  יז כי-החרם תחרימם, החיתי והאמורי הכנעני והפריזי, החיווי, והיבוסי--כאשר ציווך, יהוה אלוהיך.  יח למען, אשר לא-ילמדו אתכם לעשות, ככול תועבותם, אשר עשו לאלוהיהם; וחטאתם, ליהוה אלוהיכם.  {ס}
  2. יט כי-תצור אל-עיר ימים רבים להילחם עליה לתופשה, לא-תשחית את-עצה לנדוח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות:  כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור.  כ רק עץ אשר-תדע, כי-לא-עץ מאכל הוא--אותו תשחית, וכרת; ובנית מצור, על-העיר אשר-היא עושה עימך מלחמה--עד רדתה.