הרבה מתנחלים יש בעולם. בקמבודיה, במרוקו, ברוסיה ובקפריסין הטורקית, למשל. בשום קונפליקט לא נידונה האפשרות של פינוי המתנחלים מבתיהם. על שום התנחלות לא נאמר שהיא מנוגדת לחוק הבינלאומי. מחקר חדש של פרופ' אמריקני חושף סטנדרט כפול של קהילת המשפט הבינלאומית.
ביום ראשון, לפני אולם כמעט ריק בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, עלה על הדוכן פרופסור צעיר בעל מבטא אנגלי כבד, וחשף את מה שהיה מונח לכולם לפני העיניים, אבל אף אחד לא טרח לראות. מחקר השוואתי שערך פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' מראה שיש בעולם עוד כמה סכסוכים טריטוריאליים חוץ מהקונפליקט הישראלי-פלסטיני. יש גם מתנחל אחד או שניים, שאינם מתגוררים בין הקו הירוק לקו הירדן. ולמען האמת, אפשר למנות בקלות לפחות תריסר דוגמאות של התנחלות לסוגיה.
"מוסר כפול". פינוי נווה דקלים צילום ארכיון: רענן כהן
בשום מקרה לא גילתה הקהילה הבינלאומית מעורבות אינטנסיבית וחד-צדדית כפי שהיא עושה בהקשר הישראלי. בכל המקרים הדרישה לפנות את המתנחלים מהמקומות שבהם התיישבו כלל לא עלתה על השולחן, ואם עלתה נדחתה על הסף. לא צדדי הסכסוך ולא הקהילה הבינלאומית היו מוכנים לשקול גירוש המוני של מתנחלים כאקט של שלום. אדרבה, בחלק מהדוגמאות, העולם, בכלל זה האירופי הנאור, אימץ את המתנחלים בלי למצמץ.
מי שחשף את הממצאים המעניינים הללו הוא יוג'ין קונטורוביץ', פרופסור מאוניברסיטאות שיקגו וג'ורג' מייסון ,לשעבר מתמחה אצל המשפטן הבינלאומי המוביל ריצ'רד פוזנר.
קונטורוביץ' הוזמן על ידי פרופ' אבי בל, משפטן צעיר ומבריק מבר-אילן, שמעז כבר כמה שנים לנפץ כמה מיתוסים משפטיים בנוגע למעמד יהודה ושומרון. עבודת המחקר של קונטורוביץ' טרם הושלמה, אבל המסקנות הכמעט סופיות מדברות בעד עצמן. מדינות שנסוגו משטח שנכבש בעת מלחמה לא נדרשו לקחת איתן את האזרחים שהשתקעו בשטח הכבוש. ודאי שאיש לא העלה בדעתו להרוס את הבתים או את היישובים שבנו.
פרופ' קונטורוביץ' מסביר שקו הזמן שממנו יש להתחיל לבחון את הסוגיה הוא התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. אז התקבלה אמנת ז'נבה הרביעית, שבה נאמר כי "המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח שכבוש על ידה". הפרשנות הפלסטינית טוענת שגם אם תושבי יו"ש הישראלים עברו אל יישוביהם מרצונם החופשי, עדיין מדובר ב"העברה מצד המעצמה הכובשת", ותפיסה זו קנתה לה אחיזה כמעט בכל העולם.
קונטורוביץ' לא נכנס לוויכוח הזה. הוא מצמצם את מחקרו לשאלה כיצד התייחס המשפט הבינלאומי, בעיקר המשפטי אך גם זה הדיפלומטי, להתנחלויות אחרות.
הראשונה שבהן, כרונולוגית, הייתה בין מעצמות מערביות נאורות, בלב לבה של אירופה המערבית. בתום מלחמת העולם השנייה, בין שלל שינויי גבול דרמטיים שחלו באירופה, קיבלה צרפת את השליטה בחבל סאר, שהשתייך בעבר לגרמניה. הצרפתים לא סיפחו את השטח אלא הקימו רפובליקה שהפכה להיות בת חסותם ולא מעט צרפתים היגרו למחוז שגודלו קרוב למדי לזה של ישראל.
פרופ' קונטורוביץ' מסביר שקו הזמן שממנו יש להתחיל לבחון את הסוגיה הוא התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. אז התקבלה אמנת ז'נבה הרביעית, שבה נאמר כי "המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח שכבוש על ידה". הפרשנות הפלסטינית טוענת שגם אם תושבי יו"ש הישראלים עברו אל יישוביהם מרצונם החופשי, עדיין מדובר ב"העברה מצד המעצמה הכובשת", ותפיסה זו קנתה לה אחיזה כמעט בכל העולם.
קונטורוביץ' לא נכנס לוויכוח הזה. הוא מצמצם את מחקרו לשאלה כיצד התייחס המשפט הבינלאומי, בעיקר המשפטי אך גם זה הדיפלומטי, להתנחלויות אחרות.
הראשונה שבהן, כרונולוגית, הייתה בין מעצמות מערביות נאורות, בלב לבה של אירופה המערבית. בתום מלחמת העולם השנייה, בין שלל שינויי גבול דרמטיים שחלו באירופה, קיבלה צרפת את השליטה בחבל סאר, שהשתייך בעבר לגרמניה. הצרפתים לא סיפחו את השטח אלא הקימו רפובליקה שהפכה להיות בת חסותם ולא מעט צרפתים היגרו למחוז שגודלו קרוב למדי לזה של ישראל.
גרמניה המערבית תבעה בחזרה את השטח השנוי במחלוקת ובשנת 1957 אכן פורקה הרפובליקה ושטחיה סופחו לגרמניה."כמה תושבים צרפתים היו בה? האמת שאיני יודע כי איש לא עשה מזה עניין. היה מובן מאליו שהם ייוותרו במקומם. איש לא ציפה אחרת", אומר קונטורוביץ'.
כמה דוגמאות אחרות נוגעות לרוסיה, אם בימים אלה ואם בשנותיה כברית המועצות. ב-2008, במסגרת המלחמה הקצרה נגד גיאורגיה, פלשה רוסיה גם לחבל אבחזיה. בחסותה הוקמה בו רפובליקה, כביכול עצמאית, שמדינות בודדות בלבד הכירו בה. אמריקה והאיחוד האירופי גינו כמובן, אבל מי זוכר.
מאז, רוסיה מעודדת בקביעות את אזרחיה לעבור לחבל הארץ המסופח דה-פקטו. על כך אין פוצה פה ומצפצף. "ברחבי רוסיה יש מודעות 'בואו לאבחזיה'. זו לכאורה התנחלות קלאסית. לא מצאתי שמישהו גינה אותה".
פוטין לא המציא את הרעיון של הושבת אזרחים רוסים בארצות שהקרמלין סיפח לעצמו. את הפטנט הזה, שהיה מקובל בעולם העתיק, יישמה ברית המועצות במספרים אסטרונומיים בשלוש הרפובליקות הבלטיות. בליטא לטביה ואסטוניה חיים עד היום מאות אלפי רוסים, על צאצאיהם, שהובאו בידי סטלין וממשיכיו. במקרה זה אין ספק שמדובר בהפרה בוטה של אמנת ז'נבה.
כשהתפרקה ברית המועצות דרשו הבלטיות שהמהגרים הרוסים, המהווים כרבע מאוכלוסיית לטביה ואסטוניה, ישובו לארצם. הן סירבו להעניק להם אזרחות – מצב שקיים בחלקו עד היו – אלא שגם הרוסים סירבו לקבלם בחזרה. האיחוד האירופי התערב בצורה ברורה. "עמדת ה-EU הייתה שעל התושבים הרוסים להישאר. האיחוד סבר שהחזרה כפויה שלהן לרוסיה מנוגדת לערכי זכויות האדם", מספר קונטורוביץ'.
כמה דוגמאות אחרות נוגעות לרוסיה, אם בימים אלה ואם בשנותיה כברית המועצות. ב-2008, במסגרת המלחמה הקצרה נגד גיאורגיה, פלשה רוסיה גם לחבל אבחזיה. בחסותה הוקמה בו רפובליקה, כביכול עצמאית, שמדינות בודדות בלבד הכירו בה. אמריקה והאיחוד האירופי גינו כמובן, אבל מי זוכר.
מאז, רוסיה מעודדת בקביעות את אזרחיה לעבור לחבל הארץ המסופח דה-פקטו. על כך אין פוצה פה ומצפצף. "ברחבי רוסיה יש מודעות 'בואו לאבחזיה'. זו לכאורה התנחלות קלאסית. לא מצאתי שמישהו גינה אותה".
פוטין לא המציא את הרעיון של הושבת אזרחים רוסים בארצות שהקרמלין סיפח לעצמו. את הפטנט הזה, שהיה מקובל בעולם העתיק, יישמה ברית המועצות במספרים אסטרונומיים בשלוש הרפובליקות הבלטיות. בליטא לטביה ואסטוניה חיים עד היום מאות אלפי רוסים, על צאצאיהם, שהובאו בידי סטלין וממשיכיו. במקרה זה אין ספק שמדובר בהפרה בוטה של אמנת ז'נבה.
כשהתפרקה ברית המועצות דרשו הבלטיות שהמהגרים הרוסים, המהווים כרבע מאוכלוסיית לטביה ואסטוניה, ישובו לארצם. הן סירבו להעניק להם אזרחות – מצב שקיים בחלקו עד היו – אלא שגם הרוסים סירבו לקבלם בחזרה. האיחוד האירופי התערב בצורה ברורה. "עמדת ה-EU הייתה שעל התושבים הרוסים להישאר. האיחוד סבר שהחזרה כפויה שלהן לרוסיה מנוגדת לערכי זכויות האדם", מספר קונטורוביץ'.
הטריק של בייקר
נרחיק את עדותנו, במובן הגיאוגרפי, לאסיה, אל האי האומלל טימור. בין השנים 1975 ל-2002 שרר במזרח טימור כיבוש אכזרי של אינדונזיה. אוסטרליה וארצות הברית סיפקו לאינדונזים את הנשק למלחמה במיליציות שדרשו עצמאות. במהלך השנים נהרגו בין רבע לשליש מתושבי האי. במקומם באה כמות לא ידועה של אינדונזים.
את המימון להתיישבות האינדונזית העביר לא אחר מאשר הבנק העולמי, בנימוק שהכוח הכובש מעניק לנכבשים כלים כלכליים. אחר כך המתנחלים, שהיוו כ-20 אחוז מהאוכלוסייה, השתתפו במשאל העם שהביא לסיומו את הכיבוש האכזרי בתחילת המילניום. המחשבה שעל האינדונזים הכובשים לחזור למולדתם לא עלתה על הדעת.
כמה אלפי קילומטרים משם, מעברו הצפון-מערבי של ים סין, התקיים במשך יותר מעשור כיבוש וייטנאמי של קמבודיה. "על הרכבות שהביאו את החיילים הווייטנאמים היו כחצי מיליון אזרחים שבאו להשתקע בקמבודיה. כך לפחות תיארו זאת העדויות.
"כשהסתיים שם הכיבוש ב-1989. הקמבודים העלו את הדרישה שהווייטנאמים יחזרו לארצם. הם אמרו שיש עוינות בין האוכלוסיות ושנשקפת סכנה לווייטנאמים, אבל המתווכים דחו את הרעיון. אוסטרליה למשל אמרה 'בואו לא נעשה דבר לגבי המתנחלים. נשאיר אותם במקומם ואחר כך נחליט מי יהיה אזרח ומי לא'. הקהילה הבינלאומית שתיווכה ביישוב הסכסוך דחתה את הרעיון על הסף ואמרה שהעניין אפילו לא נתון למשא ומתן".
את המימון להתיישבות האינדונזית העביר לא אחר מאשר הבנק העולמי, בנימוק שהכוח הכובש מעניק לנכבשים כלים כלכליים. אחר כך המתנחלים, שהיוו כ-20 אחוז מהאוכלוסייה, השתתפו במשאל העם שהביא לסיומו את הכיבוש האכזרי בתחילת המילניום. המחשבה שעל האינדונזים הכובשים לחזור למולדתם לא עלתה על הדעת.
כמה אלפי קילומטרים משם, מעברו הצפון-מערבי של ים סין, התקיים במשך יותר מעשור כיבוש וייטנאמי של קמבודיה. "על הרכבות שהביאו את החיילים הווייטנאמים היו כחצי מיליון אזרחים שבאו להשתקע בקמבודיה. כך לפחות תיארו זאת העדויות.
"כשהסתיים שם הכיבוש ב-1989. הקמבודים העלו את הדרישה שהווייטנאמים יחזרו לארצם. הם אמרו שיש עוינות בין האוכלוסיות ושנשקפת סכנה לווייטנאמים, אבל המתווכים דחו את הרעיון. אוסטרליה למשל אמרה 'בואו לא נעשה דבר לגבי המתנחלים. נשאיר אותם במקומם ואחר כך נחליט מי יהיה אזרח ומי לא'. הקהילה הבינלאומית שתיווכה ביישוב הסכסוך דחתה את הרעיון על הסף ואמרה שהעניין אפילו לא נתון למשא ומתן".
מה שקרה בעולם הגדול חוזר על עצמו באזורנו. מתנחלים יש גם במרוקו, בקפריסין ובלבנון (מאות אלפי סורים שעברו ללבנון בימי הכיבוש הסורי נותרו בה עד היום). תשאלו את ג'יימס בייקר, שר החוץ האמריקני הקשוח ביותר עם ישראל מאז ומעולם ניסה את כוחו בהשכנת שלום בסכסוך לאומי וטריטוריאלי שתופס קצת פחות תשומת לב עולמית.
כי מי שמע על סהרה המערבית. כבר 34 שנים שמרוקו שולטת בפועל ביחידת שטח, שעל פי האו"ם אמורה הייתה להיות מדינה עצמאית. שום מדינה אינה מכירה בסיפוח המרוקני. סהרה המערבית כמעט מכפילה את גודל הממלכה של מוחמד השישי. הוא לא רק שולט צבאית באמצעות 260 אלף חיילים, אלא גם השתלט דמוגרפית באמצעות כמות בלתי נודעת של אזרחים מרוקנים שהיגרו דרומה. מדובר לכל הפחות בעשרות אלפים.
חומת הפרדה - 2,500 קילומטרים אורכה – בוצעת את השטח בין הריבונות המרוקנית לבין המיליציות הדורשות עצמאות. טרם נרשמה הסתערות של המשפטנים הבינלאומיים. בייקר הנ"ל הציע בשנת 2000 לקיים משאל עם על עתיד האזור, שבו ישתתפו גם המתנחלים המרוקנים. "זה היה טריק יפה במיוחד, מכיוון שהמרוקנים הם הרוב בסהרה המערבית", מציין קונטורוביץ'.
כי מי שמע על סהרה המערבית. כבר 34 שנים שמרוקו שולטת בפועל ביחידת שטח, שעל פי האו"ם אמורה הייתה להיות מדינה עצמאית. שום מדינה אינה מכירה בסיפוח המרוקני. סהרה המערבית כמעט מכפילה את גודל הממלכה של מוחמד השישי. הוא לא רק שולט צבאית באמצעות 260 אלף חיילים, אלא גם השתלט דמוגרפית באמצעות כמות בלתי נודעת של אזרחים מרוקנים שהיגרו דרומה. מדובר לכל הפחות בעשרות אלפים.
חומת הפרדה - 2,500 קילומטרים אורכה – בוצעת את השטח בין הריבונות המרוקנית לבין המיליציות הדורשות עצמאות. טרם נרשמה הסתערות של המשפטנים הבינלאומיים. בייקר הנ"ל הציע בשנת 2000 לקיים משאל עם על עתיד האזור, שבו ישתתפו גם המתנחלים המרוקנים. "זה היה טריק יפה במיוחד, מכיוון שהמרוקנים הם הרוב בסהרה המערבית", מציין קונטורוביץ'.
קפריסין כמקרה מבחן
אם מתקרבים עוד קצת אל ארץ הקודש מגיעים למקרה המבחן הדומה ביותר והזועק ביותר. כיבוש, טרנספר והתנחלות במובנים הכוחניים ביותר, בדיוק כפי שנאסרו באמנת ז'נבה.
כמעט 40 שנה חלפו מאז פלש צבא טורקיה לקפריסין. הטורקים גירשו, או שמא טיהרו, את צפון האי מנוכחות יוונית. 200 אלף קפריסאים-יוונים הועברו בכפייה לחציו הדרומי. לבתיהם נכנסו טורקים בכמות הזאת. על כידוני הצבא הטורקי הוקמה קפריסין הטורקית שאף לא אחת ממדינות העולם מכירה בה.
"טורקיה פיתחה שיטה של התנחלות. טורקים יכולים לעבור לצפון קפריסין. רבים עשו זאת מסיבות כלכליות. איש לא טען או שזה נגד החוק הבינלאומי או אמנת ז'נבה. האירופאים הסתפקו בגינוי חד־פעמי כלפי הקולוניאליות של הטורקים, אך שום אומה או ארגון לא קוראים לזה כיבוש ולא דורשים שהמתנחלים הטורקים יחזרו למולדתם. כעת התורכים הם רוב. גם במקרה זה את תוכנית השלום גיבש אותו ג'יימס בייקר בשם הקהילה הבינלאומית.
"הטורקים אינם נדרשים לעזוב וחלק מהם רשאי להצביע על עתיד השטח. התוכנית נדחתה על ידי הצדדים ונשארה רק על הנייר. העמדה של האירופים היא שהסטטוס קוו עדיף על פני כל תוכנית שלום. כלומר לא רק שאין גינויים, פעולות כגון סימון מוצרים או ביקורת על טורקיה, אלא שיש השלמה מלאה עם המצב הקיים. יש 12 אוניברסיטאות בצפון קפריסין, והן מקיימות שיתוף פעולה נרחב עם האקדמיה באירופה. כל זה קורה בזמן שקפריסין היוונית היא חברה מלאה באיחוד האירופי", אומר קונטורוביץ'.
כמעט 40 שנה חלפו מאז פלש צבא טורקיה לקפריסין. הטורקים גירשו, או שמא טיהרו, את צפון האי מנוכחות יוונית. 200 אלף קפריסאים-יוונים הועברו בכפייה לחציו הדרומי. לבתיהם נכנסו טורקים בכמות הזאת. על כידוני הצבא הטורקי הוקמה קפריסין הטורקית שאף לא אחת ממדינות העולם מכירה בה.
"טורקיה פיתחה שיטה של התנחלות. טורקים יכולים לעבור לצפון קפריסין. רבים עשו זאת מסיבות כלכליות. איש לא טען או שזה נגד החוק הבינלאומי או אמנת ז'נבה. האירופאים הסתפקו בגינוי חד־פעמי כלפי הקולוניאליות של הטורקים, אך שום אומה או ארגון לא קוראים לזה כיבוש ולא דורשים שהמתנחלים הטורקים יחזרו למולדתם. כעת התורכים הם רוב. גם במקרה זה את תוכנית השלום גיבש אותו ג'יימס בייקר בשם הקהילה הבינלאומית.
"הטורקים אינם נדרשים לעזוב וחלק מהם רשאי להצביע על עתיד השטח. התוכנית נדחתה על ידי הצדדים ונשארה רק על הנייר. העמדה של האירופים היא שהסטטוס קוו עדיף על פני כל תוכנית שלום. כלומר לא רק שאין גינויים, פעולות כגון סימון מוצרים או ביקורת על טורקיה, אלא שיש השלמה מלאה עם המצב הקיים. יש 12 אוניברסיטאות בצפון קפריסין, והן מקיימות שיתוף פעולה נרחב עם האקדמיה באירופה. כל זה קורה בזמן שקפריסין היוונית היא חברה מלאה באיחוד האירופי", אומר קונטורוביץ'.
אגב, בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק בשעתו שאחרי כל כך הרבה שנים מאז שנכנסו הטורקים לבתי הצפון קפריסאים, אי אפשר להחזיר את המצב לקדמותו ולגרש את הפולשים. "משמעות של החלטה כזו תהיה פגיעה בזקנים, נשים וילדים. בית המשפט איננו סבור שיש ביכולתו לקבל החלטה שזו משמעותה", כתבו השופטים האירופים.
"יש כלל ידוע שלפיו אי קיום החוק על ידי אחר לא פוטר אותך מן החובה לשמור עליו. כלומר, אפשר לבוא ולטעון שהעדר הביקורת על טורקיה או על מרוקו לא מכשיר את הפעולות של ישראל, ושהן אכן אסורות. אבל כאשר לא מדובר במקרה אחד או שניים אלא בשורה כה ארוכה של קונפליקטים דומים, שבאף אחד מהם לא נטען שמדובר בהפרה של החוק, נשאלת השאלה מה הכלל ומה היוצא מן הכלל", מסכם קונטורוביץ'.
"אפשר לזהות תשע או עשר דוגמאות לפעילות התנחלות של מדינות אחרות לפני ואחרי מלחמת 67'. מקובל לפרש את אמנת ז'נבה כך שישראל מפרה את סעיף 46 בגלל ההתנחלויות. במחקר ניסיתי לראות מה המענה שנתנו מדינות אחרות שהיו במצב דומה. מישראל נדרש לפנות את התושבים, בניהם, נכדיהם וניניהם, וגם להרוס את בתיהם. רציתי לראות מה קורה במקרים אחרים כי ישראל היא לא היחידה.
"יש כלל ידוע שלפיו אי קיום החוק על ידי אחר לא פוטר אותך מן החובה לשמור עליו. כלומר, אפשר לבוא ולטעון שהעדר הביקורת על טורקיה או על מרוקו לא מכשיר את הפעולות של ישראל, ושהן אכן אסורות. אבל כאשר לא מדובר במקרה אחד או שניים אלא בשורה כה ארוכה של קונפליקטים דומים, שבאף אחד מהם לא נטען שמדובר בהפרה של החוק, נשאלת השאלה מה הכלל ומה היוצא מן הכלל", מסכם קונטורוביץ'.
"אפשר לזהות תשע או עשר דוגמאות לפעילות התנחלות של מדינות אחרות לפני ואחרי מלחמת 67'. מקובל לפרש את אמנת ז'נבה כך שישראל מפרה את סעיף 46 בגלל ההתנחלויות. במחקר ניסיתי לראות מה המענה שנתנו מדינות אחרות שהיו במצב דומה. מישראל נדרש לפנות את התושבים, בניהם, נכדיהם וניניהם, וגם להרוס את בתיהם. רציתי לראות מה קורה במקרים אחרים כי ישראל היא לא היחידה.
"המסקנה היא חד-משמעית. בשום מקרה אחר לא נאמר שהתרופה להתנחלות היא פינוי האוכלוסייה, ואפילו לא של מתנחל אחד. באותם מקרים בודדים שעלתה הדרישה הזאת, כמו בקמבודיה או בקפריסין, תגובת הקהילה הבינלאומית הייתה שהבקשה אינה לגיטימית.
"הקהילה הבינלאומית עצמה הציעה תוכניות שלום לגבי אחדים מהסכסוכים האלה. בשום מקרה לא נטען שיש לפנות את האוכלוסייה המתנחלת. יתרה מכך, ברוב הקונפליקטים היה ברור שהדור השני ואילך זכאי להיות אזרח במדינה שבה נולד כמתנחל".
"הקהילה הבינלאומית עצמה הציעה תוכניות שלום לגבי אחדים מהסכסוכים האלה. בשום מקרה לא נטען שיש לפנות את האוכלוסייה המתנחלת. יתרה מכך, ברוב הקונפליקטים היה ברור שהדור השני ואילך זכאי להיות אזרח במדינה שבה נולד כמתנחל".
צביעות עולמית
"תגלית נוספת היא שבאף לא אחד מהמקרים האחרים נטען שמדובר בהפרה של סעיף 46 לאמנת ז'נבה", ממשיך קונטורוביץ'. "האו"ם, ארה"ב, האיחוד האירופי וארגוני זכויות האדם אפילו לא הזכירו זאת. אם תקרא את הספר של הצלב האדום בעניין, תגיע למסקנה שאין התנחלויות בעולם חוץ מאשר בישראל. הם מגנים את הפלישה הצבאית ואת הכיבוש אבל לא את תזוזת האוכלוסייה. "אתה גם רואה שכל הדיון האקדמי בנושא נוגע רק לישראל. חיפשתי עבודות השוואתיות קודמות ואי אפשר למצוא. מדברים בהקשר זה רק על ישראל".
הנבירה של קונטורוביץ' בסכסוכים, בתוכניות השלום ובהצהרות המדינאים חושפת עוד כמה טפחים בצביעות הידועה של הקהילה הבינלאומית. "ויליאם הייג, שר החוץ הבריטי, נשאל למה לבריטים אכפת כל כך מהעניין הפלסטיני והשיב 'בגלל שזה קרוב אלינו'. נו, ומה עם קפריסין? היא בתוך אירופה. הם כל כך כועסים על ההתנחלויות אבל במקרה הזה בונים להם התנחלויות בתוך אירופה. ורוסיה, שכבשה את אבחזיה ב-2005, היא אפילו חברה בקוורטט.
"ויש נקודה אחרת. בישראל סופרים את המתנחלים ובתיהם עד לרמת הפרט הבודד. בקמבודיה למשל אמרו שיש בין 200 ל-500 אלף. איש לא התעניין מעבר לכך. ככה הקהילה הבינלאומית מתייחסת למתנחלים במקרים אחרים".
הנבירה של קונטורוביץ' בסכסוכים, בתוכניות השלום ובהצהרות המדינאים חושפת עוד כמה טפחים בצביעות הידועה של הקהילה הבינלאומית. "ויליאם הייג, שר החוץ הבריטי, נשאל למה לבריטים אכפת כל כך מהעניין הפלסטיני והשיב 'בגלל שזה קרוב אלינו'. נו, ומה עם קפריסין? היא בתוך אירופה. הם כל כך כועסים על ההתנחלויות אבל במקרה הזה בונים להם התנחלויות בתוך אירופה. ורוסיה, שכבשה את אבחזיה ב-2005, היא אפילו חברה בקוורטט.
"ויש נקודה אחרת. בישראל סופרים את המתנחלים ובתיהם עד לרמת הפרט הבודד. בקמבודיה למשל אמרו שיש בין 200 ל-500 אלף. איש לא התעניין מעבר לכך. ככה הקהילה הבינלאומית מתייחסת למתנחלים במקרים אחרים".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/480/735.html
http://www.canarymission.org/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה