חמדאללה ציין, כי “הנשיא” מחמוד עבאס (אבו מאזן) והממשלה פנו למדינות התורמות כדי לדרבנן להעביר סיוע פיננסי שיבטיח
את המשך מתן השירותים של אונר”א לפליטים הפלסטינים בכל מקומות הימצאם. יום למחרת (12 באוגוסט) מסר דובר אונר”א,
סאמי מושעשע, כי סעודיה הסכימה להעביר לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם עבור הפליטים הפלסטינים סך של 35 מיליון
דולר. לדבריו, מרביתו של סכום זה מיועד עבור מערכת החינוך של אונר”א ברצועת עזה, בתי הספר והמרפאות של אונר”א
בירדן, בניית שלושה מרכזי בריאות באיו”ש ותחזוקת מתקני אונר”א במדינות נוספות בהן היא פועלת. 19 מיליון דולר מהסיוע
הסעודי מיועדים להקטין את הגירעון בתקציב אונר”א שהגיע ל-101 מיליון דולר.


הנציב העליון של אונר”א, פייר קראהנבול, חזר והזהיר כי פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר של אונר”א עשויה להידחות אם
 לא יימצא מקור לכסות על הגירעון הגדול בתקציב הארגון.
התגובות למשבר הפיננסי באונר”א חשפו פעם נוספת את השימוש שעושה ההנהגה הפלסטינית באוכלוסיית “הפליטים” ככלי 
פוליטי במאבק נגד ישראל, החותר הלכה למעשה להביא באמצעותם לחורבנה.
הרשויות הפלסטיניות באיו”ש (הרשות הפלסטינית) וברצועת עזה (חמאס), וכן ירדן שבשטחה מספר “מחנות פליטים פלסטינים”,
הודיעו שלא יסכימו לקלוט את תלמידי בתי הספר של אונר”א בבתי הספר הציבוריים אם לא יימצא מימון להפעלתם. יו”ר איגוד 
העובדים הערבים של אונר”א, סוהייל אל-הינדי, המזוהה כפעיל בכיר בחמאס, אמר כי האופציות הנשקלות הינן בין היתר 
השבתת כל השירותים של אונר”א, השבתת מגן של בתי הספר של אונר”א כדי ליצור לחץ על הארגון והכרזה על סכסוך עבודה.
בכירים בחמאס הגדירו את מדיניות הקיצוצים של אונר”א ואיומיה לדחות את פתיחת הלימודים בבתי הספר חלק ממזימה
 שנועדה לחסל את בעיית הפליטים באופן העולה בקנה אחד עם האינטרסים הישראליים. הם הזהירו, כי התגובה לצעדים אלה
 תהיה קשה, ובמשתמע אלימה, ותבוא לידי ביטוי בכל מקום הימצאם של הפליטים.

ההנהגה הפלסטינית הייתה מאוחדת סביב העמדה, לפיה תפקידה של אונר”א הינו להבטיח מתן שירותים ל”פליטים” 
הפלסטינים עד לשיבתם לבתיהם ולאדמותיהם בשטח ישראל, ובמילים אחרות על אונר”א לשמר את בעיית “הפליטים” לצורך 
מימוש התביעה הפלסטינית לביצוע טרנספר של האוכלוסיה היהודית במדינת ישראל אל מחוץ לשטח האזור המוגדר על ידם 
כפלסטין.

הפלסטינים מפרשים את המונח “פליט” כמתייחס לא רק לפלסטינים עזבו/ נאלצו לעזוב/ גורשו מבתיהם במהלך מלחמת
העצמאות, אלא גם לצאצאיהם לדורי דורות עד למימוש “זכות השיבה”. גם המונח “מחנות פליטים” מטעה. מדובר בשכונות
עירוניות ולא במחנות אוהלים. הרשות הפלסטינית ורשויות חמאס ברצועת עזה מסרבות לאפשר ל”פליטים” לרכוש אדמות מחוץ
 לשטחי “מחנות הפליטים” כדי שלא ייחשב הדבר בבחינת יישוב בעיית הפליטים. על אף הצפיפות ב”מחנות הפליטים” ברצועת
עזה שללו הרשויות הפלסטיניות אפשרות ליישב “פליטים” בשטחי ההתנחלויות שפונו בידי ישראל בשנת 2005. חמאס ניצל את
המשבר באונר”א לתקוף את הרשות הפלסטינית ואש”ף על “חדלונם” לטפל ב”פליטים”, וכדי לערער על מעמדם כנציגים ראויים
עבור העם הפלסטיני. האשמות אלה משתלבות במתקפה הכוללת שמנהל חמאס נגד הרשות הפלסטינית, המוצגת כמשתפת 
פעולה עם ישראל, בוגדת באינטרסים של העם הפלסטיני ובדת האסלאם. מנגנון אונר”א היה לגולם שקם על יוצרו, והסיבה
 העיקרית ואולי היחידה לקיומו הוא מדיניות הסחיטה של ההנהגה הפלסטינית המאיימת לעשות שימוש באלימות ולערער את 
היציבות באזור אם לא יימשך הסיוע לצאצאי “הפליטים” הזוכים לקבל בלידתם את מעמד הפליט. פלסטינים הרואים עצמם 
פליטים מתגוררים ברווחה במדינות המערב, ואין הדבר פוגע בזכותם להעלות את עניינם בשיחות המדיניות על הסדר הקבע. 
ההנהגה הפלסטינית רואה ב”פליטים” ובצאצאיהם לדורי דורות ב”פלסטין” ובמדינות המארחות (ירדן, לבנון וסוריה)
בשר תותחים במאבק סכום האפס נגד ישראל.