פרידה מסוריה, פרידה מסייקס-פיקו

הסכם סייקס-פיקו

המפה המקורית של ההסכם

המזרח התיכון על פי סייקס-פיקו

הסכם סַייקְס-פּיקוֹ (Sykes-Picot) הוא הסכם מדיני סודי בין צרפת ובין בריטניה שנחתם ב-16 במאי 1916 על ידי נציגי שתי הממשלות: מארק סייקס, נציג משרד החוץ הבריטי, ושארל פרנסואה ז'ורז'-פיקו, נציג משרד החוץ הצרפתי. מטרת ההסכם הייתה לקבוע את אזורי השליטה של שתי המעצמות בשטחי האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה.

לקראת מלחמת העולם הראשונה, נטשה האימפריה העות'מאנית את בריטניה, השותפה הישנה שלה, ויצרה קשרים אסטרטגיים עם גרמניה. במהלך המלחמה התהדקו קשרים אלו עוד יותר, והתקדמו לשלבים גבוהים ביותר הן מבחינה כלכלית והן במסגרת הברית הצבאית. כך ממשלתגרמניה התחילה בפרויקט נרחב של בניית מסילת רכבת מברלין לבגדד, שהייתה אמורה להיות בעלת חשיבות מסחרית ותעשייתית לגרמניה במזרח התיכון. כתוצאה מנטישת בעל הברית העות'מאני, חיפשה בריטניה שותף אסטרטגי אחר באזור המזרח התיכון, ויצרה קשרים סודיים עם נציגים פרסיים וערביים, שהתגברו באופן טבעי עם כניסתה של האימפריה העות'מאנית למלחמה כחלק ממעצמות המרכז.

ההסכם בין בריטניה לצרפת נחתם לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, כאשר כבר היה ברור שהאימפריה העות'מאנית עומדת ליפול. על פי ההסכם, צרפת תקבל את לבנון, סוריה ודרום מרכזטורקיה, בעוד שבריטניה תקבל את ירדן, את עיראק ואת המפרץ הפרסי. ארץ ישראל נועדה, על פי ההסכם, להתחלק לאזורים שבשליטה בריטית ישירה והם: עבר הירדן המזרחי, הנגב ומובלעת באזור חיפה, הגליל העליון נועד לשליטה צרפתית, ואילו יתר אזורי הארץ יהיו תחת שלטון בינלאומי.

ההסכם, שנחתם בסודיות, סותר את מה שהבטיחו הבריטים לחוסיין, השריף של מכה במהלך המלחמה, במסגרת מכתבי חוסיין-מקמהון, על אף שלא הגיעו לכלל הסכם רשמי. כפיצוי, קיבלה המשפחה ההאשמית מהבריטים את השלטון בעיראק ובעבר הירדן (שנותק מן המנדט הבריטי על פלשׂתינה-ארץ ישראל). גם הצהרת בלפור שניתנה שנה לאחר מכן ב-1917, ובה הובטח ליהודים להקים בית לאומי בארץ ישראל, סותרת את ההסכם; ועל כן הוא עורר התנגדות הן מצד הערבים והן מצד היהודים. ב-1918, אחרי המהפכה ברוסיה, הבולשביקים שגילו את ההסכם בארכיון של משרד החוץ הרוסי, פרסמו אותו כדי לבזות את הקולוניאליזם המערבי.

ההסכם אושר והורחב בוועידת סן רמו ב-1920, בה חולקה האימפריה העות'מאנית לשעבר בין המעצמות האירופאיות שניצחו במלחמת העולם הראשונה, אך כלל שינויים ובהם, בלחץ בריטניה, אישור הצהרת בלפור. בסופו של דבר, ההסכם מעולם לא יצא אל הפועל. בריטניה לא כיבדה את ההסכם ובפועל החלוקה נקבעה על ידי חבר הלאומים בשיטת המנדטים, שהעניקה לשתי המעצמות שליטה בפועל, אם כי לא באופן רשמי, כפיקדון לכאורה שהופקד בידיהן.

המשמעויות של המשך המלחמה בסוריה הן טבח, פליטות, טרור, ואף איום בהשתלטות מוחלטת של המחנה הסוני הרדיקלי על כל המרחב הסורי. לעומת זאת, מהלך מתואם ומוסדר, שתכליתו תהיה 'הפרדת כוחות' בין הרוב הסוני במדינה לבין המיעוטים החיים בשטחה, ואשר יתבצע בגיבוי והובלה בינלאומיים, נראה כפתרון הנכון, שכן הוא בעל פוטנציאל הייצוב הגבוה ביותר.   הסכם סייקס-פיקו גזר את הלבנט למדינות לאום לפני כמאה שנים, בתהליך שלא הצטיין בזיקה הדוקה לזהויות ולהגיונות דמוגרפיים. הגיעה שעת הפרידה ממנו, לפחות בסוריה. המציאות כבר עשתה זאת. עתה הגיע תורם של המדינאים.   

ישתי סיבות עיקריות החזירו את מלחמת האזרחים בסוריה לראש סדר היום העולמי. הראשונה נוגעת להעצמת הנוכחות הצבאית הרוסית במדינה. אם עד לפני שבועות ספורים הנוכחות הרוסית בסוריה הייתה שולית ובפרופיל נמוך, זו הפכה משמעותית עם הצבתם של עשרות מטוסי קרב ומסוקים, מאות חיילים ומערך אמצעי הגנה בשטח המדינה. נשיא רוסיה פוטין ציין גלויות שלוש מטרות לפעולה הרוסית: סיוע לשרידותו של משטר אסד, פגיעה ב'מדינה האסלאמית' וחיסול קיצונים אסלאמים רוסים, הנלחמים בשירותה. הסיבה השנייה נוגעת להצפה של אירופה בזרם מתגבר של פליטים, תופעה המונעת ממנהיגי היבשת להמשיך ולהתעלם ממלחמת האזרחים  המתמשכת.

רחובות אלפו לאחר הפצצה של כוחות המשטר באמצעות חביות נפץ. 17 בספטמבר 2015. צילום: כראם אל מסרי - AFP

  למרות שהחזרת היציבות לסוריה הינה אינטרס מובהק ודחוף של כל הצדדים המעורבים במלחמת האזרחים, בארבע השנים האחרונות הסתכמה תגובתן של מדינות מובילות במערכת הבינלאומית למרחץ הדמים במדינה בגינויים ובמאמץ להימנע ממעורבות ישירה במתרחש. זאת, למרות שכבר בשלביה הראשונים של המלחמה התברר שהשלכותיה אינן תחומות לסוריה. חוסר היציבות מוקרן לשכנותיה עקב בעיית הפליטים שנמלטו אליהן – לבנון, טורקיה וירדן. אירופה מתמודדת עם פליטים סורים המתדפקים על שעריה. לחץ זה יגבר, לאור המספר העצום של אזרחי סוריה הנמלטים מאזורי הלחימה. כשליש מבין עשרה מיליון הפליטים הסורים, יצאו מגבולות המדינה. בימים אלה נאמד קצב היציאה של פליטים מסוריה בכ-100-70 אלף בחודש. 

     כעת, לנוכח התקיפות הרוסיות בסוריה נעשים ניסיונות לגבש פתרון שיהיה מקובל על המעצמות. סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה מפי שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי (29 בספטמבר 2015), כי "ארצות הברית ורוסיה גיבשו עקרונות יסוד לעתיד סוריה" וכי "מוסקבה ו-וושינגטון הסכימו כי סוריה תישאר מאוחדת, חילונית ולוחמת [ב'מדינה האסלאמית']". עוד צוטטו מקורות בבית הלבן כי "האפשרות שאסד ימשיך לשלוט אינה מעשית". נראה שהמערב ממשיך לעסוק ברעיונות חסרי היתכנות מעשית.

     כל מאמץ לאתר פתרון למשבר בסוריה חייב להכיר בכך שסוריה, כמדינה ריבונית בגבולותיה המוכרים, כפי שהיו ב-2010, אינה קיימת עוד. בשטחה המוכר לא תיכון בעתיד הנראה לעין מדינה ריבונית עם שליטה מרכזית אפקטיבית. לרצון המנחה גורמים בקהילה הבינלאומית להחזיר את הגלגל לאחור ולייצב מחדש את סוריה "הישנה" סביב שלטון אחר, אין היתכנות אסטרטגית-פוליטית. כל תכנית אסטרטגית, שתגובש במטרה להפסיק את מלחמת האזרחים בסוריה ולעצב את עתידה צריכה לצאת מהנחת יסוד ברורה: את סוריה המפורקת והמפולגת לא ניתן לחבר מחדש. לכן, יש להתמקד במאמץ לאתר חלופה מעשית למדינה הסורית ולגבש תכנית ישימה, שקווי המתאר שלה יהיו מוסכמים ומקובלים על המובילים במערכת האזורית והעולמית.

     במהלך מלחמת האזרחים חולקה סוריה דה-פקטו לאזורי שליטה, שמאפייניהם העיקריים הם דמוגרפיים. תנועת הפליטים והתושבים הפנימית התנהלה לכיוון הריכוזים האתניים-דתיים, בהם חשו בטוחים יותר. אף שאין זהות אינטרסים מוחלטת בקרב הקבוצות האתניות, בשטח התעצבה למעשה חלוקה של מרחבים הומוגניים יחסית מבחינה דמוגרפית. בנסיבות אלה, נראה שחלוקת סוריה דה-יורה למספר ישויות מדינתיות נפרדות, על בסיס אתני-דתי, היא המהלך המתבקש והטבעי – גם משום שגלום בו סיכוי לא-מבוטל לתרום לייצוב הזירה ולהפסקת המלחמה.   

     הרוב הסוני שולט וישלוט ברוב שטחה של סוריה. לצד זה, יינתנו ערובות בינלאומיות ואזוריות לביטחונן של קהילות המעוטים. בשטח סוריה מרוכזות שלוש קבוצות מיעוטים גדולות, באזורים מובחנים: העלאווים – במערב, ברצועת החוף; הדרוזים – בעיקר בהר הדרוזים, שמצפון לירדן; והכורדים – בצפון, בגבול טורקיה. המתווה להסדר בסוריה צריך להתבסס על הבטחת קיומן של קהילות אלה בישויות מדינתיות משלהן. אימוץ המתווה יהווה מנוף להתמודדות עם 'המדינה האסלאמית' וארגונים אסלאמיים רדיקליים אחרים. 

     סוגיית תפקידו של אסד בכל הסדר עתידי בסוריה, היא סלע מחלוקת בין רוסיה למדינות המערב. האחרונות דבקות ברצונן לראות את אסד מפנה את מקומו, ואילו רוסיה רואה באסד גורם התומך באינטרסים שלה באזור. סביר, שהמשך אחיזתו של אסד במרחב העלאווי בלבד תוכל לשכך את התנגדות המערב מחד גיסא ומאידך גיסא תאפשר לרוסיה לשמור על האינטרס שלה ברצועת החוף (טרטוס ולטקיה), במקביל להמשך הלחימה ב'מדינה האסלאמית'. ראיית רוסיה ואיראן תשקף מן הסתם תובנה, כי המשך המלחמה והסתבכותה יעמידו בסכנה את מאחזיהן בסוריה, וכי אינטרסים שלהן יישמרו באמצעות קשריהן עם הישות העלאווית.

     על אף הרתיעה הרווחת במערכת הבין לאומית מהתפרקות של מדינות, חלוקת סוריה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של רוב השחקנים הגלובליים והאזוריים, המעוניינים בהשבת השקט לסוריה, בין היתר על מנת לבלום את 'המדינה האסלמית' – ארצות הברית ומדינות אירופה מזה, והמשטרים בירדן ובלבנון מזה. עם זאת, הגם שחלוקת סוריה עולה בקנה אחד עם אינטרסים ישראליים, לא נכון שישראל תוביל את הנושא במערכת הבינלאומית, אלא תתמקד בשמירת האינטרסים החיוניים לה.

     הסדר מדיני חדש בשטח סוריה, שיתבסס על חלוקתו למספר ישויות מדינתיות, אפשר שיהיה (אם כי לא בהכרח) בעל מבנה פדרטיבי או קונפדרטיבי. ההסדר המוצע יסייע להפחית חיכוכים בין הקבוצות השונות, לצמצם את האיום במלחמת אזרחים תמידית, וכן לספק הגנה לקהילות המיעוט מפני כוחות אסלאמיסטיים-רדיקליים, ביניהם 'המדינה האסלאמית'. תוצאה נלווית לייצוב הזירה על בסיס זה, תהיה בלימה של ההקרנה השלילית של הלחימה בסוריה, המהווה רקע להקצנה אסלאמית-רדיקלית, על המרחב האזורי ובפרט על ירדן ולבנון. 

     לרעיון המוצע שורשים בהיסטוריה הסורית. במהלך שלטונה המנדטורי בלבנט גיבשה צרפת בשטח סוריה חמש יחידות סמי-מדינתיות, בשאיפה להכשירן לשלטון ריבוני עתידי. לאוטונומיות הדרוזית והעלאווית, היה אף מאפיין אתני-דמוגרפי. ארבע מתוך חמש מדינות אלו נוצרו בספטמבר 1920. "מדינת הר הדרוזים" נוסדה שנתיים לאחר מכן. כך, החבל הנוצרי הפך מאוחר יותר למדינת לבנון והמיעוט הטורקי בחבל איסכנדרון סופח לתורכיה ב-1939. הרעיון הצרפתי המקורי קשר בין המבנה המדיני לבין השאיפה להגנה על המיעוטים.

     בסוף 2013, הכריזו הכורדים בסוריה על הקמת חבל כורדי אוטונומי, פרסמו טיוטת חוקה וקראו לבחירת פרלמנט. חששותיהם של הכורדים כיום, כמו גם של הדרוזים, ממוקדים באיום הנשקף להם מה'מדינה האסלאמית' ומיתר הארגונים הסונים הקיצוניים. לפרויקט הלאומי הכורדי בסוריה זיקה למיעוט הכורדי בעירק ובטורקיה, כמו גם לתפיסה של בניית אומה ומדינה עצמאית בכל שטחה של "כורדיסטן הגדולה". משום כך, השגתה של תמיכה טורקית בהסדר שיכלול ישות מדינית כורדית בשטח הסורי תהיה אתגר לא פשוט. יתכן שהבהרה מטעם המעצמות, כי הישות הכורדית לא תורחב מעבר לגבול סוריה תסייע לשכך התנגדות טורקית צפויה. 

     השאיפה הלאומית הדרוזית פחותה לכאורה מזו הכורדית, ומעייניהם של הדרוזים נתונים בעיקר לעצם הישרדותם. ואולם, ברי כי בנסיבות הקיימות, אוטונומיה דרוזית בדרום סוריה (מהסוג שהייתה להם בתקופת המנדט הצרפתי ואשר בוטלה לקראת עצמאותה המדינית של סוריה), עשויה להתקבל על הדרוזים בברכה במסגרת ההסדר המוצע. יש לשער, שיימצאו גורמים אזוריים ובינלאומיים שיתמכו בייסודה של ישות כזאת, משום שהיא תהווה גם חיץ בין ירדן מדרום לבין המערכת הסונית הרדיקלית שבמרכזה של סוריה. 

     כל עוד ידבקו השחקנים המרכזיים במערכת הבינלאומית ברעיון הסרק של מדינה חילונית בסוריה תחת שלטון מרכזי אחד, לא ניתן יהיה לקדם פתרון. ואולם, בעת הזאת, לאחר ארבע שנים של מלחמת אזרחים אכזרית, רבע מיליון הרוגים, עשרה מיליון פליטים, ערעור יציבותן של לבנון וירדן וכן סכנת התנגשות צבאית בין המעצמות מעל שמי סוריה, יש לכל הצדדים תמריץ לשנות כיוון. לאור התיקו הצבאי המתמשך יכולים כל הצדדים להעריך, שחלוקת סוריה עשויה לאפשר להם לשמור על אינטרסים יסודיים שלהם ולמנוע מהם להמשיך ולשלם את המחירים הבלתי-נסבלים המושתים עליהם כולם. 

     המשמעויות של המשך המלחמה בסוריה הן טבח, פליטות, טרור, ואף איום בהשתלטות מוחלטת של המחנה הסוני הרדיקלי על כל המרחב הסורי. לעומת זאת, מהלך מתואם ומוסדר, שתכליתו תהיה 'הפרדת כוחות' בין הרוב הסוני במדינה לבין המיעוטים החיים בשטחה, ואשר יתבצע בגיבוי והובלה בינלאומיים, נראה כפתרון הנכון, שכן הוא בעל פוטנציאל הייצוב הגבוה ביותר. 

     הסכם סייקס-פיקו גזר את הלבנט למדינות לאום לפני כמאה שנים, בתהליך שלא הצטיין בזיקה הדוקה לזהויות ולהגיונות דמוגרפיים. הגיעה שעת הפרידה ממנו, לפחות בסוריה. המציאות כבר עשתה זאת. עתה הגיע תורם של המדינאים.

הלחימה הרוסית במזה''ת והשלכותיה

הרוסים כבר כאן,לאף אחד אין ספק מה שהתחיל בהפרחת בלוני ניסוי אודות ידיעות על רצונם העתידי או הגעתם בפועל של הרוסים לסייע לאסד דרך הפרות מרחבם האווירי של מדינות נאט"ו בדגש על הבכיינות הטורקית לאחר כל אלו המהלך הזה רקם עור וגידים וקיבל צורה בדמות כח צבאי גדול שהגיע באוויר וביבשה לסוריה והפעיל מערך אש קטלני על אדמת לאדמת סוריהועוד לא נאמרה המילה האחרונה . האיש והאגדה (תרתי משמע)?  לפני ימים אחדים עלתה לרשתות השונות ידיעה חשובה הטומנת בחובה חומר מודיעיני (גלוי)שרב ערכו. ע״פ הידיעה איראן היא זו שבקשה מרוסיה להתערב בנעשה בסוריה וזאת עקב כישלונם ההולך וגובר של איראן ובנות בריתה סוריה וחיזבאללה לכולם יש רשימה ארוכה של נזקים כתוצאה מהלחימה למען צבא סוריה,איש הקשר והמתווך בין הצדדים היה לא אשר מקסאם אל סולימאני האיש והאגדה האיראני מפקדת כח אל קודס במשמרות המהפכה האיראניים. אימות הידיעה או שלילתה מעלה שאלות רבות שיכולות לשפוך אור על עניינים רבים ידיעה זו טומנת בחובה חומר רב ערך , שיכול לתת לנו הבנה יסודית על מאחורי הקלעים של כל הלחימה בסוריה בין היתר : עד כמה קריטי היה ועודנו מצבו של צבא אסד ? עד כמה "חזק" הצבא האיראני (המתברבר חדשים לבקרים )? מהו מצבם הכלכלי של הסופנסארים האיראנים ? עד כמה נשחק כוחו של חיזבאללה ? ומנגד מהו מצבם של המורדים בחזיתות הלחימה השונות? ניגע בעניין הזה בהמשך ובינתיים נחזור לחימה בסוריה. הפנים האמיתיות - הפילהרמוניה המערבית אירופאית  מי שעקב אחרי כל נושא התערבות הלחימה הרוסית בסוריה נחשף לפילהרומניה מערבית אירופאית שבראש ובראשונה משקפת את האינטרסים שלהם בסוריה ובשל כך מסירה את המסיכה העבה והרב גוונית מעל פניהם,מסיכה שהתלבשה יפה על פניהם במשך קרוב ל 5 שנות לחימה בסוריה,רובם ככולם נגעו בעניין התקיפות שלצערם הרב לא מתעסקות עם דעא"ש ..ובמילים אחרות פוגעות במורדים. ב 1/1/0/15 שר החוץ הברירטי צייץ בטוויטר את חששותיו בגלל התקפוות הרוסים על המורדים המתונים (וזכה לתגובה נלעגת וחדה משגריר רוסיה בבריטניה.) ב 2/10/15 מספר נשיא צרפת על דרישתו האחרונה בפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפיה הוא "דרש ממנו לתקוף את דעא"ש ורק את דעא"ש". ב 3/10/15 אומר שר החוץ קרי בראיון לרשת ה BBC כי על איראן ורוסיה לשים בצד את האינטרסים הגאופוליטיים שלהם בסוריה ולפעול לסיום המשבר הסורי,חשוב שרוסיה תתקוף בסוריה רק את דאעש מקווה שהשת"פ בין ארה"ב לאיראן יתגבר בעקבות הסכם" הגרעין. בהמשך אותו היום מודיע שר ההגנה הבריטי כי תמיכתה של ורוסיה בסוריה מחזקת את אסד ולא מחלישה אותו ועדיין באותו היום אחרי חילופי מסרים חד צדדים יוצאות מדינות צרפת, גרמניה, קטאר, ערב הסעודית, טורקיה, בריטניה וארה''ב בהצהרה משותפת על מעשיה של רוסיה ע"פ המסר : "אנחנו, הממשלות של צרפת, גרמניה, קטאר, ערב הסעודית, טורקיה, בריטניה וארצות הברית של אמריקה מצהירות את הדברים הבאים לנוכח הפעולות הצבאיות האחרונות של הפדרציה הרוסית בסוריה: אנו מביעים את הדאגה העמוקה שלנו בכל הקשור להצטברות הכוחות הרוסיים הצבאיים בסוריה ובמיוחד ההתקפות של חיל האוויר הרוסי בחאמה, חומס ואידליב שהובילה לפגיעה באזרחים ולא לפגיעה בדעא"ש,פעולות צבאיות אלה מהוות הסלמה נוספת ורק יתדלקו עוד יותר את הקיצוניות וההקצנה. אנו קוראים לפדרציה הרוסית לחדול מיד מהתקפותיה על האופוזיציה והאזרחים הסוריים ולמקד את מאמציה במלחמה בדעא"ש. ב 4/10/15 יום לאחר מכן יוצא נשיא טורקיה ארדואן בהצהרה , מצטרף לדברי ראש ממשלת בריטניה ואומר כי "הצעדים שרוסיה נוקטת וההפצצות בסוריה אינם מתקבלים על הדעת בשום שורה, למרבה הצער, רוסיה עושה טעות חמורה". לאף אחד אין עוד ספק,מעשיה של רוסיה בסוריה הוציאו את כל העכברים מהחורים וחשפו את הפנים האמיתיות של מדינות אירופה והמערב אותם פנים שתומכות יד ביד במשך 5 שנים במורדים,אותם פנים שהיו המושכים בחוטים מאחורי הלחימה העזה בסוריה ושפיכת הדמים הבלתי פוסקת לא שתמיכתם הייתה סוד צבאי,אך הייתה בבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים. הצפצוף הרוסי  פוטין וצבאו הרוסי ממשיך בשלו שולח מדבר לחוד ועושה לחוד דיבורים רכים לעבר המערב לצד מעשים כוחניים לעבר המורדים תקיפות ראוותניות מהים מהאוויר ומהיבשה כל אלו הם חלק מההצגה שעלולה להמשך לעוד חודשים ארוכים. חתן דמים- הצ'אנס האחרון  נשיא סוריה אסד ששמר על שתיקה רבתי במשך השנים האחרונות בכל הקשור ללחימה הפנים סורית ,לא אישר ידיעות אודות התערבות האיראנית ושכירי חרב ולא הכחיש סיוע או ניסיון סיוע לעברות נשק עבור החיזבאללה. לפני ימים בודדים חרג נשיא סוריה ממנהגו ודיבר על מה שהוכע כעובדה מוגמרת על לחימתה של רוסיה לצד סוריה. אסד שבמשך 5 שנים עשה הכל כדי לשרוד ולא בחל בשום אופציה קיימת למגר את צרותיו ואוייביו מבית, כל המכות הקיימות באו על עמו אחת אחרי השניה,אסד יודע שרוסיה היא הצ'אנס האחרון בשרשרת הצאנסים שניתנו לשלטונו של אסד , ולא לחינם התבטא אסד כי אם תכשל הקואליציה בין רוסיה סוריה איראן ועיראק האזור יושמד. יושמד כי רוסיה לא תתן למורדים לזנב בהם ולהוציא אותם מושפלים בכל מחיר יושמד כי רוסיה בסופו של דבר נלחמת עם המורדים שמיש שמושך אותם שה מדינות המערב ארה"ב ומעצמות אירופה והדרך מכאן לפיצוץ לא ארוכה. יושמד כי אסד "יצטרך" להתאבד על המורדים ולנסות לסגור חשבון פתוח עם אוייבים וותיקים. ברית דמים-לוט בערפל  ברית הדמים החדשה שנרקמה בין מדינות האזור מצביעה על מפסידים ונשכרים בני ברית חזקים = רוסיה וסוריה ומנגד בני ברית שיחסיהם לוטים בערפל יחסי רוסיה וסוריה עם איראן וחיזבאללה. לאף אחד אין ספק שרוסיה נכנסה לתמונה לצד סוריה,סוריה סומכת על רוסיה בעיניים עצומות כמעצמה שניה בעולם ומעצמה אקטיבית להבדיל מארה"ב שהפכה בשנות שלטונו של אובמה למעצמה פאסיבית שלא נאמר מעצמה על הנייר. ברית הדמים החדשה מתרחבת קמעה למזרח לאיראן ולעיראק מכל הדיווחים השונים עולה נתמונה ששיתו"פ בין איראן עיראק ורוסיה הוא לא במינון גבוה, נכון לעת עתה. בדיווחים שבאו מהצדדים הנזכרים עולה שצד אחד מפרסם את הברית החדשה והציר והמשולש העירקי איראני סוריה והצד השני מבטא את ההתעלמות המכוונת של רוסיה מאיראן שהייתה הספונסרית של סוריה במשך כמעט 5 שנים של לחימה בלתי פוסקת זו שהשקיעה דמים- תרתי משמע בבת בריתה הסורית. דיפלומטים בממשל האיראני התבטאו לא פעם שתקוותם היא שהרוסים יעשו בסוריה מה שרוצה השלטון הסורי ולא רק הרוסי ,די באמירה שכזו להבין את האי אמון והחשש שבו נתונים האיראנים אי אמון וחשש שנובע בראש ובראשונה מערפל כבד על טיב כוונותיהם של הרוסים בלחימה הסורית מה שנקרא נתנו להם אצבע והם רוצים את כל היד. קר חם איראן -רוסיה  ההתערבות הרוסית בסוריה לא פוסחת על יחסי איראן סוריה,זו הראשונה הייתה שחקן מרכזי בזירה כשמדי שבוע שלחה במטוסי תובלה אלפי לוחמים איראנים נשק ושאר צעצועים בקו טהרן-דמשק זו שמימנה את לוחמי משמרות המהפכה לצד צבא אסד ולוחמי חיזבאללה על אלמנותיהם ומשפחותיהם. כל זה נפסק בשבועות אחדים כשאור הזרקורים הרוסי מאיר לעבר הרוסים ומשאיר עלטה כבדה בצד האיראני. התבטאות דיפלומט בכיר איראני אודות חששותיהם של איראן אל מול מעשיה של סוריה מבטאת יותר מכל את הפחד האיראני מאיבוד הדומיננטיות שלה כרפובליקה איסלאמית במזה״ת במיוחד כשהיא המובילה בעשייה בלתי פוסקת לאיים על ישראל ולחזק את זרועותיה בעוטף ישראל. הפעילות הרוסית הלא שקופה בסוריה מוסיפה להעכיר על היחסים הלא ברורים בין רוסיה לאיראן שזו האחרונה הגישה תביעה נגד רוסיה בגלל פרשיית סוללות האס 300 בנוסף למתיחות גדולה מאוד המתבטאת בהצבת כוחות צבא ואמל"ח באזוורים בעלי אינטרסים מנוגדים לשתי המדינות (הובא בכתבה המושקעת של עיתונאי רוטר POPAY כל אלו מותחים את החבל ומעלים את סף הרתיחה בפקעת העצבים האיראנית, שעם כל הכעס והתסכול הם מנסים לא לצאת משפיות שיכולה להעלות להם ביוקר בסופו של דבר רוסיה אינה אמריקה.. קר-חם יחסי איראן וחיזבאללה אל מול סוריה מי שנדחק מהלחימה הפנים סורית הם לא אשר לוחמי חיזבאללה ואיראן ,לא שאדמת סוריה ריקה מהם אך ברור שאיראן וחיזבאללה נסוגו ודיללו כוחות בכמה חזיתות אם איראן וחיזבאללה תכננו לצאת מסוריה בסוג של כבוד ורוגע לע"ע הם יוצאים משם בזלזול ולב כבד על פניו אסד בטוח בצעד הענק והאחרון שעשה למען הצלת שלטונו גם במחיר של כתף קרה לאלו שמסרו נפש עבורו קרי חיזבאללה ואיראן. אסד מתחמם היטב בחיבוק הדוב הרוסי ונמנע לצאת מזרועותיו למחוזות קרים שכבר ביקר בהם בעבר ולא ראה מהם ח'יר. איראן והחיזבאללה צופים מהצד על כל צעד שנעשה בלחימה הפנים סורית איראן "פגיעה" יותר מארגון החיזבאללה לאור העובדה שהיא השחקן הראשי- מדינתי שנדחק מהזירה בין מרצונו (בתחילה) או שבכפייה,משל הייתה סוריה למכרז אזורי ומה שנותר הוא להמתין בסבלנות לראות לאן פני רוסיה עד אז לנסות אסוף את השברים. אוגוסט חם-משהו מתבשל ב 7/8/15 מפרסם הפוקס ניוז האמריקני דיווח המתבסס על מקורות מודיעין מערביים לפיהם ב 4/7/15 עולה קסאם אל סולימאני על טיסה מסחרית מקום איראן -רוסיה ונפגש עם לא אשר מנשיא רוסיה ושר ההגנה הרוסי,ביקורו החל בשישי בבוקר שעון מוסקבה והסתיים ביום ראשון בבוקר בו שב לאיראן. ע״פ הדיווח ההוא והערכות שפורסמו באותו העת עולה כי ככה"נ דנו השלושה בין היתר בעסקאות נשק עתידיות הין המדינות לאור הסרת הסנקציות (שבין כה הופרו והיו לאוויר עבור הרוסים). זמן לא ארוך לאחר הפרסום הזה מפרסם העיתון הלבנוני א ספיר ידיעה מפי מקורות שונים אודות ביקור שני בתוך זמן של חודשיים של קסאם אל לסולימאני במוסקבה ידיעות אלו זכו להכחשות של בכירים רוסים ולחילופי מסרים והאשמות בין האמריקאים והרוסיים אך נעלמו בתהום הנשייה של דוקטורינת אובאמה הצולעת שלא נאמר דוקטורינת שלושת הקופים. ידיעות אלו היו הסנונית הראשונה לכאורה למה שרואות עיני העולם היום אודות שיתו"פ אגרסיבי של הצבא הרוסי על אדמת רוסיה אלו הפירות של קסאם אל סולימאני היה או לא היה  אחת הנקודות החשובות במהלכים שקדמו להתערבות הרוסים בלחימה הסורית הוא הדיווח האחרון שעלה לתקשורת הערבית והבינלאומית על פיו כל המהלך הזה הוא פרי מחשבתם של האיראנים ושליחם קסאם אל סולימאני שהגה בעשר אצבעותיו תוכנית מלחמה להצלת שלטונו של אסד וכו' הדיווח הזה כמו שנכתב למעלה שטומן בחובו אור וחושך שאלות ותשובות תעלומות ופתרונות. הנקודות הבוהקות בו מתייחסות לאיראנים יותר מכל, על פי הדיווח נראה כי איראן זו המתיימרת להיות הרפובליקה האיסלאמית זו המציגה השכם וערב מערכות נשק בדיוניות ויחודייות זו האחרונה קרסה בפני המורדים?זו האחרונה משוועת לעזרת הגיבורים?זו האחרונה המאיימת על ארהב השכם וערב מתחננת לעזרת הרוסים? האם סולימאני מאחורי הקלעים של ההתערבות הרוסית? אם נשאל את הורסים הם יכחישו והם הכחישו אם נשאל את האמריקאים הם יאשרו והם אשרו סביר להניח שכל אחד חושב שהאמת אצלו... האמת היחידה כרגע היא הימצאות הרוסים על אדמת סוריה המציאות החדשה יש השכלות כבדות מאוד על כל האזור אך בראש ובראשונה השלכות שמגיעות בעיקר לשולחנם של ארגון החיזבאללה. זכרון לטווח קצר  לפני חודשים ושבועות אחדים עיני העולם היו מופנות לקרבות ״הבלימה״ של חיזבאללה קרבות עקובים מדם אל קוצייר באל סאפירה הרח הקלמון הרי הרמל ועד לזבאדני שבזו האחרונה מוצא עצמו חיזבאללה נסוג בחזרה להגן על הבית,הזיכרון הקצר שלנו בכל הקשור לארועים ולקרבות הרבים של חיזבאללה בסוריה ובלבנון נובע בראש ובראשונה בגלל קצב הארועים ממרחבי הקרבות נשטפו בדם הלוחמים האיראני הלבנונים הסורים ושאר ארגוני המורדים נדמה שכל אלו נעצרו קמעה במקום בו יש דריכת רגל רוסית ונטישת רגל חיזבאלונית-איראנית. עד לפני שלושה חודשים כשסגאת הסכם הגרעין הייתה בסיומה הופנו העיניים אל ההשלכות המכריעות של ההסכם על- איראן המדוברות והחשובות שבהם היו: 1-הסרת הסנקציות. 2-הפשרת הכספים. ההשלכות של שניהם רבות מאוד והיו כבדות משקל הן על איראן והן על בנות בריתה בדגש על חיזבאללה שזו הראשונה הייתה ועודנה הספונסרית שלו, הזרמת הכספים המופשרים היו בראש ובראשונה מועילות לשניהם לחיזוק הכלכלה האיראנית -חידוש וביסוס זרועות איראן בעוטף ישראל בדגש על חיזבאללה. בכירים איראנים לא הסתירו את כוונותיהם לבסס לחזק ולחדש אחיזה חדשה של זרועות איראן בעוטף ישראל לשלוח ולנטוע זרועות חדשות בגזרת קונייטרה ולבסס ולרענן את הזרוע המשמעותית באזור-חיזבאללה שהוא הגורם המכריע והחזק בין הזרועות. חיזבאללה מצד עצמו היה נואש למזומנים ,מזומנים שיעודדו צעירים ממרחבי לבנון וסוריה להצטרף לקרבות,מזומנים שירנינו את לב האלמנות של הלוחמים הרבים שזכו לחזור בארונות ולצד אלו שלא זכו לחזור גם לא בארונות. אך למגינת ליבם הכסף האיראני טרם זרם לקופת החיזבאללה הכסף שהיה אמור להיות הנדבך החשוב כאן טרם הגיע לייעודו בינתיים בשטח המציאות מעל הכל ומאז סוף הסכם הגרעין מצא את עצמו חיזבאללה נלחם בחזיתות נוספות שהאחרונה והמתוקשרת שבהם הייתה חזית הזבאדני חיזבאללה לא זכה לטעום את טעם הכסף שקונה את הכל ,הכל כולל חיזוק יכולתיו עד פרנסת מפקדיו ולוחמיו. ושוב כמו בכל ארועי ההשלכות הכבדות נפלו תמיד על פתחו ארגון החיזבאללה השלכות שהטילו צל ואף אור על פשר יכולותיו כוונותיו ורצונותיו. בין ארועי העבר ניתן למנות סדרת חיסולים המיוחסים לישראל של בכירי ציר הרשע ומיגור תשתיות הטרור שלהם עד הארוע העיקרי שהשלכותיו היו תקווה גדולה לאיראן לסוריה ולארגון החיזבאללה וכלה לעת עתה כמה שנחשב כ פרשת דרכים של ארגון החיזבאללה- ההתערבות הרוסית בסוריה וחזרתו ברצונו או בעל כורחו של הארגון מהלחימה באדמת סוריה היישר אל קווי ההגנה בעוטף ארץ הארזים ופנים לה. איזהו חכם הלומד מכל אדם  התערבות הלחימה הרוסית בסוריה הביאה את חיזבאללה ובת בריתו הטבעית לספסל הלימודים המזרח תיכוני,איראן וחיזבאללה לומדים בוחנים היטב את דוקטורינת הלחימה הרוסית ,את התגובות הרוסיות כלפי המערב כלפי נאט"ו תגובות אלו בוודאי יהיו אור אדום לטעות איראנית מול רוסיה,איזהו חכם הלומד מכל...אדם. סוף מעשה במחשבה תחילה  לכל הצדדים ברור שהמציאות המופקרת שהייתה קיימת על האדמה הסורית השתנתה וכל ניסיון לבדוק עד כמה השתנתה יכול לעלות ביוקר לאיראן הרחוקה ולחיזבאללה השכן הקרוב. איראן וחיזבאללה מוצאים עצמם מצמצמים פעילות ומנסים להסתגל לאור החיים החדש תחת הצל הרוסי על אדמת סוריה. שעיקרה הוא שאם עד היום הייתה אדמת סוריה מופקרת לחסדי ציר הרשע עבור העברות ומשלוחי נשק,הרי שהיום מהלכים שכאלו יכולים לסבך את השולח המשנע והמקבל עם לא אשר מהספונסר החדש שלקח את השטח תחת חסותו,שלא נאמר להסתבך עם מציבי קוווים אדומים וותיקים בשנים. חיזבאללה לאן? אוקטובר 2015 הוא עוד פרק זמן נתון בו יכול החיזבאללה ללכת באופן טבעי ולהמשיך את מה שהזניח בקו הרגיל והעקבי שלהם ועשיית המקסימום לחיזוק מעמדו ומוכנתו המקסימאלית ללחימה מול ישראל, אך עם כל זה ברור לחיזבאללה שאוקטובר 2015 יכול להיות עוד פרק זמן בו נתון החיזבאללה על פרשת דרכים כבדת משקל בדיוק כמו באירועים קודמים בהם היה הארגון "פגיע" ( ועוד היד נטויה ...) "ובארועים מכוננים" שעל פי חלק מהשלכותיהן היה אמור לחזור אל ארץ הארזים...היום כמו אז יודע חיזבאללה שזו הדרך אך שום דבר לא בטוח בה תוכניות לחוד ומעשים לחוד במיוחד ששינויים גדולים קרו במזה"ת במיוחד ברגע הגעת הרוסים ללחימה בסוריה. חיזבאללה בצד של איראן ,ואיראן בצד של עצמה כשאסד מטה כתף קרה לעברם ומתחמם בחיבוק הדוב הרוסי שספק אם מחבק אותו מרצון או מכפייה. 8200 היחידה  http://rotter.net/forum/scoops1/254376.shtml 29/10/2015 השבוע הביאו אמצעי התקשורת הערביים ידיעה שלא ראיתי אזכור דומה לה בתקשורת הישראלית. על-פי הדיווח, הקרמלין הודיע שעד סוף השנה, כלומר במהלך החודשיים הקרובים, יבקר מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז ברוסיה. לכאורה, ידיעה לא חשובה במיוחד. והרי מנהיגים מרבים בנסיעות ובביקורים זה אצל זה. אלא שכאן מדובר במשהו גדול הרבה יותר, במהלך מדיני המסמן לדעתי את המעבר של סעודיה אל הברית הרוסית. ויש לכך מספר סיבות. מזרח תיכון חדש זה לא סוד שארצות-הברית משדרת לאזורנו סימנים של חולשה; הן בשל החלטת הנשיא אובמה להתפטר מתפקיד השוטר של העולם, והן בשל התמקדותה של ארצות-הברית במערכת הבחירות. אין היום עם מי לדבר בוושינגטון, ובפרט לאחר שהתברר שההסכם עם איראן הוא עובדה מוגמרת. הסעודים יוצאים מגדרם מרוב זעם על ההסכם ורואים בו בגידה אמריקנית בהם, לא פחות. אך בניגוד לישראל הם אינם מחצינים את רגשותיהם ומשחקים בזירה הבינלאומית בקור רוח ובראייה מפוקחת של המציאות. מנגד, הסעודים מזהים את הנחישות הרוסית המתבטאת במעורבות בסוריה, נחישות בולטת על רקע החידלון של ארצות-הברית ונאט"ו. הסעודים חוששים שאסד יישאר בשלטון, כי הם רואים בו כופר בשל היותו עלווי, ועל-פי גישתם אין דרך להכשיר שלטון של כופר על מוסלמים. הם גם זועמים על מרחץ הדמים בניצוחו של "הקצב מדמשק", שעלה בחיי מאות אלפי אנשים, שרבים מהם מוסלמים סונים. המלך סלמאן רוצה להיות קרוב לאזנו של פוטין כדי להשפיע עליו בעניין זה. סיבה נוספת היא החשש הסעודי מברית רוסית-איראנית שלסעודיה לא תהיה השפעה עליה. בלי גב אמריקני-אירופי סעודיה מעדיפה את האמרה: "אם אינך יכול להכות אותם הצטרף אליהם". לתחושת המלך, הוא יוכל להשפיע על האיראנים בעניינים כמו תימן, עיראק וסוריה אם יהיה בתוך המועדון ולא מחוץ לו. סימן לכך ניתן אולי לקבל מן הידיעותעל סיומה הקרב של הלחימה הסעודית בתימן נגד כוחות החות'ים, הפרוקסי של איראן. בא לשכונה בחור חדש זה אולי יפתיע חלק מכם, אך סעודיה מעוניינת גם לוודא שרוסיה לא תפעיל את כוחות הקרקע שלה נגד ארגון 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש). סעודיה איננה אוהבת את הג'יהאדיסטים של הח'ליף אבו בכר אל-בגדאדי, בעיקר בגלל שהם הוציאו שם רע לאסלאם. אולם מצד שני, המלך הסעודי איננו רוצה לראות איך שרוסיה – מדינת כופרים, שותי וודקה ואוכלי חזירים – מחסלת מספר גדול של מוסלמים סונים ומפילה ברוב בושה מדינה אסלאמית-סונית. ככלות הכול, היו זמנים שבהם סעודיה תמכה ב'מדינה האסלאמית'. כל הסיבות הללו ביחד שולחות את מלך סעודיה היישר אל זרועותיו השריריות של פוטין. אבל חשוב גם לראות את מסגרת המפגש: המלך הסעודי עוזב את ארמונו נוסע לבקר את פוטין בביתו של פוטין. בעבר היו נשיאים וראשי ממשלות משחרים לפתחו של מלך סעודיה, והיום הוא זה שנוסע לפוטין, הבחור החדש שבא לשכונת המצוקה הנקראת המזרח-התיכון, כדי להראות לקרוב ולרחוק מי פה בעל הבית. גם בישראל גילו את רוסיה ואת ההשפעה הגוברת שלה באזור, וזה מה ששלח את נתניהו לפוטין לפני כחודש, כמו גם מה שגרם לביקורי קצינים בכירים רוסיים בישראל. נראה שעל רקע המעורבות הגוברת של רוסיה בסוריה גדל גם הרצון שלממשלת ישראל לא להישאר מחוץ למשוואה, בעיקר כשבצד הנגדי שלה נמצאת איראן. עושים שרירים: צילומים, לכאורה, של הפצצת מצרר רוסית בסוריה פוטין מרחיב פעילות? אלא שבימים האחרונים ניכר שינוי מעניין בנימת הדברים שאומרים דוברים רוסיים בתקשורת הערבית. עד לפני כשבוע הם דיברו על כך שלרוסיה יש בסוריה מטרות מוגבלות, כמו הבטחת שלטונו של אסד, גם אם יהיה זה על חלק קטן משטח סוריה, כלומר חבל העלווים שבחוף סוריה, באזור שבו נמצאים נמלי לטקיה, טרטוס ובניאס. מדבריהם השתמע שאין לרוסיה כוונה לתקוף באופן מסיבי את המדינה האסלאמית שהשתלטה על 60 אחוזים משטח סוריה. לפתע הם החלו להביע בקול דאגה מחלחול רעיונות 'המדינה האסלאמית' אל תוך המדינות המוסלמיות שפעם היו חלקה הדרומי של ברית המועצות: קזחסטן, אוזבקיסטן, תורכמניסטן וטג'יקיסטן, כמו גם אל קבוצות מוסלמי החיות בתוך הפדרציה הרוסית: צ'צ'נים, טטארים, פאמירים ועוד. לטטארים יש סיבה טובה מאוד לפעול נגד רוסיה, אחרי שזו גירשה המונים מהם מחצי האי קרים, שלפני כשנה נלקח מאוקראינה וסופח לרוסיה. הצ'צ'נים עדיין לא נקמו ברוסים את הרס בירתם גרוזני כמו גם הרג אלפים מהם בשמות התשעים.  בנוסף יש לזכור שעשרות אחוזים מהחיילים בעלי דרגות נמוכות בצבא רוסיה הם מוסלמים, והמדינה האסלאמית בהחלט יכולה לנסות ולגייס אנשים בתוך הצבא כדי שיעשו לחבריהם את מה שעשה סרן נידאל חסן בבסיס בפורט הוד האמריקני, כשהרג 13 מחבריו ופצע 31. העניין לא רחוק מהמציאות שכן כבר היום יש כמאתיים מתנדבים מוסלמים מרוסיה בהמדינה האסלאמית, ואחד מהם – צ'צ'ני במוצאו וג'ינג'י בצבעו – הוא מפקד כוחות המורדים באזור חלב, ולפחות במקרה אחד שתועד במצלמות הוא שחט שלושה אנשי שלטון במו ידיו. הוא ואנשים כמוהו יכולים לדבר ברוסית או בצ'צ'נית אל חבריהם שבצבא הרוסי, ודי אם אחד מאלף יתגייס בלבו להמדינה האסלאמית כדי לזרוע מוות בקרב חבריו. המדינה האסלאמית לא יודעת רחמים ואין לה מגבלות, ואם מי שיתגייס לשירותה בצבא רוסיה יאמץ את אופן החשיבה שלה ואת שיטות הפעולה שלה, הדבר יכול להמיט אסון על צבא רוסיה. מה – למשל – יכול לעשות חייל המשרת על אוניית משא הנושאת נשק ותחמושת לסוריה, אם הוא מוכן למות כשהיד בעת ביצוע פעולת חבלה שתטביע את האוניה? עם האוכל בא התיאבון בנוסף לכל השיקולים הללו מתברר שלהפצצות האוויריות הרוסיות אכן יש יכולת לשנות את המצב בשטח, ובימים האחרונים פתחו כוחות אסד, חיזבאללה והאיראנים, במתקפה קרקעית רבת מוקדים נגד כוחות המורדים והמדינה האסלאמית, ואף זכו להחזרת שטחים מסוימים וכמה כפרים אל תחת שלטון אסד. ייתכן שתאבונו של פוטין יגדל עם האוכל, כלומר ככל שתהיינה הצלחות לכוחות שבקואליציה עם רוסיה כך יגדל תאבונו של פוטין להרחיב את מסגרת הלחימה נגד המדינה האסלאמית לפני שזו נאחזת ברוסיה והופכת את המלחמה נגד הרדיקלים למלחמה בתוך רוסיה. לפני כחודשיים התבטא אחד ממפקדי הצבא האמריקני על המדינה האסלאמית ואמר שהיא תישאר במקומה עוד עשור לפחות. ההתנהלות של רוסיה בימים האחרונים מצביעה על האפשרות שרוסיה לא תמתין לנאט"ו או לארצות-הברית אלא תעשה בקרב את מה שכולם פוחדים ממנו, כלומר תילחם מלחמת חורמה בקנאי האסלאם ותחסל את המדינה האסלאמית לפני שהמדינה האסלאמית מחסלת אותה. יש מצבים של "או אנחנו או הם", וכנראה שפוטין הגיע למצב הזה. ימים יגידו. http://mida.org.il/2015/10/29/%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%AA-%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%99/

רוסיה : מסייעים לאסד על אדמת סוריה

רוסיה מודה לראשונה כי צבאה פועל בסוריה לסייע למשטרו של הנשיא בשאר אסד. דוברת משרד החוץ במוסקבה מריה זכרובה אמרה היום (יום ד') לכתבים כי מומחי צבא רוסים נמצאים על אדמת סוריה ומסייעים שם לצבא אסד להתמקצע בנשק שרוסיה שולחת, ואשר נועד "להילחם בטרור", כלומר בארגוני המורדים הסוניים. האישור הרשמי בא אחרי שבשבועות האחרונים דווח על תגבור הנוכחות הרוסית בסוריה, וארצות הברית הביעה חשש מפני הכנות אפשריות להכנסת חיילים רוסים לסוריה. 

דוברת משרד החוץ הרוסי האשימה את המערב ביצירת "היסטריה מוזרה" סביב פעילותה של רוסיה בסוריה. לדבריה, מוסקבה מספקת לדמשק נשק ושולחת לשם מומחים באופן גלוי זה זמן רב. "רוסיה מעולם לא הסתירה את שיתוף הפעולה הצבאי-טכני שלה עם סוריה", טענה זכרובה. היא ציינה כי היא יכולה "לאשר ולחזור פעם נוספת על כך שיש מומחים צבאיים רוסים בסוריה, לסייע להם להתמקצע בנשק המסופק". 

''מסייעים לצבא סוריה להתמקצע''. נשיא רוסיה פוטין צילום: אי.פי.איי

בדמשק אישר היום גורם צבאי סורי כי מומחי צבא רוסים הגבירו את נוכחותם בסוריה במהלך השנה החולפת. "מומחים רוסים נמצאים (בסוריה) כל העת, אולם בשנה החולפת הם היו נוכחים במספרים גדולים יותר", הוא אמר. הדברים מנוגדים לעמדתה הקודמת של סוריה, שדחתה בעבר דיווחים על הגדלת הנוכחות הרוסית במדינה. 

הלילה אמרו גורמי ממשל בוושינגטון כי לפחות שלושה מטוסי תובלה צבאיים מרוסיה נחתו בימים האחרונים בסוריה. אחד מהם אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי המטוסים – שניים מסוג "אנטונוב 124 קונדור" ומטוס נוסעים אחד – נחתו בשדה התעופה בלטקייה, עיר נמל במערב המדינה שהיא מעוז עלאווי, המיעוט שאליו משתייכת משפחת אסד. 

אחד הגורמים האמריקאיים אמר כי הרוסים הרכיבו בנמל התעופה בלטקייה יחידות שיכון מודולריות המספיקות ל"מאות" בני אדם, וכן ציוד נייד המשמש לבקרת תנועה אווירית. "כל זאת מלמד כי רוסיה מתכננת להפוך את השדה הזה לסוג כלשהו של מרכז תפעול אווירי", אמר אחד הגורמים. דובר מטעם הפנטגון, פיטר קוק, אמר אמש: "דאגתנו היא שכל מאמץ לחזק את משטר אסד הוא בעל פוטנציאל לחוסר יציבות". 

''פוטנציאל לחוסר יציבות''. נשיא סוריה אסד עם כתבי עיתון ''איזבסטיה'' צילום: EPA

סוכנות הידיעות הרוסית טאס דיווחה היום מפי גורם רשמי בשגרירות הרוסית באתונה כי יוון אישרה למטוסים רוסיים לחלוף בשטחה האווירי בדרכם לסוריה. לפי הדיווח, הבקשה נגעה לתקופה שבין 24-1 בספטמבר. ארצות הברית ביקשה מיוון ומבולגריה לסרב לבקשה זו של רוסיה. בולגריה, בניגוד ליוון, נענתה לבקשתה של וושינגטון. משרד החוץ הרוסי הגדיר היום את בקשותיה של ארצות הברית ליוון ולבולגריה "גסות רוח". 

סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה מפי מקור בשגרירות הרוסית בטהרן כי איראן אישרה את כל בקשותיה של רוסיה לטיסות "סיוע הומניטרי" לסוריה. 

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/724/278.html

/http://www.canarymission.org/

• 

  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  

  פוטין

  צילום: 

  AIR NOVOSTI, רויטרס, מתוך "הדיילי מייל"

במוסקבה נפוצה לאחרונה בדיחה חדשה, שטמון בה שמץ אמת רציני ומטריד במיוחד. היא הולכת כך: חייל רוסי צעיר, המשרת בחזית, מתקשר הביתה כדי להרגיע את אמו. "אמא יקרה", הוא אומר לה, "אל תדאגי. אני לא בדונייצק - אני בדמשק". 

בחסות צרת הפליטים שעלתה בשבועות האחרונים לכותרות, בחר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להעצים את נוכחותו בסוריה. אין זו הפעם הראשונה שהוא מעדיף לשחות נגד הזרם. אפשר אפילו לומר שזה התחביב שלו. בשעה שאלפי פליטים בתחנת הרכבת של בודפשט העידו רבות על הזוועות המתחוללות בסוריה של אסד (ושל דאעש), נערך פוטין להעמיק את מעורבותו בה כדי לשמר את משטר הנשיא הסורי.

השטן ומוסקבה

המידע על מה שמתרחש במדינה מבוסס במידה רבה על דו"חות ומקורות מודיעין. זה נכון בעיקר בכל הקשור בחיזוק הנוכחות הרוסית. ה"דיילי טלגרף" הבריטי היה הראשון לדווח על כך שרוסיה מתכוונת לבנות מחנה צבאי נוסף בסוריה. כשמדברים על בניית בסיס, מתכוונים כמובן גם להגעת חיילים נוספים. וזה, כדאי להזכיר, קורה כשאירופה שוקלת להעצים את מעורבותה בסוריה בשל משבר הפליטים. פתאום כולם מגלים עניין בסוריה ורוצים להפגין בה נוכחות. המזרח התיכון חזר להיות האזור שבו הגדולים מתגוששים - עוד הישג שנשיא ארה"ב ברק אובאמה יכול להתגאות בו. לא בטוח שעל זה חלם שמעון פרס כשדיבר על מזרח תיכון חדש. 

במערב מודאגים. האירופאים החלו לדון בקול רם על הצורך לפעול נגד דאעש בסוריה, אך בד בבד אמר פוטין ב־4 בספטמבר כי ארצו תתייצב לצד משטר אסד. שלשום הודתה מוסקבה בפעם הראשונה כי מומחים צבאיים מטעמה פועלים על אדמת סוריה. לפחות הקרמלין מדבר בכנות. 

"רוסיה תספק תמיכה לוגיסטית חשובה לצבא הסורי ואף תאמן את חייליו", אמר הנשיא הרוסי לסוכנות הידיעות "ריאה נובוסטי", והוסיף כי הרעיון הוא "ליצור קואליציה בינלאומית נגד הטרור והאידיאולוגיה הקיצונית". מן הסתם, הוא אינו שבע רצון מהקואליציה הבינלאומית הנוכחית, זו שהקים אובאמה, אשר אינה מצליחה להכריע את דאעש. כהרגלו, הוא גם אוהב להוות אלטרנטיבה לאמריקנים. מאז החל להרגיש שהעולם כולו נגדו, בעיקר אחרי המלחמה באוקראינה, הוא כמעט נהנה לקלקל לאחרים.

ה"דיילי מייל" הבריטי פירסם צילומים ראשונים המוכיחים כי חיילים רוסים נוספים כבר מוצבים על אדמת סוריה, במטרה לסייע לאסד. לפי העיתון, הכוחות הללו נמצאים במדינה מאז חודש אפריל, ונוכחותם נועדה לא רק לחזק את הנשיא הסורי אלא גם להתגרות במערב. 

העולם תוהה כיצד המשטר בדמשק טרם נפל בתום ארבע שנות מלחמה ושימוש בנשק כימי נגד בני עמו; בינתיים, פוטין מרשה לעצמו להגן על אסד מתחת לרדאר של המערב.

וושינגטון לא היתה יכולה לעמוד מנגד, לפחות לא במובן ההצהרתי. מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי שוחח בסוף השבוע עם מקבילו הרוסי סרגיי לברוב כדי ללבן עימו את העניין ואף הביע בפניו דאגה מההתערבות הרוסית בסוריה. קרי, דיווח ה"ניו יורק טיימס" בהרחבה, הסביר ללברוב כי היוזמה של מוסקבה עלולה לגרום "להסלמה נוספת בלחימה, לאובדן של חיי חפים מפשע, להגברת גלי הפליטים וגם לעימות עם הקואליציה המנהלת את המלחמה בדאעש בתוך סוריה עצמה". 

אלא שוושינגטון ומוסקבה החליטו כי ההזדמנות המתאימה להמשך השיחה הזו תהיה בכינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בסוף החודש. מה בוער?

השיחה בין קרי ללברוב רק מוכיחה לנו כמה מסובך הפך המצב במזרח התיכון. מאז 2009, האמריקנים והרוסים שיתפו פעולה במטרה להגיע להסכם גרעין עם איראן, וב־14 ביולי בווינה, קרי ולברוב השיגו יחדיו את היעד הזה. לא חלפו כמה שבועות, ושתי המעצמות נכנסו לעימות באזורנו.

 וושינגטון עוינת את אסד ומנהלת מערכה (אווירית ומוגבלת מאוד) נגד דאעש. 

לעומתה, מוסקבה ועימה טהרן מתייצבות לימין אסד. לאיראנים אין בעיה שיתחלף בשליט בובה אחר, כפי שתיפקד אל־מאלכי בעיראק, אך רוסיה מעדיפה שהוא ולא אחר יישב בארמון בדמשק. בד בבד, צצים דיווחים שלפיהם מוסקבה בונה בנמל לטקיה יחידות מגורים חדשות, שבהן יוכלו להשתכן אלף יועצים רוסים. נודע גם כי הרוסים קיבלו אישורים מיוון ומאיראן להשתמש במרחב האווירי שלהן כדי לבצע טיסות לסוריה. שתי המדינות עשו לפוטין חיים קלים: אלמלא הסכמתן, היה עליו לפנות לטורקים החברים בברית נאט"ו, או לטוס מעל עיראק ולהסתכן בעימות עם מטוסי הקואליציה הבינלאומית נגד דאעש. בולגריה, לשם השוואה, דחתה השבוע בקשה של כלי טיס רוסי להיכנס למרחב האווירי שלה. הסיבה: בבירה סופיה נשמעו ספקות כבדים בנוגע לטיב המטען שנשא. הדיווחים מציינים עוד כי הרוסים אף הקימו מגדל פיקוח חדש בלטקיה. אין ספק, משם יוכלו "לפקח" היטב על הנעשה בסביבה, כמו בימים הטובים. ביום שלישי, יש לציין, ארה"ב זיהתה תנועה של מטוס מטען רוסי מעל העיר, התפתחות שבוושינגטון כינו "מדאיגה ביותר". 

אם הפרסומים המדוברים אכן נכונים, לישראל יש סיבה טובה לחשוש: ייתכן שמשמעות הדבר היא שבקרוב נמצא את עצמנו שוקלים מה לעשות מול טייסים רוסים במיגים צבועים בצבעי סוריה, ושנראה כוחות צבא רוסיים על הגבול ברמת הגולן.  

אגב,  בהנחה שהדיווחים על התחזקות הרוסים בסוריה אכן מדויקים, הדבר עומד בסתירה לאסטרטגיה האמריקנית. המלך הסעודי סלמאן, שביקר בוושינגטון בשבוע שעבר, הסכים לקבל את ערבויות הביטחון הנובעות מהסכם הגרעין עם איראן - אבל רק תמורת ראשו של שנוא נפשו אסד. לא בטוח כמה רחוק תהיה מוכנה ללכת רוסיה כדי לדאוג שמהראש הזה לא תיפול שערה, אבל ברור לכולם כי לא תוותר בקלות על בעל בריתה העיקרי, ואולי היחיד, באזור. 

משמאל למעלה בכיוון השעון: מיג 29, מלח רוסי בטרטוס, ,שני חיילים רוסים שצולמו לאחרונה על אדמת סוריה // צילומים: AIR NOVOSTI, רויטרס, מתוך "הדיילי מייל"

קריאות עידוד ברוסית

אף שנדחקה הצידה בגלל סוגיית הפליטים, אין ספק שההתעצמות הרוסית בסוריה היתה הסיפור הגדול של השבוע. ברשתות החברתיות ברוסיה היה אפשר למצוא צילומים של חיילים רוסים על אדמת המדינה, וכן תיעוד של מיליציות פרו־אסד שקוראות ברוסית "קדימה, עוד פעם".

התקשורת באירופה חיפשה השבוע הוכחות להגעת כוחות חדשים לסוריה. חיפשה ומצאה: הרשת הסגירה את המצטרפים החדשים. העיתון הצרפתי "לה פיגארו", למשל, מספר על החייל מקסים מג'יניקוב, שהגיע לסוריה ב־22 באוגוסט והצטלם ליד כרזה שבה נראים אסד ופוטין לוחצים ידיים בחיוך. מתחת לצילום הופיעה הסיסמה: "עידן האומץ ובני האדם האמיתיים". 

אמנם בנאומו ב־4 בספטמבר אמר פוטין עצמו כי עדיין מוקדם לדבר על התערבות בסוריה לצורך הלחימה בדאעש, אך ביקש להדגיש כי זה שנים ארוכות שמוסקבה מספקת למשטר אסד נשק וציוד צבאי. 

הרצון הרוסי להתערב בסוריה רק מסבך את מלחמת האזרחים הבלתי נגמרת, שגבתה עד היום 250 אלף קורבנות והפכה 4 מיליון איש לפליטים. האמריקנים כבר פנו ליוונים בבקשה לסגור את המרחב האווירי שלהם בפני מטוסים רוסיים, המביאים אספקה צבאית לאסד; ואילו צרפת ביצעה השבוע טיסות סיור ראשונות מעל סוריה. 

כולם זוכרים כיצד הצרפתים היו אלה שלחצו על האמריקנים, ללא הצלחה, לתקוף את אסד באוגוסט 2013 אחרי שהשתמש בנשק כימי נגד בני עמו. כל זה מבשר כי המעצמות השותפות להסכם הגרעין עם איראן נמצאות על סף עימות. הרפובליקה האיסלאמית, יש להניח, מתבוננת מהצד וצוחקת.

אחרי אוקראינה, כאמור, הצבא הרוסי כעת עם הפנים לסוריה. הבדיחה שהוזכרה קודם לכן לגבי החייל שמתקשר לאמו מבהירה: אין מה לחשוש. הלוא לרוסים כבר יש נוכחות בסוריה - בטרטוס, עיר הנמל השנייה בגודלה בסוריה אחרי לטקיה. 

הבסיס הימי בטרטוס הוא העוגן הרוסי בים התיכון מאז ההסכם בין בריה"מ לסוריה משנת 1971. הוא חשוב לרוסים מבחינה אסטרטגית, בדיוק כמו שהבסיס בסבסטופול שבאי קרים היה חשוב להם - וראינו כמה רחוק הם היו מוכנים ללכת אז. 

קואליציות מתנגשות

המציאות העולמית מטלטלת את המזרח התיכון החדש, שלמען האמת נראה ישן משהו. שימו לב לשובה של בריה"מ - סליחה, רוסיה - לאזור. פתאום הרוסים מוצאים עצמם שוב בקואליציה עם מצרים ועם הסורים. גם הקואליציה הרוסית־איראנית בעניין סוריה לא אמורה לחיות בכפיפה אחת עם הקואליציה של הרוסים עם המערב בנושא הגרעין האיראני. מפלאי אזורנו. 

דבר אחד בטוח: הקשר הרוסי־סורי קיים עוד מתקופת המלחמה הקרה, וכיום אסד תלוי יותר מתמיד בפוטין. במובנים מסוימים, מדובר בתלות דו־כיוונית. לרוסיה של פוטין לא חסרים אינטרסים בסוריה, ובהם שימור הציר דמשק־טהרן. מוסקבה מבקשת לבצר את הקשר הזה, בעיקר מכיוון שהיא יודעת כמה חשוב לסעודיה ולישראל - כל אחת מסיבותיה - לשבור אותו, בעידוד ובסיוע ארה"ב.

פוטין מבין שהמשבר הסורי כבר הפך מזמן למשבר בינלאומי שמדינות רבות מעורבות בו. כוחות מיוחדים של ארה"ב משתתפים במלחמה בדאעש; יחידות עילית איראניות פועלות אף הן נגד הארגון - אך גם נגד ארגונים הנלחמים באסד, בעל ברית של טהרן; הטורקים נכנסו גם הם לקלחת, ועל כל זה יש להוסיף גם את 62 מדינות הקואליציה. 

אין מה לומר, הרוסים נהנים להיות בצד שכל העולם נגדו. ולמקרה שמישהו לא הסיק זאת מהמלחמה באוקראינה, לא חשוב להם מה יגידו.

על דבר אחד צריך לשבח את הרוסים: הם מדברים ברור יותר מעמיתיהם במערב. האחרונים טוענים שהם מבקשים להפיל את אסד, אך פועלים נגד דאעש, אויבו המר של המשטר הסורי. הרוסים, מצידם, מצהירים שבכוונתם לפעול נגד דאעש - אך לשמר את שלטון אסד.

ובבית הלבן, שעדיין לא הספיק לחגוג את הסכם הגרעין ואת המורשת המתהווה של אובאמה, לחוצים מאוד. זוכרים את אתחול היחסים בין וושינגטון למוסקבה ב־2009? הוא לא סתם כשל, אלא הפך לקרב של ממש. מסיבה זו בדיוק, האמריקנים מאוד לא מרוצים מהמעורבות הרוסית הפעילה בשכונה שלנו. נוצרת אצלם תחושה שהרוסים מקדימים אותם בכל הזירות: בקוטב בצפוני, באזור הבלטי ועכשיו גם במזרח התיכון.

אח, אובאמה המסכן. מדהים באיזו קלות פוטין הורס לו את החגיגה האיראנית. 

http://www.israelhayom.co.il/article/313323

                                      20/09/2015

סוחוי 27, ליד לטקיה 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ימריא מחר עם הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט למוסקבה כדי להצביע על חומרת האיום הנשקף מהמעורבות הרוסית בלחימה בסוריה, ובינתיים בשטח נראה כי הרוסים לא עוצרים. בסוף השבוע האחרון נחתו בזה אחר זה בבסיס שנמצא באזור העיירה חמימים מטוסי תקיפה מסוג סוחוי 27, וגם מטוסי קרב מסוגים אחרים, שהגיעו בטיסה הישר מדרום רוסיה דרך איראן ועיראק.

המטוסים עדיין לא תקפו מטרות של דאעש, כפי שרוסיה הצהירה שתעשה, אבל הם החלו כבר בטיסות תרגול של המערך, הכולל בקרה ושליטה, שיאפשר להם לבצע גיחות קרב וסיוע מהשדה שהוקם על ידי הרוסים ומשרת רק אותם. בתמונות לוויין ניתן לראות את אותם מטוסי סוחוי 27 חונים בבסיס הרוסי ההולך וגדל, לאחר שבשבוע שעבר הראו תמונות לוויין דומותמסוקי קרב רוסיים באותו בסיס. למעשה, לרוסיה כבר יש בבסיס סדר גודל של טייסת סוחוי 24.

תמונות לוויין מהבסיס בלטקיה 

השדה הזה הוא המרכיב החדיש יותר והחשוב במאחז הצבאי הרוסי במזרח הים התיכון שהוקם בסוריה. מרכיב חשוב אחר הוא הנמל הצבאי שיש לרוסים בעיר טרטוס. הבסיס האווירי וגם הנמל הימי נמצאים במה שמכונה בישראל "סוריה הקטנה" – אותה מובלעת עלאווית שמתחילה מצפון ללטקיה, יורדת לאורך החוף הסורי דרומה ומתחברת דרך מסדרון זבדני לצפון מערב דמשק.

המובלעת הזאת נמצאת בשליטתו המוחלטת של משטר אסד ודרכה הוא מקבל סיוע צבאי רוסי ואיראני. ההתבססות הרוסית בשדה חמימים כוללת כמה מאות נחתים רוסים, כמה טנקים חדישים מסוג T-90 וכמה סוללות ניידות של טילי קרקע-אוויר מסוג המכונה ברוסיה "פנציר 1" ובנאט"ו זכה לכינוי "SA-22". שום דבר חדש שלא ראינו כבר בסוריה, אבל החיילים ומערכות נשק אלה, שבעיקרן נועדו להגן על השדה מפני המורדים האיסלאמיסטים בסוריה, מאתגרות את חופש הפעולה הישראלי בסוריה וגם בלבנון.

מצד שני, קיומו של מאחז צבאי רוסי במובלעת העלאווית בשטח הנשלט על ידי המשטר עשוי גם להגביר את היציבות באזור ולמנוע עימות בין הציר הרדיקלי השיעי בהנהגת איראן לבין ישראל. זו בדיוק הסיבה שראש הממשלה נתניהו נוסע מחר למוסקבה לפגוש את פוטין: המטרה היא לשמר ואפילו להגביר את היציבות בגזרה הצפונית.

כולם רוצים לדבר עם פוטין (צילום: AP)

מחד, למנוע הסלמה בגלל מפגשים לא רצויים בין מטוסי קרב רוסיים וטילי קרקע-אוויר רוסים לבין מטוסי וכלי הטייס של חיל האוויר הישראלי, או לחלופין - חציית קו הגבול ברמת הגולן על ידי מטוסים רוסים שיסייעו לצבאו של אסד.

מאידך, לנסות לתאם עם הרוסים מהלכים שבאמצעותם אפשר יהיה למנוע אי הבנות כתוצאה מחיכוך בין צה"ל לבין חיזבאללה ובין צה"ל לבין כוחות איראניים וצבא סוריה שפועלים נגד המורדים בגולן ובמקומות אחרים בסוריה. אחד החששות החמורים ביותר כעת בגזרה הצפונית הוא מהתלקחות שאף אחד מהצדדים לא רוצה בה, שתקרה כתוצאה מאי-הבנה. הרוסים יכולים למלא בעניין זה תפקיד חיובי.

בוושינגטון לא יכולים אפילו לחלום

נתניהו אינו נוסע למוסקבה בידיים ריקות. עצם בקשתו להיפגש עם פוטין והפגישה עצמה מקדמים מאוד את השאיפה הרוסית למעמד של שחקן ושל מעצמה עולמית שוות ערך לארה"ב – הן בזירה הבינלאומית ובעיקר בזירה המזרח-תיכונית.

רק לפני כמה ימים יצא קאסם סולימני, ראש כוח קודס האיראני, מפגישה שנייה עם פוטין בקרמלין וכבר מגיע נתניהו לפוטין. בוושינגטון לא יכולים אפילו לחלום על אירועים דומים כיוון שיחסיה גם עם איראן וגם עם ישראל פושרים. פוטין, לעומת זאת, מדבר עם כולם וכולם רוצים לדבר איתו – לפחות במזרח התיכון.

יותר מזה, השבוע, בחריקת שיניים, מודים האמריקנים שמדיניותם בסוריה נכשלה ואינה מובילה לשום מקום ואפילו שר ההגנה האמריקני מטלפן עכשיו למקבילו הרוסי כדי לתאם עמדות בעניין הפעילות בסוריה משדה התעופה החדש ונגד דאעש. רק בשביל זה היה כדאי לפוטין להקים את שדה התעופה מצפון ללטקיה. המאחז הרוסי הזה אינו ממש מסכן את ישראל, אבל יש בו פוטנציאל מסוכן וגם, כאמור, הזדמנות.

גיחה לרוסיה. רה"מ נתניהו והרמטכ"ל רא"ל איזנקוט (צילום: EPA)

בדמשק מוקירים תודה לרוסים (צילום: AP)

(צילום: AP)

נשיא סוריה אסד עם שר החוץ הרוסי לברוב (צילום: AP)

בהקמת המאחז הצבאי רוסיה משיגה את הדברים הבאים:

א. ביסוס האחיזה הצבאית שלה במזרח הים התיכון - משקל נגד לנוכחות האמריקנית בטורקיה ובמדינות ים תיכוניות אחרות במסגרת נאט"ו, וגם בנוכחות נושאות המטוסים האמריקאיות באזור.

ב. הקמת המאחז הצבאי תוקעת אצבע בעין לארה"ב, שעד עתה הייתה הגורם הדומיננטי במזרח התיכון. רוסיה עושה את זה בין השאר כדי לסחוט מהמערב ויתורים באוקראינה: הקלה בסנקציות הכלכליות המוטלות עליה ואולי אפילו הכרה בעצמאות המחוזות המזרחיים של אוקראינה. רוסיה תתנה את הסכמתה לשתף פעולה עם המערב בתקיפת דאעש וג'בהת א-נוסרה בהסכמה מערבית לכבד את האינטרסים שלה באוקראינה.

ג. רווח מדיני שפוטין יפיק מהעזרה למשטר אסד ורווח כלכלי ממכירות הנשק למשטר הסורי במימון איראן. אבל זה לא הכול: רוסיה אולי תבצע תקיפות אוויריות נגד דאעש, אבל תשמח הרבה יותר אם המשטר הסורי יעשה את זה.

ד. נוכחות אווירית רוסית בשדה התעופה חמימים תמנע יצירת מצב כמו בלוב שבו המערב וטורקיה יוכלו להשליט אזור אסור בטיסה למטוסי המשטר הסורי. בלוב, כך טוענים הרוסים, רימו האירופים והאמריקנים את רוסיה, שלמעשה אפשרו להפיל את משטרו של קדאפי בתואנה של פעילות אווירית הומניטארית להגנה על התושבים מפני צבאו של קדאפי. הרוסים למודי הניסיון מביאים מטוסי קרב משלהם כדי למנוע אפשרות כזו פעם נוספת בסוריה. ומלבד זאת, רוסיה מוכיחה למדינות המזרח התיכון שהיא בעלת ברית אמינה, בניגוד לאמריקנים.

מנקודת ראות ישראלית, הקמת בסיס האוויר הרוסי "חמימים" על אדמת סוריה יוצרת כמה סיכונים:

א. זליגת סוללות טילי קרקע-אוויר ניידות ומהירות מסוריה לחיזבאללה. איראן בעבר כבר ניסתה להעביר סוללות SA22 לחיזבאללה. הסוללות האלו הגיעו לסוריה מרוסיה כבר ב-2006 וייתכן, לפי פרסומים זרים, שהסורים הפילו פנטום של חיל האוויר הטורקי ביוני 2012 באמצעות משגר משולב בתותחים של סוללת פנציר שהייתה ברשותם.

עכשיו, כשהרוסים מפעילים את הפנציר, ייתכן שהסורים יתפתו להיענות לבקשות חיזבאללה ויתנו להם עוד כמה משגרי פנציר שמיועדים בעיקר נגד מטוסים מנמיכי טוס, מסוקים וטילי שיוט.

ב. הבסיס הרוסי יקשה על ישראל לפגוע בבסיסי טילי חוף ים מסוג "יאחונט" שהרוסים מכרו לסורים. טילי חוף ים אלה, שמגיעים ל-300 ק"מ, מסכנים את ספינות חיל הים במקרה של מלחמה.

ג. שיתוף הפעולה האיראני-רוסי והבסיס הרוסי במובלעת העלאווית מעניקים למעשה ראש גשר גם לאיראנים בחסות הברית שלהם עם רוסיה והמתקנים הצבאיים הרוסים שנמצאים בטרטוס ובאזור לטקיה.

יחד עם זאת, אם יהיה תיאום ואפילו שיתוף פעולה מוגבל בין ישראל לרוסיה, הנוכחות הרוסית ב"סוריה הקטנה" עשויה כאמור לייצב ואולי אף למנוע מלחמה. בנוסף לכך, לישראל יש אינטרס ברור שאף אחד מן הצדדים ללחימה בסוריה לא ינצח וכי הם יהיו עסוקים בלחימה אלה באלה. הנוכחות הרוסית המוגברת במובלעת העלאווית תאריך ללא ספק את המצב הזה שבו אף אחד מהצדדים אינו מסוגל להכריע. לכן, צריך לקוות לפגישה מוצלחת היום בקרמלין בין פוטין לנתניהו.

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4702392,00.html

כל הסימנים בשבועות האחרונים מעידים על כך שנשיא סוריה בשאר אסד 
השלים עם חלוקתה של סוריה והוא נערך להקמתה של “מדינת החוף” במערבה
של סוריה  שרוב תושביה הם בני עדתו העלווית.

המדינה החדשה הזו תהייה בשליטתן המוחלטת של איראן וארגון חיזבאללה 
ובתמיכתה הדיפלומטית של רוסיה. בשאר אסד ימשיך כנראה להיות הנשיא 
ויצליח למנוע את הטבח הגדול שתכננו מתנגדיו במיעוט העלווי המונה כ-11 אחוז
-ים מהאוכלוסיה בסוריה.

בנאומו הפומבי של בשאר אסד בשבוע שעבר הוא הודה למעשה כי נאלץ לוותר, 
בעל כורחו, על השליטה בחלקים נרחבים של סוריה, בדרום, בצפון ובמזרח.

“הנסיגה מאזורים היא כדי לשמור על אזורים אחרים חשובים יותר” הסביר 
בשאר אסד, הוא הודה כי צבא סוריה הותש לאחר ארבע שנות לחימה קשות וכי 
אין לו מספיק לוחמים כדי להילחם בכל שטחה של סוריה.

הנשיא אסד הודה לאיראן ולארגון חיזבאללה על התמיכה בו ואותת לתומכיו כי
 איננו לבד בשדה המערכה.

הנשיא אסד נוקט כעת במדיניות של “צמצום נזקים” והיערכות מחדש בעקבות 
ההתפתחויות האחרונות מהן הוא שואב אופטימיות כי יוכל להישאר על כס
השלטון ב”מדינת החוף” שיקים במערב סוריה.

על מה בונה אסד?

הסכם הגרעין עם איראן– הנשיא אסד מעודד מהתחזקות מעמדה של איראן באזור
וההערכות כי המעצמות יאלצו להתחשב ברצונה ובאינטרסים שלה באזור. 
הנשיא אסד מעריך כי בקרב המעצמות מתגבשת ההבנה כי סכנת דאע”ש חשובה
יותר מהפלת משטרו והן ינסו לגייס את איראן למשימה זו ולמעשה ישלימו עם 
המשך שלטונו.

להערכתו של בשאר אסד, איראן תמשיך לתמוך בו והוא מרוצה מהמסר ששיגר 
המנהיג הרוחני העליון של איראן למדינות המערב אחרי החתימה על הסכם הגרעין.

עלי ח’מינאי אמר ב-18 ביולי, בנאום שנשא בטהרן, את הדברים הבאים: 
“ההסכם לא ייצור שום שינוי במדיניות האיראנית במזרח התיכון או ביחסים עם
וושינגטון, איראן תמשיך לתמוך בבנות בריתה בפלסטין, תימן, סוריה, עיראק, 
בחריין ולבנון”.

טורקיה נגד דאע”ש והכורדים- הנשיא אסד רואה בשינוי האסטרטגי של נשיא 
טורקיה ארדואן ביחס לדאע”ש ולמפלגת הפועלים הכורדית, שעימה הגיע להפסקת
אש ב-2013, שינוי לטובה שיקל בלחץ עליו בתוך סוריה.

הכורדים בסוריה מודיעים בגלוי על רצונם להקים מדינה בצפון סוריה ולהערכת 
אסד הכורדים בסוריה, בעיראק ובטורקיה עשויים להתאחד נגד הנשיא הטורקי 
ארדואן ולהשלים עם שלטונו שלו בסוריה.

טורקיה חוששת כי הקמת “מדינת החוף” בסוריה תהווה תקדים להקמת מדינה 
כורדית בצפון סוריה ולכן היא תילחם בנחישות בכורדים בסוריה ובארגון דאע”ש
כדי למנוע ממנו להשתלט על אזור הגבול בינה לבין סוריה שהינו באורך של כ900 ק”מ.

המוערבות של טורקיה בלחימה בסוריה בגורמים המתנגדים לו משרתת את 
האינטרסים של בשאר אסד.

יוזמת רוסיה למלחמה בדאע”ש- רוסיה ממשיכה במאמציה הדיפלומטים לקדם 
את יוזמתו של הנשיא פוטין להקמת קואליציה מרובעת שתילחם בדאע”ש ותבטיח
את המשך שלטונו של בשאר אסד.

היוזמה הרוסית שהוצגה בחודש שעבר בפני שר ההגנה הסעודי ושר החוץ הסורי
בעת שביקרו בנפרד במוסקבה מדברת על הקמת קואליציה של סוריה-סעודיה-טורקיה
-ירדן למלחמה בדאע”ש.

בימים האחרונים מנסה רוסיה להאיץ את קידום היוזמה בעקבות הצטרפותה של 
טורקיה למלחמה בדאע”ש.

עיתון “אלאח’באר” הלבנוני, הנחשב לשופרו של חיזבאללה בלבנון, דיווח
ב-30 ביולי כי ראש לשכת הביטחון הלאומי הסורי, הגנרל עלי ממלוכ, נפגש 
בסעודיה עם שר ההגנה הסעודי הנסיך מחמד בן סלמאן בריאד שבסעודיה.

על פי הדיווח, הפגישה התקיימה בתיווכה של רוסיה והגנרל הסורי הגיע לריאד 
במטוס רוסי מיוחד.

בפגישה היו חילופי האשמות הדדים על האחריות למתרחש בסוריה אולם סוכם 
על המשך המגעים.

כזכור, סעודיה תומכת בכסף ובנשק בקואליציית המורדים “ג’יש פתח” הפועלת נגד משטר אסד והיא דורשת את הסתלקות איראן וחזבאללה משטח סוריה.

לסיכום: בניגוד לכל התחזיות, לאחר ארבע שנות לחימה קשות, הצליח בשאר 
אסד לשמור על שלטונו, הוא נאלץ לוותר על חלקים גדולים של סוריה אך היום
הוא מוכן, מחוסר ברירה, להסכים לחלוקתה בפועל של סוריה ולהסתפק 
במדינת חוף קטנה שתורכב ברובה מבני העדה העלווית.

להערכתו של בשאר אסד ההתפתחויות האחרונות הן לטובתו ויאפשרו את 
המשך שלטונו לפחות בחודשים הקרובים.

Israel is looking from the sky 

25/09/2015