רוסיה מודה לראשונה כי צבאה פועל בסוריה לסייע למשטרו של הנשיא בשאר אסד. דוברת משרד החוץ במוסקבה מריה זכרובה אמרה היום (יום ד') לכתבים כי מומחי צבא רוסים נמצאים על אדמת סוריה ומסייעים שם לצבא אסד להתמקצע בנשק שרוסיה שולחת, ואשר נועד "להילחם בטרור", כלומר בארגוני המורדים הסוניים. האישור הרשמי בא אחרי שבשבועות האחרונים דווח על תגבור הנוכחות הרוסית בסוריה, וארצות הברית הביעה חשש מפני הכנות אפשריות להכנסת חיילים רוסים לסוריה.
דוברת משרד החוץ הרוסי האשימה את המערב ביצירת "היסטריה מוזרה" סביב פעילותה של רוסיה בסוריה. לדבריה, מוסקבה מספקת לדמשק נשק ושולחת לשם מומחים באופן גלוי זה זמן רב. "רוסיה מעולם לא הסתירה את שיתוף הפעולה הצבאי-טכני שלה עם סוריה", טענה זכרובה. היא ציינה כי היא יכולה "לאשר ולחזור פעם נוספת על כך שיש מומחים צבאיים רוסים בסוריה, לסייע להם להתמקצע בנשק המסופק".
''מסייעים לצבא סוריה להתמקצע''. נשיא רוסיה פוטין צילום: אי.פי.איי
בדמשק אישר היום גורם צבאי סורי כי מומחי צבא רוסים הגבירו את נוכחותם בסוריה במהלך השנה החולפת. "מומחים רוסים נמצאים (בסוריה) כל העת, אולם בשנה החולפת הם היו נוכחים במספרים גדולים יותר", הוא אמר. הדברים מנוגדים לעמדתה הקודמת של סוריה, שדחתה בעבר דיווחים על הגדלת הנוכחות הרוסית במדינה.
הלילה אמרו גורמי ממשל בוושינגטון כי לפחות שלושה מטוסי תובלה צבאיים מרוסיה נחתו בימים האחרונים בסוריה. אחד מהם אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי המטוסים – שניים מסוג "אנטונוב 124 קונדור" ומטוס נוסעים אחד – נחתו בשדה התעופה בלטקייה, עיר נמל במערב המדינה שהיא מעוז עלאווי, המיעוט שאליו משתייכת משפחת אסד.
אחד הגורמים האמריקאיים אמר כי הרוסים הרכיבו בנמל התעופה בלטקייה יחידות שיכון מודולריות המספיקות ל"מאות" בני אדם, וכן ציוד נייד המשמש לבקרת תנועה אווירית. "כל זאת מלמד כי רוסיה מתכננת להפוך את השדה הזה לסוג כלשהו של מרכז תפעול אווירי", אמר אחד הגורמים. דובר מטעם הפנטגון, פיטר קוק, אמר אמש: "דאגתנו היא שכל מאמץ לחזק את משטר אסד הוא בעל פוטנציאל לחוסר יציבות".
''פוטנציאל לחוסר יציבות''. נשיא סוריה אסד עם כתבי עיתון ''איזבסטיה'' צילום: EPA
סוכנות הידיעות הרוסית טאס דיווחה היום מפי גורם רשמי בשגרירות הרוסית באתונה כי יוון אישרה למטוסים רוסיים לחלוף בשטחה האווירי בדרכם לסוריה. לפי הדיווח, הבקשה נגעה לתקופה שבין 24-1 בספטמבר. ארצות הברית ביקשה מיוון ומבולגריה לסרב לבקשה זו של רוסיה. בולגריה, בניגוד ליוון, נענתה לבקשתה של וושינגטון. משרד החוץ הרוסי הגדיר היום את בקשותיה של ארצות הברית ליוון ולבולגריה "גסות רוח".
סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה מפי מקור בשגרירות הרוסית בטהרן כי איראן אישרה את כל בקשותיה של רוסיה לטיסות "סיוע הומניטרי" לסוריה.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/724/278.html
/http://www.canarymission.org/
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4702392,00.html
במוסקבה נפוצה לאחרונה בדיחה חדשה, שטמון בה שמץ אמת רציני ומטריד במיוחד. היא הולכת כך: חייל רוסי צעיר, המשרת בחזית, מתקשר הביתה כדי להרגיע את אמו. "אמא יקרה", הוא אומר לה, "אל תדאגי. אני לא בדונייצק - אני בדמשק".
בחסות צרת הפליטים שעלתה בשבועות האחרונים לכותרות, בחר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להעצים את נוכחותו בסוריה. אין זו הפעם הראשונה שהוא מעדיף לשחות נגד הזרם. אפשר אפילו לומר שזה התחביב שלו. בשעה שאלפי פליטים בתחנת הרכבת של בודפשט העידו רבות על הזוועות המתחוללות בסוריה של אסד (ושל דאעש), נערך פוטין להעמיק את מעורבותו בה כדי לשמר את משטר הנשיא הסורי.
השטן ומוסקבה
המידע על מה שמתרחש במדינה מבוסס במידה רבה על דו"חות ומקורות מודיעין. זה נכון בעיקר בכל הקשור בחיזוק הנוכחות הרוסית. ה"דיילי טלגרף" הבריטי היה הראשון לדווח על כך שרוסיה מתכוונת לבנות מחנה צבאי נוסף בסוריה. כשמדברים על בניית בסיס, מתכוונים כמובן גם להגעת חיילים נוספים. וזה, כדאי להזכיר, קורה כשאירופה שוקלת להעצים את מעורבותה בסוריה בשל משבר הפליטים. פתאום כולם מגלים עניין בסוריה ורוצים להפגין בה נוכחות. המזרח התיכון חזר להיות האזור שבו הגדולים מתגוששים - עוד הישג שנשיא ארה"ב ברק אובאמה יכול להתגאות בו. לא בטוח שעל זה חלם שמעון פרס כשדיבר על מזרח תיכון חדש.
במערב מודאגים. האירופאים החלו לדון בקול רם על הצורך לפעול נגד דאעש בסוריה, אך בד בבד אמר פוטין ב־4 בספטמבר כי ארצו תתייצב לצד משטר אסד. שלשום הודתה מוסקבה בפעם הראשונה כי מומחים צבאיים מטעמה פועלים על אדמת סוריה. לפחות הקרמלין מדבר בכנות.
"רוסיה תספק תמיכה לוגיסטית חשובה לצבא הסורי ואף תאמן את חייליו", אמר הנשיא הרוסי לסוכנות הידיעות "ריאה נובוסטי", והוסיף כי הרעיון הוא "ליצור קואליציה בינלאומית נגד הטרור והאידיאולוגיה הקיצונית". מן הסתם, הוא אינו שבע רצון מהקואליציה הבינלאומית הנוכחית, זו שהקים אובאמה, אשר אינה מצליחה להכריע את דאעש. כהרגלו, הוא גם אוהב להוות אלטרנטיבה לאמריקנים. מאז החל להרגיש שהעולם כולו נגדו, בעיקר אחרי המלחמה באוקראינה, הוא כמעט נהנה לקלקל לאחרים.
ה"דיילי מייל" הבריטי פירסם צילומים ראשונים המוכיחים כי חיילים רוסים נוספים כבר מוצבים על אדמת סוריה, במטרה לסייע לאסד. לפי העיתון, הכוחות הללו נמצאים במדינה מאז חודש אפריל, ונוכחותם נועדה לא רק לחזק את הנשיא הסורי אלא גם להתגרות במערב.
העולם תוהה כיצד המשטר בדמשק טרם נפל בתום ארבע שנות מלחמה ושימוש בנשק כימי נגד בני עמו; בינתיים, פוטין מרשה לעצמו להגן על אסד מתחת לרדאר של המערב.
וושינגטון לא היתה יכולה לעמוד מנגד, לפחות לא במובן ההצהרתי. מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי שוחח בסוף השבוע עם מקבילו הרוסי סרגיי לברוב כדי ללבן עימו את העניין ואף הביע בפניו דאגה מההתערבות הרוסית בסוריה. קרי, דיווח ה"ניו יורק טיימס" בהרחבה, הסביר ללברוב כי היוזמה של מוסקבה עלולה לגרום "להסלמה נוספת בלחימה, לאובדן של חיי חפים מפשע, להגברת גלי הפליטים וגם לעימות עם הקואליציה המנהלת את המלחמה בדאעש בתוך סוריה עצמה".
אלא שוושינגטון ומוסקבה החליטו כי ההזדמנות המתאימה להמשך השיחה הזו תהיה בכינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בסוף החודש. מה בוער?
השיחה בין קרי ללברוב רק מוכיחה לנו כמה מסובך הפך המצב במזרח התיכון. מאז 2009, האמריקנים והרוסים שיתפו פעולה במטרה להגיע להסכם גרעין עם איראן, וב־14 ביולי בווינה, קרי ולברוב השיגו יחדיו את היעד הזה. לא חלפו כמה שבועות, ושתי המעצמות נכנסו לעימות באזורנו.
וושינגטון עוינת את אסד ומנהלת מערכה (אווירית ומוגבלת מאוד) נגד דאעש.
לעומתה, מוסקבה ועימה טהרן מתייצבות לימין אסד. לאיראנים אין בעיה שיתחלף בשליט בובה אחר, כפי שתיפקד אל־מאלכי בעיראק, אך רוסיה מעדיפה שהוא ולא אחר יישב בארמון בדמשק. בד בבד, צצים דיווחים שלפיהם מוסקבה בונה בנמל לטקיה יחידות מגורים חדשות, שבהן יוכלו להשתכן אלף יועצים רוסים. נודע גם כי הרוסים קיבלו אישורים מיוון ומאיראן להשתמש במרחב האווירי שלהן כדי לבצע טיסות לסוריה. שתי המדינות עשו לפוטין חיים קלים: אלמלא הסכמתן, היה עליו לפנות לטורקים החברים בברית נאט"ו, או לטוס מעל עיראק ולהסתכן בעימות עם מטוסי הקואליציה הבינלאומית נגד דאעש. בולגריה, לשם השוואה, דחתה השבוע בקשה של כלי טיס רוסי להיכנס למרחב האווירי שלה. הסיבה: בבירה סופיה נשמעו ספקות כבדים בנוגע לטיב המטען שנשא. הדיווחים מציינים עוד כי הרוסים אף הקימו מגדל פיקוח חדש בלטקיה. אין ספק, משם יוכלו "לפקח" היטב על הנעשה בסביבה, כמו בימים הטובים. ביום שלישי, יש לציין, ארה"ב זיהתה תנועה של מטוס מטען רוסי מעל העיר, התפתחות שבוושינגטון כינו "מדאיגה ביותר".
אם הפרסומים המדוברים אכן נכונים, לישראל יש סיבה טובה לחשוש: ייתכן שמשמעות הדבר היא שבקרוב נמצא את עצמנו שוקלים מה לעשות מול טייסים רוסים במיגים צבועים בצבעי סוריה, ושנראה כוחות צבא רוסיים על הגבול ברמת הגולן.
אגב, בהנחה שהדיווחים על התחזקות הרוסים בסוריה אכן מדויקים, הדבר עומד בסתירה לאסטרטגיה האמריקנית. המלך הסעודי סלמאן, שביקר בוושינגטון בשבוע שעבר, הסכים לקבל את ערבויות הביטחון הנובעות מהסכם הגרעין עם איראן - אבל רק תמורת ראשו של שנוא נפשו אסד. לא בטוח כמה רחוק תהיה מוכנה ללכת רוסיה כדי לדאוג שמהראש הזה לא תיפול שערה, אבל ברור לכולם כי לא תוותר בקלות על בעל בריתה העיקרי, ואולי היחיד, באזור.
משמאל למעלה בכיוון השעון: מיג 29, מלח רוסי בטרטוס, ,שני חיילים רוסים שצולמו לאחרונה על אדמת סוריה // צילומים: AIR NOVOSTI, רויטרס, מתוך "הדיילי מייל"
קריאות עידוד ברוסית
אף שנדחקה הצידה בגלל סוגיית הפליטים, אין ספק שההתעצמות הרוסית בסוריה היתה הסיפור הגדול של השבוע. ברשתות החברתיות ברוסיה היה אפשר למצוא צילומים של חיילים רוסים על אדמת המדינה, וכן תיעוד של מיליציות פרו־אסד שקוראות ברוסית "קדימה, עוד פעם".
התקשורת באירופה חיפשה השבוע הוכחות להגעת כוחות חדשים לסוריה. חיפשה ומצאה: הרשת הסגירה את המצטרפים החדשים. העיתון הצרפתי "לה פיגארו", למשל, מספר על החייל מקסים מג'יניקוב, שהגיע לסוריה ב־22 באוגוסט והצטלם ליד כרזה שבה נראים אסד ופוטין לוחצים ידיים בחיוך. מתחת לצילום הופיעה הסיסמה: "עידן האומץ ובני האדם האמיתיים".
אמנם בנאומו ב־4 בספטמבר אמר פוטין עצמו כי עדיין מוקדם לדבר על התערבות בסוריה לצורך הלחימה בדאעש, אך ביקש להדגיש כי זה שנים ארוכות שמוסקבה מספקת למשטר אסד נשק וציוד צבאי.
הרצון הרוסי להתערב בסוריה רק מסבך את מלחמת האזרחים הבלתי נגמרת, שגבתה עד היום 250 אלף קורבנות והפכה 4 מיליון איש לפליטים. האמריקנים כבר פנו ליוונים בבקשה לסגור את המרחב האווירי שלהם בפני מטוסים רוסיים, המביאים אספקה צבאית לאסד; ואילו צרפת ביצעה השבוע טיסות סיור ראשונות מעל סוריה.
כולם זוכרים כיצד הצרפתים היו אלה שלחצו על האמריקנים, ללא הצלחה, לתקוף את אסד באוגוסט 2013 אחרי שהשתמש בנשק כימי נגד בני עמו. כל זה מבשר כי המעצמות השותפות להסכם הגרעין עם איראן נמצאות על סף עימות. הרפובליקה האיסלאמית, יש להניח, מתבוננת מהצד וצוחקת.
אחרי אוקראינה, כאמור, הצבא הרוסי כעת עם הפנים לסוריה. הבדיחה שהוזכרה קודם לכן לגבי החייל שמתקשר לאמו מבהירה: אין מה לחשוש. הלוא לרוסים כבר יש נוכחות בסוריה - בטרטוס, עיר הנמל השנייה בגודלה בסוריה אחרי לטקיה.
הבסיס הימי בטרטוס הוא העוגן הרוסי בים התיכון מאז ההסכם בין בריה"מ לסוריה משנת 1971. הוא חשוב לרוסים מבחינה אסטרטגית, בדיוק כמו שהבסיס בסבסטופול שבאי קרים היה חשוב להם - וראינו כמה רחוק הם היו מוכנים ללכת אז.
קואליציות מתנגשות
המציאות העולמית מטלטלת את המזרח התיכון החדש, שלמען האמת נראה ישן משהו. שימו לב לשובה של בריה"מ - סליחה, רוסיה - לאזור. פתאום הרוסים מוצאים עצמם שוב בקואליציה עם מצרים ועם הסורים. גם הקואליציה הרוסית־איראנית בעניין סוריה לא אמורה לחיות בכפיפה אחת עם הקואליציה של הרוסים עם המערב בנושא הגרעין האיראני. מפלאי אזורנו.
דבר אחד בטוח: הקשר הרוסי־סורי קיים עוד מתקופת המלחמה הקרה, וכיום אסד תלוי יותר מתמיד בפוטין. במובנים מסוימים, מדובר בתלות דו־כיוונית. לרוסיה של פוטין לא חסרים אינטרסים בסוריה, ובהם שימור הציר דמשק־טהרן. מוסקבה מבקשת לבצר את הקשר הזה, בעיקר מכיוון שהיא יודעת כמה חשוב לסעודיה ולישראל - כל אחת מסיבותיה - לשבור אותו, בעידוד ובסיוע ארה"ב.
פוטין מבין שהמשבר הסורי כבר הפך מזמן למשבר בינלאומי שמדינות רבות מעורבות בו. כוחות מיוחדים של ארה"ב משתתפים במלחמה בדאעש; יחידות עילית איראניות פועלות אף הן נגד הארגון - אך גם נגד ארגונים הנלחמים באסד, בעל ברית של טהרן; הטורקים נכנסו גם הם לקלחת, ועל כל זה יש להוסיף גם את 62 מדינות הקואליציה.
אין מה לומר, הרוסים נהנים להיות בצד שכל העולם נגדו. ולמקרה שמישהו לא הסיק זאת מהמלחמה באוקראינה, לא חשוב להם מה יגידו.
על דבר אחד צריך לשבח את הרוסים: הם מדברים ברור יותר מעמיתיהם במערב. האחרונים טוענים שהם מבקשים להפיל את אסד, אך פועלים נגד דאעש, אויבו המר של המשטר הסורי. הרוסים, מצידם, מצהירים שבכוונתם לפעול נגד דאעש - אך לשמר את שלטון אסד.
ובבית הלבן, שעדיין לא הספיק לחגוג את הסכם הגרעין ואת המורשת המתהווה של אובאמה, לחוצים מאוד. זוכרים את אתחול היחסים בין וושינגטון למוסקבה ב־2009? הוא לא סתם כשל, אלא הפך לקרב של ממש. מסיבה זו בדיוק, האמריקנים מאוד לא מרוצים מהמעורבות הרוסית הפעילה בשכונה שלנו. נוצרת אצלם תחושה שהרוסים מקדימים אותם בכל הזירות: בקוטב בצפוני, באזור הבלטי ועכשיו גם במזרח התיכון.
אח, אובאמה המסכן. מדהים באיזו קלות פוטין הורס לו את החגיגה האיראנית.
http://www.israelhayom.co.il/article/313323
20/09/2015
ראש הממשלה בנימין נתניהו ימריא מחר עם הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט למוסקבה כדי להצביע על חומרת האיום הנשקף מהמעורבות הרוסית בלחימה בסוריה, ובינתיים בשטח נראה כי הרוסים לא עוצרים. בסוף השבוע האחרון נחתו בזה אחר זה בבסיס שנמצא באזור העיירה חמימים מטוסי תקיפה מסוג סוחוי 27, וגם מטוסי קרב מסוגים אחרים, שהגיעו בטיסה הישר מדרום רוסיה דרך איראן ועיראק.
המטוסים עדיין לא תקפו מטרות של דאעש, כפי שרוסיה הצהירה שתעשה, אבל הם החלו כבר בטיסות תרגול של המערך, הכולל בקרה ושליטה, שיאפשר להם לבצע גיחות קרב וסיוע מהשדה שהוקם על ידי הרוסים ומשרת רק אותם. בתמונות לוויין ניתן לראות את אותם מטוסי סוחוי 27 חונים בבסיס הרוסי ההולך וגדל, לאחר שבשבוע שעבר הראו תמונות לוויין דומותמסוקי קרב רוסיים באותו בסיס. למעשה, לרוסיה כבר יש בבסיס סדר גודל של טייסת סוחוי 24.
השדה הזה הוא המרכיב החדיש יותר והחשוב במאחז הצבאי הרוסי במזרח הים התיכון שהוקם בסוריה. מרכיב חשוב אחר הוא הנמל הצבאי שיש לרוסים בעיר טרטוס. הבסיס האווירי וגם הנמל הימי נמצאים במה שמכונה בישראל "סוריה הקטנה" – אותה מובלעת עלאווית שמתחילה מצפון ללטקיה, יורדת לאורך החוף הסורי דרומה ומתחברת דרך מסדרון זבדני לצפון מערב דמשק.
המובלעת הזאת נמצאת בשליטתו המוחלטת של משטר אסד ודרכה הוא מקבל סיוע צבאי רוסי ואיראני. ההתבססות הרוסית בשדה חמימים כוללת כמה מאות נחתים רוסים, כמה טנקים חדישים מסוג T-90 וכמה סוללות ניידות של טילי קרקע-אוויר מסוג המכונה ברוסיה "פנציר 1" ובנאט"ו זכה לכינוי "SA-22". שום דבר חדש שלא ראינו כבר בסוריה, אבל החיילים ומערכות נשק אלה, שבעיקרן נועדו להגן על השדה מפני המורדים האיסלאמיסטים בסוריה, מאתגרות את חופש הפעולה הישראלי בסוריה וגם בלבנון.
מצד שני, קיומו של מאחז צבאי רוסי במובלעת העלאווית בשטח הנשלט על ידי המשטר עשוי גם להגביר את היציבות באזור ולמנוע עימות בין הציר הרדיקלי השיעי בהנהגת איראן לבין ישראל. זו בדיוק הסיבה שראש הממשלה נתניהו נוסע מחר למוסקבה לפגוש את פוטין: המטרה היא לשמר ואפילו להגביר את היציבות בגזרה הצפונית.
מחד, למנוע הסלמה בגלל מפגשים לא רצויים בין מטוסי קרב רוסיים וטילי קרקע-אוויר רוסים לבין מטוסי וכלי הטייס של חיל האוויר הישראלי, או לחלופין - חציית קו הגבול ברמת הגולן על ידי מטוסים רוסים שיסייעו לצבאו של אסד.
מאידך, לנסות לתאם עם הרוסים מהלכים שבאמצעותם אפשר יהיה למנוע אי הבנות כתוצאה מחיכוך בין צה"ל לבין חיזבאללה ובין צה"ל לבין כוחות איראניים וצבא סוריה שפועלים נגד המורדים בגולן ובמקומות אחרים בסוריה. אחד החששות החמורים ביותר כעת בגזרה הצפונית הוא מהתלקחות שאף אחד מהצדדים לא רוצה בה, שתקרה כתוצאה מאי-הבנה. הרוסים יכולים למלא בעניין זה תפקיד חיובי.
בוושינגטון לא יכולים אפילו לחלום
נתניהו אינו נוסע למוסקבה בידיים ריקות. עצם בקשתו להיפגש עם פוטין והפגישה עצמה מקדמים מאוד את השאיפה הרוסית למעמד של שחקן ושל מעצמה עולמית שוות ערך לארה"ב – הן בזירה הבינלאומית ובעיקר בזירה המזרח-תיכונית.
רק לפני כמה ימים יצא קאסם סולימני, ראש כוח קודס האיראני, מפגישה שנייה עם פוטין בקרמלין וכבר מגיע נתניהו לפוטין. בוושינגטון לא יכולים אפילו לחלום על אירועים דומים כיוון שיחסיה גם עם איראן וגם עם ישראל פושרים. פוטין, לעומת זאת, מדבר עם כולם וכולם רוצים לדבר איתו – לפחות במזרח התיכון.
יותר מזה, השבוע, בחריקת שיניים, מודים האמריקנים שמדיניותם בסוריה נכשלה ואינה מובילה לשום מקום ואפילו שר ההגנה האמריקני מטלפן עכשיו למקבילו הרוסי כדי לתאם עמדות בעניין הפעילות בסוריה משדה התעופה החדש ונגד דאעש. רק בשביל זה היה כדאי לפוטין להקים את שדה התעופה מצפון ללטקיה. המאחז הרוסי הזה אינו ממש מסכן את ישראל, אבל יש בו פוטנציאל מסוכן וגם, כאמור, הזדמנות.
בהקמת המאחז הצבאי רוסיה משיגה את הדברים הבאים:
א. ביסוס האחיזה הצבאית שלה במזרח הים התיכון - משקל נגד לנוכחות האמריקנית בטורקיה ובמדינות ים תיכוניות אחרות במסגרת נאט"ו, וגם בנוכחות נושאות המטוסים האמריקאיות באזור.
ב. הקמת המאחז הצבאי תוקעת אצבע בעין לארה"ב, שעד עתה הייתה הגורם הדומיננטי במזרח התיכון. רוסיה עושה את זה בין השאר כדי לסחוט מהמערב ויתורים באוקראינה: הקלה בסנקציות הכלכליות המוטלות עליה ואולי אפילו הכרה בעצמאות המחוזות המזרחיים של אוקראינה. רוסיה תתנה את הסכמתה לשתף פעולה עם המערב בתקיפת דאעש וג'בהת א-נוסרה בהסכמה מערבית לכבד את האינטרסים שלה באוקראינה.
ג. רווח מדיני שפוטין יפיק מהעזרה למשטר אסד ורווח כלכלי ממכירות הנשק למשטר הסורי במימון איראן. אבל זה לא הכול: רוסיה אולי תבצע תקיפות אוויריות נגד דאעש, אבל תשמח הרבה יותר אם המשטר הסורי יעשה את זה.
ד. נוכחות אווירית רוסית בשדה התעופה חמימים תמנע יצירת מצב כמו בלוב שבו המערב וטורקיה יוכלו להשליט אזור אסור בטיסה למטוסי המשטר הסורי. בלוב, כך טוענים הרוסים, רימו האירופים והאמריקנים את רוסיה, שלמעשה אפשרו להפיל את משטרו של קדאפי בתואנה של פעילות אווירית הומניטארית להגנה על התושבים מפני צבאו של קדאפי. הרוסים למודי הניסיון מביאים מטוסי קרב משלהם כדי למנוע אפשרות כזו פעם נוספת בסוריה. ומלבד זאת, רוסיה מוכיחה למדינות המזרח התיכון שהיא בעלת ברית אמינה, בניגוד לאמריקנים.
מנקודת ראות ישראלית, הקמת בסיס האוויר הרוסי "חמימים" על אדמת סוריה יוצרת כמה סיכונים:
א. זליגת סוללות טילי קרקע-אוויר ניידות ומהירות מסוריה לחיזבאללה. איראן בעבר כבר ניסתה להעביר סוללות SA22 לחיזבאללה. הסוללות האלו הגיעו לסוריה מרוסיה כבר ב-2006 וייתכן, לפי פרסומים זרים, שהסורים הפילו פנטום של חיל האוויר הטורקי ביוני 2012 באמצעות משגר משולב בתותחים של סוללת פנציר שהייתה ברשותם.
עכשיו, כשהרוסים מפעילים את הפנציר, ייתכן שהסורים יתפתו להיענות לבקשות חיזבאללה ויתנו להם עוד כמה משגרי פנציר שמיועדים בעיקר נגד מטוסים מנמיכי טוס, מסוקים וטילי שיוט.
ב. הבסיס הרוסי יקשה על ישראל לפגוע בבסיסי טילי חוף ים מסוג "יאחונט" שהרוסים מכרו לסורים. טילי חוף ים אלה, שמגיעים ל-300 ק"מ, מסכנים את ספינות חיל הים במקרה של מלחמה.
ג. שיתוף הפעולה האיראני-רוסי והבסיס הרוסי במובלעת העלאווית מעניקים למעשה ראש גשר גם לאיראנים בחסות הברית שלהם עם רוסיה והמתקנים הצבאיים הרוסים שנמצאים בטרטוס ובאזור לטקיה.
יחד עם זאת, אם יהיה תיאום ואפילו שיתוף פעולה מוגבל בין ישראל לרוסיה, הנוכחות הרוסית ב"סוריה הקטנה" עשויה כאמור לייצב ואולי אף למנוע מלחמה. בנוסף לכך, לישראל יש אינטרס ברור שאף אחד מן הצדדים ללחימה בסוריה לא ינצח וכי הם יהיו עסוקים בלחימה אלה באלה. הנוכחות הרוסית המוגברת במובלעת העלאווית תאריך ללא ספק את המצב הזה שבו אף אחד מהצדדים אינו מסוגל להכריע. לכן, צריך לקוות לפגישה מוצלחת היום בקרמלין בין פוטין לנתניהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה