מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, מדגיש, כי איראן תמשיך לתמוך בפלסטינים, בתימן, בסוריה, בעיראק, בבחרין ובלבנון גם לאחר הסכם הגרעין (קרי, איראן תמשיך לתמוך בארגוני טרור ובמיליציות השיעיות, שבחסותה, הפועלים במדינות הללו).
שני קצינים איראנים בכירים נהרגו בסוריה, חבר בסיג' נהרג בעיראק.
מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה כינה את תמיכת איראן בסוריה "חובה דתית עליונה".
ביקור בכיר חמאס בעזה, ח'אלד משעל, בערב הסעודית מעורר ביקורת חריפה באיראן.
הצהרות בכירים איראנים בנוגע למעורבות איראן באיזור
בנאום לרגל עיד אלפטר הצהיר המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, כי בין אם הסכם הגרעין יאושר או לא, איראן לא תפסיק לתמוך בידידותיה באזור. ח'אמנהאי ציין כי איראן תתמוך תמיד בעם הפלסטיני, בתימן, בממשלת סוריה ובעמה, בעיראק, בעם בבחרין ובלוחמי לבנון ופלסטין (פארס, 18 ביולי). במחאה על הצהרה זו זימנה בחרין את מיופה הכוח האיראני במנאמה לשיחת הבהרה (Press TV, 19 ביולי 2015).
עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), יועצו לעניינים בינלאומיים של המנהיג העליון, אמר בריאיון עיתונאי, כי לא צפוי שינוי במדיניותה האזורית של איראן בעקבות הסכם הגרעין. ולאיתי אמר שתמיכת איראן בלוחמי האזור לא תיפסק ואף תתחזק. איראן נחושה, לדבריו, להמשיך ולסייע לעיראק במאבקה בטרור המאיים על כל מדינות האזור ואף על מדינות המערב. הוא ציין, כי תמיכת איראן באזרחי עיראק, סוריה, לבנון ותימן מהווה חובה אנושית ואסלאמית וכי המאבק בטרור מחוץ לגבולותיה של איראן חיוני להבטחת שלמותה הטריטוריאלית וחייה הפוליטיים של איראן. המאבק בטרור ובמעורבות האמריקאית והזרה בענייני האזור מהווים, לדבריו, חלק ממשימותיה האסטרטגיות של איראן. עוד אמר ולאיתי כי ארצות-הברית פנתה לאחרונה לאיראן בבקשה לדון עימה בנוגע להתפתחויות בסוריה ובתימן, אך איראן סירבה לקיים עימה שיחות בעניין זה (פארס, 21 ביולי 2015).
האתר אנתח'אב (Entekhab) דיווח (22 ביולי 2015) כי במהלך שיחות הגרעין בין איראן למערב הגן שר החוץ, מחמד ג'ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), על פעילות משמרות המהפכה באזור ודחה את טענות נציגי המעצמות נגד פעילות כוח קדס ומפקדו, קאסם סלימאני. על-פי דיווח זה, אמר זריף לנציגי המערב כי אלמלא התייצב סלימאני נגד דאעש והקיצונים האסלאמיים בסוריה ובעיראק, היו מדינות המערב ניצבות כיום בפני מצב שונה בערים החשובות בסוריה ובעיראק.
מעורבות איראן בסוריה
שני קצינים בכירים של משמרות המהפכה נהרגו בשבועיים האחרונים בסוריה. אל"מ חאג' כרים ע'ואבש (Hajj Karim Ghavabash) בן 48 ממחוז ח'וזסתאן (Khuzestan) נהרג בסוריה ב-11 ביולי 2015 (מדאפעון, 12 ביולי 2015). הוא נקבר באהואז (Ahvaz), בירת ח'וזסתאן, ב-16 ביולי 2015(דפאע פרס, 16 ביולי 2015).
כמו כן נהרג בסוריה אל"מ קאסם ע'ריב (Qasem Gharib), בן 33 ממחוז גלסתאן (Golestan). (אתר האינטרנט qasemsoleimani.ir, 13 ביולי 2015) הוא נקבר ב-14 ביולי 2015 בגורגאן (Gorgan) שבגלסתאן (דפאע פרס, 15 ביולי 2015).
סוכנות הידיעות אבנא ניוז דיווחה (20 ביולי 2015) כי סיד עלי ג'עפרי (Seyyed Ali Ja'fari), אחד מלוחמי חטיבת פאטמיון (המתנדבים האפגאנים הפועלים בשירות משמרות המהפכה בסוריה), שנישבה לפני שבעה חודשים במהלך פעולה לשחרור העיר אלשיח' מסכין (al-Shaykh Maskin) שבמחוז דרעא, שוחרר במהלך פעולה צבאית ב-19 ביולי 2015.
חג'ת אלאסלאם עלי סעידי (Hojjat-ul-Islam Ali Sa'idi), נציג המנהיג העליון במשמרות המהפכה, אמר בפגישה עם חברי בסיג' ומשמרות המהפכה, כי אסור למתוח ביקורת בסוגיית הסיוע האיראני לסוריה מכיוון שחזית ההתנגדות בסוריה מהווה חזית קדמית של המאבק נגד "ההתנשאות והמשטר הציוני" ואם חזית זו תיפול, יוביל הדבר לנפילתן של יתר החזיתות (דפאע פארס, 15 ביולי 2015)
קאסם סלימאני (Qasem Soleimani), מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אמר בפגישה עם לוחמים ממלחמת איראן-עיראק ועם משפחות חללי המלחמה כי ההגנה על קברה של זינב בדמשק שבסוריה היא בבחינת הגנה על מקום קדוש, שהוגדרה על-ידי מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח'מיני, כחובה דתית עליונה (17 ביולי 2015, ארמאן-יכרמאן arman-e kerman).
ואא'ל אל-חלקי (Wael al-Halki), ראש ממשלת סוריה, ביקש מאיראן לנצל את הסכם הגרעין ואת הפשרת נכסיה בחו"ל הצפויה בקרוב כדי להגביר את השקעותיה בסוריה ולהגדיל את הלוואותיה למדינה (עצר-י איראן, 17 ביולי 2015).
מעורבות איראן בעיראק
ג'ואדכוהסארי (Javad Koohsari), חבר בסיג' בן 29 ממשהד נהרג ב-17 ביולי 2015 בעיראק (21 ביולי 2015, qasemsoleimani.ir).
בדף פייסבוק המזוהה עם משמרות המהפכה התפרסמה ב-17 ביולי 2015 תמונה המתעדת את קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, בפגישה שהתקיימה לאחרונה עם מפקדי מיליציית פלוגות הג'האד ועם אבו-מהדי אלמהנדס (Abu-Mahdi al-Muhandis), מפקד המיליציה גדודי חזבאללה, הפועלת בחסות איראן, ונועדה לתכנן את המבצע לכיבוש העיר פלוג'ה (Fallujah) שבמחוז אלאנבאר (al-Anbar).
קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, השתתף ב-21 ביולי 2015 בטקס, שנערך בטהראן לזכרו של אבו-מנתט'ר אלמחמדאוי (Abu-Muntazer al-Muhammadawi), אחראי המבצעים בכוח בדר העיראקי, שנהרג לפני כשבוע בקרב נגד דאעש באזור העיר פלוג'ה. בעקבות מותו שלח מחמד-עלי ג'עפרי (Mohammad Ali Ja'fari), מפקד משמרות המהפכה, מכתב ניחומים בו שיבח את אומץ לבו של המפקד, שנהרג (אלף, 21 ביולי 2015).
כמו כן נפגש קאסם סלימאני, בארביל (Irbil) עם מסעוד בארזאני (Masoud Barzani), נשיא האוטונומיה הכורדית בעיראק. בארזאני הודה לסלימאני על תמיכת איראן בעיראק במלחמתה נגד דאעש וסלימאני הדגיש בפני בארזאני, כי הסכם הגרעין לא יביא לכל שינוי במדיניותה האזורית של איראן (עצר-י איראן, 22 ביולי 2015).
האתר אל-ערבי אל-ג'דיד (al-Arabi al-Jadid) הפועל מלונדון בערבית דיווח (20 ביולי 2015), כי מרטין דמפסי, ראש המטות המשולבים של ארה"ב, המליץ להנהגה העיראקית להרחיק את הכוחות האיראנים המסייעים לצבא עיראק במערכה המתנהלת במחוז אל-אנבאר. בדיווח נמסר, כי המתקפה של כוחות עיראק במחוז, בסיוע משמרות המהפכה והמיליציות העיראקיות העממיות, לא הצליחה להביא להתקדמות משמעותית מול דאעש ואף הסבה אבדות כבדות לכוחות העיראקיים. בעקבות כך, ביקש חידר אלעבאדי (Haydar al-Abadi), ראש ממשלת עיראק, מהגנרל דמפסי להגיע לבגדאד כדי לייעץ לכוחות העיראקיים בנוגע להמשך המערכה. בפגישה עם אלעבאדי ועם שר ההגנה העיראקי, ח'אלד אלעבידי (Khalid al-Obaydi), יעץ דמפסי למנהיגי עיראק להרחיק את הכוחות האיראנים מאלאנבאר בטענה שנוכחותם מעודדת מתיחות עדתית ולהתבסס על הצבא העיראקי, המשטרה העיראקית וכוחות שבטיים מקומיים.
קיס אלח'זעלי (Qais al-Khazali), מנהיג עצאא'ב אהל אלחק (Asa'ibAhl al-Haq), אחת המיליציות השיעיות העיראקיות הנתמכות על-ידי איראן, נפגש בשבוע שעבר עם איתאללה סיד נור אל-דין שכורי (Ayatollah Seyyed Nureddin Shakouri), נציגו של איש הדת הבכיר איתאללה סיד כאט'ם חאא'רי (Ayatollah Seyyed Kazem Haeri) בעיראק. השניים דנו בהתפתחויות בעיראק ובמצב המיליציות העממיות העיראקיות. איתאללה חאא'רי המתגורר בעיר קום (Qom) שבאיראן נחשב לאחד ממקורות החיקוי של השיעים בעיראק (אבנא ניוז, 20 ביולי 2015).
מעורבות אנשי דת איראנים בכירים בעיראק נועדה לשמר את השפעת הממסד הדתי האיראני, שמרכזו בעיר קום, בעיראק. זאת, במיוחד לנוכח ההתנגדות מצד רוב אנשי הדת השיעים הבכירים, ובראשם איתאללה עלי סיסתאני (Ayatollah Ali Sistani), לתפיסת שלטון חכם ההלכה (ולאית-י פקיה, Velayat-e Faqih) הנהוגה באיראן וחששם של אנשי הדת האיראנים מהתחזקות האליטה הדתית השיעית בערי הקודש השיעיות בעיראק (נג'ף וכרבלאא') על חשבון הממסד הדתי האיראני.
מעורבות איראן בתימן
מפקד כוחות ביטחון הפנים לשעבר, אסמאעיל אחמדי-מקדם (Esmail Ahmadi-Moghaddam), שמונה לעמוד בראש מטה התמיכה בעם התימני, אמר במסיבת עיתונאים לרגל שבוע הסולידריות עם העם התימני, כי מאז ראשית הלחימה בתימן שלחה איראן לתימן ארבע טיסות סיוע ועליהן ציוד רפואי ומזון: שתי טיסות נשלחו לצנעא אך לא הצליחו לנחות בשל האמברגו האווירי, שהטילה ערב הסעודית על תימן, ושתי טיסות נוספות נשלחו לג'יבוטי, אחת מהן לא קיבלה אישור לנחות במדינה.
אחמדי-מקדם ציין, כי רק חלק קטן מהסיוע, שאיראן שלחה לתימן, הגיע בסופו של דבר ליעדו מאחר שרשויות האו"ם והצלב האדום עיכבו בתירוצים שונים את העברת הסיוע האיראני לעם בתימן. הוא אמר, כי איראן גם הביעה נכונות לקלוט פצועים תימנים שנפגעו כתוצאה מההפצצות הסעודיות, אך הדבר לא התאפשר עד כה. הוא מסר שמטה התמיכה בעם התימני פועל גם במישור ההסברתי נגד הפעילות הסעודית בתימן. הוא גם פנה לאזרחי איראן בבקשה להעביר למטה סיוע כספי ולא סיוע במוצרים כגון דלק, מזון ותרופות, שקשה מאוד להעבירם לתוך תימן (פארס, 15 ביולי 2015).
מעורבות איראן בזירה הפלסטינית
צלאח אלברדאויל (Salah al-Bardawil), בכיר חמאס בעזה, אמר כי ביקור מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, בערב הסעודית לא ישפיע על יחסי התנועה עם איראן. הוא ציין, כי התנועה תשמר את קשריה עם כל מי שתומך בה מבחינה כספית, צבאית ורוחנית (פארס,19 ביולי 2015). בשבוע שעבר דיווחה התקשורת האיראנית בהרחבה על ביקור משעל בערב הסעודית לראשונה מזה שלוש שנים. הביקור נתקל בביקורת חריפה מצד התקשורת האיראנית לנוכח המתיחות החריפה בין איראן לערב הסעודית על רקע הלחימה הנמשכת בתימן.
היומון הרפורמיסטי קאנון (Ghanoon) תקף בחריפות את חמאס בעקבות ביקור משעל בריאד. בכתבה שהתפרסמה ב-20 ביולי 2015 תחת הכותרת: "חמאס: חשבון בנק בטהראן ומעוז בריאד" סקר העיתון את המשבר ביחסים בין חמאס לאיראן מאז מלחמת האזרחים בסוריה והחרפתו בעקבות הלחימה הנמשכת בתימן. העיתון ציין, כי במהלך המלחמה האחרונה בעזה תמכו הסעודים בציונים וכי הסיוע היחיד שסעודיה העניקה לתושבי עזה היה שליחתם של ארונות קבורה לחללי עזה. תפיסות אידיאולוגיות והאביות מהוות, לפיכך, ההצדקה היחידה להתקרבות חמאס לשליטי סעודיה.
חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, מחמד אסמאעיל כות'רי (Mohammad Esma'Il Kowsari), כינה את ביקור משעל בריאד טעות אסטרטגית נוספת מצד חמאס, שלא למדה את הלקח מהאירועים בסוריה. הוא ציין, כי חמאס צריכה לדעת שהעם הפלסטיני לא יממש את זכויותיו באמצעות קשריו עם בכירי המשטר הסעודי וכי איראן תקבל החלטה בנוגע לעתיד קשריה עם חמאס בזמן המתאים ומתוך התחשבות בטובת העם הפלסטיני.
חבר נוסף בועדת המג'לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, נוד'ר שפיעי (Nozar Shafii), מתח, אף הוא, ביקורת על נסיעת משעל לערב הסעודית, אך הדגיש, כי תמיכת איראן בפלסטינים לא תיפסק. עמדת איראן כלפי חמאס היא אידיאולוגית ומבוססת על תמיכה בעם הפלסטיני וגם חמאס צריך לאמץ גישה כזו כלפי איראן ולהתבונן על המצב מנקודת מבט אסלאמית ולא ערבית. הוא אמר, כי עמדת ערב הסעודית כלפי חמאס היא תועלתנית וכי ההתקרבות של חמאס למשטר הסעודי מהווה סכנה לאסלאם ולשלום הבינלאומי.
מנצור חקיקת-פור (Mansour Haqiqatpour), סגן ועדת המג'לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, אמר כי ביקור משעל בסעודיה אינו הטעות הראשונה של חמאס בשנים האחרונות. חמאס שיתפה פעולה מספר פעמים עם מדינות שונות, ובהן: תורכיה וקטר, נגד איראן, אך איראן רואה עצמה מחויבת מבחינה ערכית לתמוך בפלסטין. הוא הזהיר כי אם חמאס לא תתקן את דרכיה, היא לא תוכל לנצל את יכולותיה של איראן.
פעילות דתית והסברתית איראנית בעולם
המטיף הדתי רבאני נסב (Rabani Nasab) מהמכללה הדתית בקם קיים ביקור באינדונזיה לרגל חודש רמצ'אן. הוא העביר הרצאה בנושאי דת בפני שיעים בעיר סירבון (Cirebon) במסגרת מפגש שהתקיים בביתו של סיד מחמד אלכאף (Mohammad Alkaf), מבכירי השיעים בעיר ומחברם של ספרים אסלאמיים. כמו כן קיים נסב פעילות הסברה דתית בעיר קונינגאן (Kuningan) (חוזה ניוז, 16 ביולי 2015).
הקרן ללימודים אסלאמיים, הפועלת להפצת תרבות אסלאמית ואיראנית ברוסיה, ארגנה לאחרונה תערוכת ספרים במסגד בעיר אופה (Ufa), בירת הרפובליקה הבשקירית ברוסיה. במסגרת התערוכה שהתקיימה לרגל עיד אלפטר הוצגו שבעים ספרים בנושאים אסלאמיים ורומנים איראנים שתורגמו לפרסית (חוזה ניוז, 22 ביולי 2015).
סוכנות הידיעות השמרנית פארס השיקה שבועון חדש בשפה הרוסית בקירגיסטאן. הסוכנות דיווחה (22 ביולי 2015), כי משרדה בבישקק, בירת קירגיסטאן, פרסם עד כה שני גיליונות של השבועון הנקרא: "איראן בשבוע שעבר" ומכסה נושאים פוליטיים, כלכליים, תרבותיים, מדעיים, חברתיים ואיראנים שסוקרו על-ידי סוכנות הידיעות.
יו"ר ישראל ביתנו פנה ליועמ"ש בדרישה לפתוח בחקירה נגד איילה חסון וחנן קריסטל בעקבות דברים שאמרו על מצביעי "ישראל ביתנו" בהם כי "הגיעו עם האינפוזיות לקלפיות". ערוץ 1: "ליברמן מנסה להלך עלינו אימים"
"חטאו של אותו ציבור הוא שהעז להצביע עבור 'ישראל ביתנו'". ליברמן (צילום: טלי מאייר)
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה נגד איילה חסון וחנן קריסטל, בטענה כי השניים הסיתו לגזענות, במהלך שידור מהדורת החדשות "יומן" בערוץ הראשון.
ליברמן התייחס לשיחה במשדר, במהלכה שוחחו השניים באולפן ואמרו בין היתר על מצביעי ישראל ביתנו: "טיהור במרכזי קליטה... אלה שהגיעו עם האינפוזיות לקלפיות, שהובאו...".
ליברמן פנה גם לעורך הראשי של רשות השידור להשעות מתפקידם את חסון, המשמשת מנהלת מחלקת החדשות בערוץ הראשון, ואת קריסטל, המשמש פרשן פוליטי. במכתבו מתייחס ליברמן להתבטאות של קריסטל על "טיהור במרכזי קליטה" אמירה שעליה הגיבה חסון: "במרכזי הקליטה. אלה שהגיעו עם האינפוזיות לקלפיות, שהובאו...". העיתונאית מזל מועלם, שהשתתפה בשיחה הגיבה לדברי של חסון ואמרה: "תהיי רחמנית קצת". על כך השיבה חסון : "ככה זה היה".
במכתב טוען ליברמן כי במהלך כל השיחה הותקפה 'ישראל ביתנו' במילים בוטות וקשות ומבלי שאפילו אחד מהמתדיינים מציג זווית אחרת של הדברים, שלא לדבר על מישהו שממש יגן על עמדתנו. אף אחד מ'ישראל ביתנו' או שלפחות חושב אחרת משאר המשתתפים - לא הוזמן לשידור", כתב ליברמן, והוסיף: "כדאי וחשוב לציין שרוב האנשים המגיעים עם "אינפוזיה לקלפיות" הם ניצולי שואה או ותיקי מלחמת העולם השנייה או נכי מלחמה. ההתבטאות הזו היא התבטאות גזענית המכלילה ציבור שלם ומשתמשת בסטריאוטיפים על-מנת לבזות את אותו ציבור. כל חטאו של אותו ציבור הוא שהעז להצביע עבור 'ישראל ביתנו', שנגדה מנהלת איילה חסון מסע-צלב מזה חודשים ארוכים. אותו מסע של הגברת חסון נגד 'ישראל ביתנו' כלל פרסומים לא נכונים וניסיון חוזר ונשנה לפגוע במפלגה ובעומד בראשה".
"התנהלות אנטי-עיתונאית בכל קנה מידה ". חסון (צילום: רובי קסטרו)
"לא רק דבר כיעור אלא הסתה לגזענות"
בהמשך כותב ליברמן: "התנהלות כמו זו של הגברת חסון היא התנהלות אנטי-עיתונאית בכל קנה מידה והיא חמורה שבעתיים כשהיא נעשית באמצעות ניצול ושימוש במשאב הציבורי, שידורי הטלוויזיה הממלכתית. היא חמורה אפילו יותר מכך כשמי שעושה זאת היא גם המנהלת בפועל של חטיבת החדשות, שאמורה לשמש דוגמה לעיתונאים האחרים העובדים בערוץ, ואבוי לאותה דוגמה". העתקים ממכתבו לוויזנטל, נשלחו לאלדד קובלץ המשמש מנכ"ל זמני של תאגיד השידור הציבורי החדש ולמועצת העיתונות.
בפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה, כתב ליברמן: "אני מבקש כי את השטר של 'אפס סובלנות לגזענות' אשר המערכת שבראשותך – ובצדק רב – הוציאה, תפרע כאן בעניין זה. ההתייחסות לאנשים בגירים ומכובדים, כאל מי ש'הובאו לקלפיות "עם אינפוזיות', היא כאמור לא רק דבר כיעור אלא הסתה לגזענות".
"אני מודע לחשיבות של עיתונאות בחברה דמוקרטית, ולחשיבותו של דיון פתוח וביקורתי, ואנו כמובן ששים לכל הזדמנות לדיון כזה. ברם, אותם ערכים של חברה דמוקרטית מחייבים, עוד לפני שנפתח המיקרופון הראשון ולפני שנדלק הזרקור הראשון באולפן הטלוויזיה – שכבודו של אדם לא יהיה למרמס בגלל מוצאו או השתייכותו האתנית או הפוליטית".
נראטיב הוא סיפור שאנו מספרים לעצמנו ולא בהכרח מה שקורה. למשל, נראטיב "האיום האיראני", שהפך לכמעט מוסכמה בדיון הציבורי הישראלי. ספר חדש של גארת פורטר, היסטוריון אמריקאי וחוקר בסוגיות מדיניות הביטחון הלאומי של
ארצות הברית, מדגים כיצד תמונת מצב הגרעין האיראני אינה תואמת לנראטיב האיום האיראני.
כותרת הספר, "Manufactured Crisis: The Untold Story of the Iran Nuclear Scare", כבר מעבירה את המסר של הליכה נגד הזרם המרכזי: "משבר מפוברק: הסיפור שלא סופר במסע ההפחדה של הגרעין האיראני". ניתן להתרשם מהספר כי פורטר הוא אולי החוקר היחיד שקרא בעין בלתי משוחדת את כל דו"חות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בעשור האחרון. כמו כן היתה לו גישה לדו"חות המודיעין האמריקאי בעשורים האחרונים בסוגיה האיראנית, והתיעוד והסימוכין המפורטים הם נקודת החוזק של הספר. בנוסף ראיין פורטר בעלי תפקידים בממשל האמריקאי לדורותיו וניתח עדויות של בכירים בקונגרס.
התוצאה היא ספר מפורט ומתועד לכל מי שמעוניין להבין כיצד התגלגלנו למשבר הגרעין האיראני, ל"תרחישי תקיפה" וקווים אדומים, לעובדות "מומצאות" ולדו"חות מודיעין שתכליתם לתמוך ב"קונספציות". בה בעת הספר מועיל למי שרוצה להבין על מה דנים בשיחות הגרעין האינטנסיביות בין איראן והמעצמות (ליתר דיוק, איראן וארצות הברית) בעקבות הסכם שהפתיע רבים בישראל בנובמבר 2013.
לפי פורטר, אג'נדות פוליטיות סמויות בקרב מקבלי החלטות בארצות הברית (הרבה לפני שישראל נכנסה לתמונה), הן שגרמו למשבר הגרעין האיראני - וזהו נושא מרכזי בספר ונקודת מוצא לדיון שאינה מוכרת אצלנו. ראשית הסיפור בתמיכת ארצות הברית בצד העיראקי במלחמת עיראק־איראן באמצע שנות ה–80. אחר כך מגיעה נקודת מפנה קריטית עם התמוטטות האימפריה הסובייטית. התפרקותה של ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה שמטו את הקרקע מ"סיבת הקיום" של CIA, לפי פורטר, והפתרון שמצאו האמריקאים להמשך הזרמת תקציבי עתק לארגון היה המצאת איום חדש שחיבר "נשק להשמדה המונית" (מונח עמום כשלעצמו) עם טרור. איראן, שעלתה באופן אוטומטי לראש טבלת האיומים, היתה בבחינת ה"איום" שהציל את CIA.
להעצמת האינטרס הארגוני חברו אבירי האסכולה הניאו־קונסרבטיבית שתפסו עמדות בכירות בממשל, ובראשם ה"אידיאולוגים" דיק צ'ייני, פול וולפוביץ וג'ון בולטון. אלה פתחו במסע לדה־לגיטימציה של הרפובליקה האיסלאמית במטרה להפיל את המשטר (במונח המכובס "שינוי משטר").
מסמכים מפוברקים ויחסים עם בני ערובה
כחוט השני עוברת בספר הטענה שפורטר משתדל לעגן בהערות סימוכין צפופות, כי המדיניות של ארצות הברית וישראל בסוגיה האיראנית נבעה מאינטרסים פוליטיים וארגוניים, ולא בהכרח מניתוח עובדתי מושכל של משמעות הפיתוח הגרעיני באיראן, שנתון לפיקוח סבא"א, ושל כוונות ההנהגה האיראנית. לפי פורטר, לא נעשה ניתוח מסודר של מטרות תוכנית הגרעין האיראנית וקובעי המדיניות בארצות הברית ובישראל לא הקדישו מחשבה לשאלה: מדוע נצמדת איראן בכל הצהרותיה ובערוצים הדיפלומטיים לאמנה לאי־הפצת נשק גרעיני? ברקע הדיונים בארצות הברית עד שנת 2007 ובישראל עד היום נותרה אקסיומה גרעינית עמומה וכאילו מובנת מאליה: "איראן דוהרת לפצצה" במסלול הצנטריפוגות להעשרת אורניום. גארת פורטר וסבא"א לא מצאו לכך סימוכין.
באשר ל"מסלול השני", שספרו של פורטר עוסק בו פחות, חשוב לזכור כי איראן התחייבה לסבא"א שלא תבנה מתקן להפרדת פלוטוניום לצדו של כור המים הכבדים באראק - ואין מתקן כזה. ללא מתקן הפרדה לא ניתן לייצר פלוטוניום לפצצה ממוטות הדלק המשומשים של הכור באראק. מה גם ש"הוקפאה" בנייתו של הכור שטרם הושלם והוא נתון לפיקוח סבא"א. דוברים רשמיים איראנים הצהירו בפומבי במהלך השיחות עם המעצמות על נכונותם לערוך בכור "מודיפיקציות" כהגדרתם, על מנת להפיג חששות.
במשך שנים חקרת וניתחת דו"חות סבא"א, דו"חות מודיעין וריאיינת בכירים אמריקאיים בסוגיית הגרעין האיראני. מה הביא אותך לכתוב את ספרך שזה עתה פורסם "משבר מפוברק"?
פורטר: "ההבנה כי הנראטיב של הגרעין האיראני זכה לאמון כה רב שאף אחד לא איתגר, בה בשעה שבמשך השנים מצאתי מספר 'אנומליות' - עובדות חשובות שלא התיישבו עם הנראטיב. כמו כן ראיתי שאני העיתונאי היחיד שעקב מקרוב אחרי העדויות והראיות בסוגיה. וחשוב מכל, הבנתי כי בלתי אפשרי להעביר את האמת בסוגיה זאת במאמר או בסדרת מאמרים, ולכן אני חייב לכתוב על כך ספר".
פורטר
האם נכון לומר כי לפי ספרך, משבר הגרעין שהכרנו בעשור האחרון נסוב על מאמצי ארצות הברית וישראל למנוע מאיראן לפתח תוכנית גרעין לא־צבאית שמותרת על פי האמנה לאי־הפצת נשק גרעיני, ודבר זה טישטש והסתיר את העובדה שאיראן לא חתרה לפתח נשק גרעיני?
"נכון, הדגשתי בספר את ההיסטוריה המוקדמת של יחסי הגומלין שבין תוכנית הגרעין והמדיניות האיראנית ובין מדיניות ארצות הברית וישראל כלפי התוכנית. הראיתי כיצד התערבותו של ממשל רייגן כבר ב–83' והלחץ על גרמניה וצרפת שלא לשתף פעולה בהשלמת בנייתו של הכור בבושהר ולא לספק אורניום מועשר לתדלוק הכור אילצו את איראן לבחור בין לוותר על זכויותיה הגרעיניות על פי האמנה לאי־הפצת נשק גרעיני או לפנות לשוק השחור, להתריס בכך מול מדיניות ארצות הברית ולפתח יכולת עצמאית להעשרת אורניום. למרות האשמות של ארצות הברית וישראל שאיראן מעוניינת להעשיר אורניום לנשק גרעיני, לא נמצאו ראיות כלשהן לתמוך בכך".
הערכת המודיעין האמריקאית NIE מ–2007, שעדין בתוקף, ולפיה איראן הפסיקה את תוכנית הנשק הגרעיני ב–2003, ביטאה שינוי פרדיגמטי. הציבור הרחב בישראל אינו מודע להפסקת התוכנית. יתרה מזאת, פרשנים בעלי השפעה מאמינים שהמודיעין האמריקאי "תיקן את טעותו" והערכת המודיעין של 2007 בוטלה. האם תוכל להאיר את עיני הקוראים בסוגיה ועד כמה חשובה ההערכה ההיא?
"הערכת המודיעין האמריקאית ב–2007 התנתקה מהערכות המודיעין של 2001 ו–2005 שהעריכו אז כי איראן מפתחת תוכנית נשק גרעיני. במקום זאת, ב–2007 ההערכה היתה שניתן לקבוע 'בדרגת ביטחון גבוהה' שאיראן עצרה את העיסוק בנשק גרעיני. כמובן שממשל בוש וישראל התנגדו למסקנה, כי האשמת איראן בפיתוח נשק גרעיני היתה צידוק לאיום בפעולה צבאית נגדה. ואכן, הערכה זו הפכה את האופציה הצבאית ללא רלוונטית עבור ממשלי בוש ואובמה".
בכל זאת, לפי ההערה מ–2007, עד שנת 2003 התבצעו באיראן מחקרי נשק גרעיני. מי כמוך מודע לכך שתחקיר עיתונאי טוב וניתוח מודיעיני ראוי כוללים את אותן השאלות המרכזיות. האם תוכל על כן להרחיב אילו מחקרי נשק גרעיני בוצעו (עד 2003), מה היה היקפם, מתי, היכן ועל ידי מי?
"עדיין לא ידוע בבירור מי ערך את המחקרים ואיזה סוג של מחקרים. אנשי מודיעין אמריקאיים דיברו על 'קטעי שיחות' שיורטו על ידי המודיעין ב–2007 והצביעו על מחקר מסויים שהיה קשור לנשק גרעיני, אך לא ברור כמה אנשים היו מעורבים בכך. עדות של שגריר צרפת לשעבר בטהראן וראיות אחרות המוצגות בספרי מצביעות בצורה חזקה על כך שהמועצה העליונה לביטחון לאומי לא אישרה את המחקרים ולא היתה מרוצה ממה שהתרחש שם. חסן רוחאני, היום נשיא איראן ומי שהיה באותה תקופה המתאם למדיניות הגרעין האיראנית, הורה על הפסקת המחקרים באוקטובר 2003. רוחאני שיכנע את המנהיג העליון להצהיר כי כל פעולה הקשורה לנשק גרעיני היא בלתי חוקית ואסורה לפי האיסלאם על מנת לאלץ את החוקרים לחדול מעבודתם בנושאי נשק. הבנה נכונה של פרשה זאת היא חיונית להבנה מדויקת של מדיניות הגרעין האיראנית. למרבה הצער, הראיות מצביעות על כך שצוות האנליסטים שטעו באשר לקיומה של תוכנית נשק גרעיני ב–2005, ואפילו בטיוטה הראשונית המוקדמת של הערכת 2007, טעו במסקנתם כי לאיראן היתה תוכנית נשק גרעיני ממשית עד 2003".
בספרך אתה מתאר בפירוט רב את החיפוש אחר האקדח המעשן. למשל מחקרי "הלפטופ המסתורי" וחדר הניסויים לפצצה בפרצ'ין. הקהל בישראל אינו בקי בפרטים של פרשיות אלו. האם תוכל לחוות דעה על האמינות של "ראיות" אלה?
"הקדשתי פרק שלם למסמכי הלפטופ המסתורי והראיתי שהמודיעין הישראלי פברק אותם והעבירם (לארגון הטרור) מוג'הדין חלק על מנת שהללו יעבירו למודיעין הגרמני במחצית 2004. מה שמסגיר את העובדה שהמסמכים בדויים היא הטעות היסודית בסדרת המחקרים, שמתארת מאמצים לתכלל ולהתאים נשק גרעיני לטיל האיראני לטווח בינוני שיהאב־3, שאיראן בעצם נטשה בשנת 2000 לטובת גרסה משופרת שנוסתה באוגוסט 2004. אחד האינדיקטורים שמקור המסמכים בישראל היא העובדה שמוג'הדין חלק אינו מתוחכם דיו על מנת לייצר כמות כה גדולה של מסמכים, וכמובן ההיסטוריה הידועה של קשרי העבודה הצמודים של ארגון הטרור עם המודיעין הישראלי. חשובה באותה מידה העובדה שמתאר מנכ"ל סבא"א לשעבר, מוחמד אל ברדאעי, בספרו, ולפיה ישראל העבירה ישירות לסבא"א סדרה של מסמכים ודו"חות מודיעין בשנים 2008–2009, מסמכים שתיארו פעילות איראנית בנשק גרעיני אחרי שנת 2003. מסמכים אלה כללו מידע שבו נטען כי איראן בנתה צילינדר מתכתי גדול בבסיס הצבאי בפרצ'ין על מנת לבצע בו ניסויים בעיצוב ותכנון נשק גרעיני. סבא"א הפכה טענות אלה לכותרות ראשיות בחדשות כאשר פרסמה אותם בדו"ח של נובמבר 2011. אבל לבד מדו"ח המודיעין הישראלי, לא הובאה שום ראיה שתתמוך בהאשמה מפוקפקת זאת".
הדגש בספרך הוא על צנטריפוגות ומסלול "העשרת אורניום לפצצה". האם תוכל לחוות דעה על כור המים הכבדים באראק, שנקשר בישראל ל"מסלול הפלוטוניום" והוא שעומד אחרי תרחישי המכה המקדימה/מונעת שהופיעו בעיתונות הישראלית?
"החולשה העיקרית של הטיעון כי הכור באראק הוא תוכנית איראנית במסלול הפלוטוניום לפצצה היא פשוטה: איראן כבר הסכימה לסידורים שבמסגרתם לא יתאפשר לה לשלוט על פלוטוניום שיופק בכור. במילים אחרות, כל הפלוטוניום יועבר למדינה אחרת. ויש סיבה חשובה נוספת שאראק אינו האיום שמנסים לטעון: מתקן להפרדת פלוטוניום דורש עבודות בנייה נרחבות וזמן, ולא ניתן להסתירו".
מה לגבי המשא ומתן שמתקיים בימים אלה בין איראן לשש המעצמות? האם הסכם קבע לסגירת התיק האיראני מונח על השולחן?
"אני פסימי באשר לתוצאות השיחות בחודשים הקרובים. בגלל שממשל אובמה - המושפע מהנראטיב המסולף ואשר בטוח בעצמו כי יוכל ללחוץ על איראן שמניחים כי נחלשה בגלל הסנקציות - מתכנן לדרוש שאיראן תשאיר בידה רק אלפים בודדים מ–19 אלף הצנטריפוגות שברשותה להרבה שנים קדימה. דרישה זאת מתבססת על הקונספט של 'פריצה איראנית' שמנותק מהמציאות, והוא בבירור בחזקת שובר הסכם. איראן אינה יכולה והיא לא תסכים לוותר על יכולתה לספק דלק גרעיני לכורים הרבים המתוכננים. לדעתי, דרישה כזאת תוביל לעלייה במפלס המתחים, אלא אם כן ישנו אותה בצורה משמעותית".
מה עומד מאחורי היריבות והעוינות בין איראן לישראל? אם נניח בצד את גישת איפא"ק, האם יש סיכוי להפיג את המתיחות בין המדינות בעקבות הסכם קבע בשיחות וינה והאפשרות לתקופה חדשה ביחסי ארצות הברית־איראן?
"לדעתי, שיקולים פוליטיים בשני האגפים של יחסי איראן־ישראל הם שעמדו למכשול בפני דטנט ב–15 השנים האחרונות. בצד הישראלי, ממשלת נתניהו הראשונה דווקא גילתה נכונות לנסות דטנט, כך שאין סיבה אינהרנטית שזה לא יחזור. ההזדמנות לנצל את ארצות הברית על מנת ללחוץ על איראן, אם לא להשתמש בכוח לשינוי משטר, היא שהשפיעה על ממשלות ישראל השונות לנקוט בגישת 'האיום הקיומי' כלפי איראן. אם וכאשר תנקוט ארצות הברית מדיניות עצמאית באמת מול איראן, המוטיב הזה ייעלם. בצד האיראני, המכשול העיקרי בפני ריכוך היחס כלפי ישראל הוא לדעתי השאלה עד כמה נקיטת קו קשוח כלפי ישראל הופכת את איראן לפופולרית ברחוב הערבי הסוני וכך לאזן לפחות במידת מה את המדיניות האנטי־איראנית של המשטרים הסונים. לפיכך, דטנט איראן־ישראל הפך במידה רבה לבן ערובה, הן של העמדה הפרו־ישראלית של ארצות הברית והן של המלחמה הקרה בין הסונה והשיעה".
ולסיום, שאלה שאני נשאל פעם אחר פעם בקשר לניתוח שלי של המצב הגרעיני. האם יש אפשרות שאתה טועה, שהטעו אותך עם תיאוריות אופטימיות ונאיביות?
"העיקרון האופרטיבי שלי כעיתונאי חוקר הוא שאם עובדה אחת מאומתת נמצאת בסתירה עם הבנתי הכללית של הסוגיה, אז אני צריך להתבונן יותר לעומק ולהבין מדוע קיימת אנומליה. במקרה תוכנית הגרעין האיראנית, מצאתי שרשרת של אנומליות שמערערת את האמינות של הנראטיב הרשמי של בכירים אמריקאים וישראלים, אבל טרם מצאתי עובדה אחת שתערער את תקפותו של השחזור שלי לתולדות הסוגיה האיראנית".
16reasons nuke deal is an Iranian victory and a Western catastrophe
Iran’s President Hassan Rouhani on Tuesday unsurprisingly hailed the nuclear agreement struck with US-led world powers, and derided the “failed” efforts of the “warmongering Zionists.” His delight, Iran’s delight, is readily understandable.
The agreement legitimizes Iran’s nuclear program, allows it to retain core nuclear facilities, permits it to continue research in areas that will dramatically speed its breakout to the bomb should it choose to flout the deal, but also enables it to wait out those restrictions and proceed to become a nuclear threshold state with full international legitimacy. Here’s how
1. Was the Iranian regime required, as a condition for this deal, to disclose the previous military dimensions of its nuclear program — to come clean on its violations — in order both to ensure effective inspections of all relevant facilities and to shatter the Iranian-dispelled myth that it has never breached its non-proliferation obligations? No. (This failure, arguably the original sin of the Western negotiating approach, is expertly detailed here by Emily B. Landau.) Rather than exposing Iran’s violations, the new deal solemnly asserts that the nuclear Non-Proliferation Treaty which Iran has failed to honor “remains the cornerstone” of ongoing efforts to prevent the spread of nuclear weapons. The deal provides for a mechanism “to address past and present issues of concern relating to its nuclear programme,” but Iran has managed to dodge such efforts for years, and the deal inspires little hope of change in that area, blithely anticipating “closing the issue” in the next few months
2. Has the Iranian regime been required to halt all uranium enrichment, including thousands of centrifuges spinning at its main Natanz enrichment facility? No. The deal specifically legitimizes enrichment under certain eroding limitations
3. Has the Iranian regime been required to shut down and dismantle its Arak heavy water reactor and plutonium production plant? No. It will convert, not dismantle the facility, under a highly complex process. Even if it honors this clause, its commitment to “no additional heavy water reactors or accumulation of heavy water in Iran” will expire after 15 years
4. Has the Iranian regime been required to shut down and dismantle the underground uranium enrichment facility it built secretly at Fordo? No. (Convert, not dismantle.)
5. Has the Iranian regime been required to halt its ongoing missile development? No.
6. Has the Iranian regime been required to halt research and development of the faster centrifuges that will enable it to break out to the bomb far more rapidly than is currently the case? No. The deal specifically legitimizes ongoing R&D under certain eroding limitations. It specifically provides, for instance, that Iran will commence testing of the fast “IR-8 on single centrifuge machines and its intermediate cascades” as soon as the deal goes into effect, and will “commence testing of up to 30 IR-6 and IR-8 centrifuges after eight and a half years
7. Has the Iranian regime been required to submit to “anywhere, anytime” inspections of any and all facilities suspected of engaging in rogue nuclear-related activity? No. Instead, the deal describes at considerable length a very protracted process of advance warning and “consultation” to resolve concerns
8. Has the international community established procedures setting out how it will respond to different classes of Iranian violations, to ensure that the international community can act with sufficient speed and efficiency to thwart a breakout to the bomb? No
9. Has the Iranian regime been required to halt its arming, financing and training of the Hezbollah terrorist army in south Lebanon? No. (This kind of non-nuclear issue was not discussed at the negotiations.)
10. Has the Iranian regime been required to surrender for trial the members of its leadership placed on an Interpol watch list for their alleged involvement in the bombing, by a Hezbollah suicide bomber, of the AMIA Jewish community center offices in Buenos Aires in 1994 that resulted in the deaths of 85 people? No. (This kind of non-nuclear issue was not discussed at the negotiations.)
11. Has the Iranian regime undertaken to close its 80 estimated “cultural centers” in South America from which it allegedly fosters terrorist networks? No. (This kind of non-nuclear issue was not discussed at the negotiations.)
12. Has the Iranian leadership agreed to stop inciting hatred among its people against Israel and the United States and to stop its relentless calls for the annihilation of Israel? No. (This kind of non-nuclear issue was not discussed at the negotiations.)
13. Has the Iranian regime agreed to halt executions, currently running at an average of some three a day, the highest rate for 20 years? No. (This kind of non-nuclear issue was not discussed at the negotiations.)
14. Does the nuclear deal shatter the painstakingly constructed sanctions regime that forced Iran to the negotiating table? Yes
15. Will the deal usher in a new era of global commercial interaction with Iran, reviving the Iranian economy and releasing financial resources that Iran will use to bolster its military forces and terrorist networks? Yes
16. Does the nuclear deal further cement Iran’s repressive and ideologically rapacious regime in power? Yes
No wonder Iran and its allies are celebrating. Nobody else should be
CIA chief says criticism of Iran deal'disingenuous'
Washington (AFP) - CIA director John Brennan gave a staunch defense of the framework nuclear deal with Iran, calling some criticism of the accord "disingenuous" while expressing surprise at Tehran's concessions
"I must tell you the individuals who say this deal provides a pathway for Iran to a bomb are being wholly disingenuous, in my view, if they know the facts, understand what's required for a (nuclear) program," Brennan told an audience at Harvard University
The outline deal announced last week would see the United States and the European Union lift all nuclear-related sanctions on Iran in exchange for a 98-percent cut in Iran's stocks of highly enriched uranium for 15 years
The accord would mean "cutting off pathways not just to uranium enrichment but to plutonium enrichment" and include a "very intrusive inspection regime," Brennan said
"I certainly am pleasantly surprised that the Iranians have agreed to so much here
"In terms of the inspections regime, the reduction as far as the centrifuges, the stockpile, what they're doing with the Arak reactor -- all of that I think is really quite surprising and quite good
Citing Tehran's "concessions," including agreeing to a dramatic reduction of centrifuges, Brennan said: "Boy, nobody ever thought they would do that at the beginning
US Secretary of State John Kerry leaves after speaking to the press at the Ecole Polytechnique Feder …
Some critics were less focused on Iran's nuclear program and more on the effect of lifting sanctions, as they worry it will allow Tehran to "cause more trouble throughout the area," Brennan said
That was a legitimate concern, he said. But the framework deal itself offered a way of curtailing any attempt by Iran to build nuclear weapons and is "as solid as you can get," he said
US and allied intelligence agencies would be closely monitoring how Iran implemented any deal and there was no expectation that Tehran would alter its stance in the region, he said
- 'Reasonable' Rouhani -
It was unclear if the pragmatic approach demonstrated by President Hassan Rouhani on the nuclear negotiations would "migrate to other areas of Iranian foreign policy," he said
"I think we'll see. But I don't think this is going to lead to a light switch when all of a sudden the Iranians are going to become passive, docile in the region, no
Brennan, a career intelligence officer who served as President Barack Obama's counter-terrorism adviser before taking over at the spy agency, said Iran's attitude on the issue had changed since Obama entered office six years ago mainly because sanctions had hit the country's economy hard, he said
New leadership under Rouhani, who was a "more reasonable" figure, also provided an opening. Apparently recognizing the threat posed by the sanctions, the supreme leader, Ayatollah Ali Khamenei, gave a green light to Rouhani to try to broker a deal, Brennan said.
If the talks failed, Khamenei could then blame Rouhani and his foreign minister for the result, he added
The CIA chief also suggested obliquely that digital sabotage on Iran's uranium enrichment work had played a role
Asked by New York Times reporter David Sanger if the cyber attack was a factor, Brennan said: "I think their inability to progress certainly helped slow that program
Sanger in 2012 broke the story of Stuxnet, a US-Israeli effort to undermine Iran's nuclear program with a damaging computer worm.
Brennan made a joking reference to Sanger's articles, saying: "I wouldn't attribute your reporting to helping that frankly
Former CIA director James Woolsey heavily criticized the nuclear deal currently being negotiated with Iran. PHOTO: API.
Former CIA director James Woolsey who served under President Bill Clinton from 1993 to 1995, sharply criticized the current nuclear deal set to be announced between Iran and world powers, Israel’s NRG reportedon Monday.
His comments were made in an interview with radio talk show host Aaron Klein.
Woolsey said that under the current terms of a deal, Tehran would be granted access to $150 billion of frozen funds which would allow it to considerably further its terrorist activities across the globe as well as its pursuit of nuclear technology
Woolsey said that the deal “is not restricting terrorism by Iranian-backed entities such as Hamas or … any others, and it is not moving us toward any important restrictions on Iran’s development of nuclear weapons
According to the former spy chief, neither the negotiations nor any agreement that grows out of them will “substantively … do anything to stop the Iranians from having a nuclear weapon.” He described the deal as worse than worthless
He also noted that all the goals set by Washington for itself, like preventing Iran from acquiring nuclear weapons capability, enriching uranium, or allowing for inspectors to enter the country’s nuclear facilities, have not been met
“All of these are gone,” said Woolsey. “We’ve been negotiating with ourselves. Since the Iranians won’t make any changes in the directions we needed, I guess the administration’s negotiators or the administration itself, decided we would negotiate with ourselves – and we have defeated ourselves. We have conceded to the Iranians virtually all of the major points in the negotiation
Woolsey currently serves as the chairman of the Foundation for Defense of Democracies think tank and is a member of the Washington Institute for Near East Policy’s Board of Advisers
