בזמנו כתבתי כאן שישנן תחזיות שהמשק הסיני יעקוף במהלך העשור הנוכחי את המשק האמריקאי (
כלכלת סין בדרך לפיסגה). כעת כבר יש מועד יותר מדוייק - זה יקרה במהלך שנת 2016. על פי
תחזית קרן המטבע הבינלאומית לשנת 2016 התמ''ג של סין, במונחי כוח הקניה, יהיה 18.98 טריליון דולר ושל ארה''ב - 18.81 טריליון דולרים. באותה השנה ערכו הדולרי של התמ''ג הסיני צפוי להגיע ל-11.22 טריליון דולרים או כ-59.6% מערכו של התמ''ג האמריקאי. זה ממש מעבר לפינה.
המשמעות של המידע הזה היא שבקרוב מאד סין תהפוך לשותף סחר משמעותי והחשוב ביותר עבור משקים רבים. והמדיניות הכלכלית של סין תתפוס מקום חשוב בניתוח המציאות הכלכלית הגלובלית.
זוהי תמונת רקע טובה לידיעות וכתבות וידיאו על ערי רפאים עליהן נודע לי באמצעות קישור שקיבלתי במייל לכתבת טלוויזיה של צוות אוסטרלי (
הוידיאו,
הטקסט). בכתבה מראים לנו ערים (ושכונות) חדשות ריקות או כמעט ריקות מתושבים ומספרים לנו על כ-64 מיליון דירות ריקות בסין. מול העובדות האלה מראים לנו את האנשים שלכאורה אמורים ליישב ערים אלה; את משכנות העוני שמיועדים להריסה, שלכאורה עבור תושביהם, חסרי האמצעים והמוטיבציה, נבנות השכונות החדשות. ההסבר שניתן לתופעה הוא שממשל מחוזי ומוניציפלי בוחר בדרך הקלה כדי לבצע את יעדי הצמיחה השאפתנים של הממשלה המרכזית. לכאורה הסינים בונים ערים ושכונות לא נחוצות רק כדי לממש יעדי צמיחה כלכלית.
האם מדובר בתופעה נרחבת של ''ערי רפאים ומרכזי קניות (שוממים)'' כפי שמציגים לנו בכתבה ובכתבות אחרות או שמדובר בחלק לא מוצלח של תוכנית אסטרטגית?
הפיתוח הכלכלי ומשמעותו
כדאי שנשים לב שבעצם אפשר לטעון שהתפנית בהתפתחות משבר הכלכלי העולמי האחרון נגרמה במידה רבה בגלל המדיניות הפיסקלית המרחיבה בה נקטה סין בסוף 2008. זה קרה בגלל גודלו היחסי ורשת הקשרים של המשק הסיני עם הכלכלה הגלובלית. המדיניות הזאת ננקטה מחשש אמיתי לפגיעה במשק הסיני. היום אפשר לטעון שבמהלך המשבר 20% מהעסקים הקטנים בסין התמוטטו ועוד 20% הגיעו לסף התמוטטות וניצלו בזכות התפנית במגמת המשק (
Chinese small businesses went bust). אם ההשפעה על המשק העולמי כבר קיימת בימים אלה הרי שהשפעה כזאת של המדיניות הכלכלית הסינית עשויה להתחזק מדיניות כלכלית סינית בהמשך הדרך לאחר 2016, אם התחזיות של קרן המטבע הבינלאומית יתממשו.
מי שעוסק בתחזיות יותר רחוקות טוען שבתוך 10 עד 15 שנה תעקוף הכלכלה הסינית את המשק האמריקאי ותהפוך לגדולה בעולם גם במונחים דולריים. ישנה גם התחזית האומרת שבמהלך התקופה הנזכרת תבנה סין 10 ערים בגודלה של ניו-יורק וכ-300 מיליון (350 מיליון עד 2030) תושבים יתווספו לערי סין (
Ten New York-sized cities). חלק ניכר מהתוספת מקורה צפוי להיות מהגירת תושבים מהכפר אל העיר שהיא תהליך שמלווה בדרך כלל תהליכי פיתוח כלכלי. בדרך כלל חלק משמעותי מתהליך הפיתוח הוא בתהליך התייעלות מהיר יחסית של המגזר החקלאי ולכן פחות ופחות אנשים מוצאים את פרנסתם במגזר. אם במקביל המגזר התעשייתי מתפתח מהר אותו כוח אדם עודף ינדוד לאות כיוון – לערים.
אכן על פי נתוני מפקד האוכלוסין האחרון, מנובמבר 2010, תהליך כזה אכן התרחש (ומתרחש) בסין לפחות בעשור האחרון. גודל האוכלוסיה העירונית הגיע לכדי 665.6 מיליון בני אדם שזה כ-49.7% מאוכלוסיית סין וזה מהווה גידול של כ-13.5%ביחס למספר תושבי הערים בעת המפקד הקודם, בשנת 2000 (
China's Census Data). לפי מקורות המידע הנזכרים, בשנים הבאות קצב צמיחת שיעור האוכלוסיה העירונית יתגבר באופן משמעותי.
תהליך נוסף שאפיין ומאפיין את הפיתוח והצמיחה הכלכלית בסין הוא התיעוש המהיר. מצד אחד התהליך מספק מקורות פרנסה לנפלטים מהמגזר החקלאי. אבל, מצד שני, המגזר התעשייתי והעירוני הוא מתחרה רציני וקשה על משאבים הקרקעיים – יש מחסור יחסי משמעותי במשאבי הקרקע. על פי ויקיפדיה רק כ-15% ממשאבי הקרקע של סין ראויים לחקלאות (
Agriculture in China).
שטחה של סין הוא כ-9.6 מיליון קמ''ר, גדול רק במעט משטחה של ארה''ב שהוא כ-9.4 מיליון קמ''ר. אבל סין מאכלסת בערך פי 4 יותר תושבים. כ-20% משטחה של סין הם מדבריות, ושטחים מכוסי שלג וקרחונים. חלקה המזרחי שמהווה 48% משטחה מאכלס כ-94% מתושביה ובו נמצאות כ-86% מהקרקעות המתאימות לחקלאות. בנוסף גם מקורות המים לא פרושים בהתאם לצרכי החקלאות: כ-80% ממקורות המים נמצאים באזורים בהן נמצאות רק כ-38% מהקרקעות המתאימות לחקלאות. כ-40% מהקרקעות החקלאיות נמצאות באזורים צחיחים או צחיחים למחצה וחלקים נרחבים מהקרקעות האלה סובלות מסחף. לא פלא שהסינים עוסקים גם בנושאי שימור קרקע חקלאית כולל בחקיקה מתאימה (
Farmland Preservation in China).
ב''מלחמה'' על משאבי הקרקע בין החקלאות לבין התיעוש והעיור המגזר החקלאי מפסיד. סך כל השטחים המתאימים לחקלאות נמצא, כבר למעלה מעשור, במגמת ירידה. ב-12 השנים האחרונות הפסידה החקלאות קרקעות לטובת מגורים, בתי חרושת, מידבור ועוד כ-83 אלף קמ''ר (
China's farm acreage shrinks as more land goes industrial).
הסינים כנראה מבינים שזאת המגמה ולכן הם עסקו במקביל במיזמים חקלאיים בארצות אחרות ואפילו ברכישות קרקע כדי לייצר מוצרים חקלאיית בארצות אפריקאית. לפי הדיווחים עולה שמדובר ברכישת שטחים בהיקף של כ-73 אלף קמ''ר (
Global land use change). בדרך הזאת מצליחים הסינים להאט את הירידה בסך הקרקעות המתאימות לחקלאות שמשרתות את צרכי המשק הסיני.
ערי רפאים?
מן הכתוב בחלק הקודם מובן שהיעד האסטרטגי לפיתוח העירוני הנרחב, הערים והשכונות החדשות, הוא לקלוט את זרם של מאות מיליוני המהגרים מהכפר אל העיר. אבל מהחלק הראשון עולה הרושם שיש עודף היצע משמעותי מאד במבנים לתעשייה, לשרותים ולמגורים. לכאורה קצב ההגירה מפגר מאד אחר קצב הבניה. בונים מפעלים, שכונות וערים בקצב מהיר מהנחוץ, בונים ערי רפאים.
לכאורה מתפתחת שם בועת נדל''ן ענקית שתתפוצץ בקרוב. אבל במשק הסיני, שכבר יותר מ-30 שנה צומח בקצב ממוצע מהיר, של 9.5% בשנה, עדין לא נוצרה בועה ובודאי שלא התפוצצה. במהלך העשורים האלה לא התמוטט שום מגזר עסקי משמעותי. אפילו
שתי חברות ייעוץ בינלאומיות,
KPMG ו-
McKinsey, ממליצות למעשה להשקיע במקומות האלה, בערים החדשות, כי השקעות שם צפויות להניב הרווחים.
ההמלצה של KPMG מתארת את מאפייני אזור עירוני שנמצא בבניה כבר 8 שנים ומסתבר שלדעתם קצב האיכלוס המגורים והמבנים לעסקים בו סביר, למרות שהבניה עוד נמשכת. כשני שליש מסך ההשקעות בהקמת האזור הגיע מגורמים עסקיים, לא ממשלתיים (
New District in Zhengzhou). אבל דיווחים אחרים מכנים את האזור החדש ''עיר רפאים''. העובדה שיש דיווחים סותרים מהווה עדות שמסקנה חד משמעית (לכאן או לכאן) לא יכולה להיות סבירה.
המחקר של חברת הייעוץ השניה, מק'קנזי (McKinsey) מנתח את תהליך העיור הסיני כולו ומציג תחזית להתפתחותו ב-15 השנים הבאות. בין השאר ביקרו מחברי המחקר ב-14 ערים, שוחחו עם מאות משרתי ציבור, עם מנהיגים מהמגזר העסקי, עם ראשי רשויות עירוניות וחוקרים מהאקדמיה. גם המסמך הזה צופה גידול האוכלוסיה העירונית ב-350 מיליון תושבים כאשר כ-240 צפויים להיות מהגרים מהאזורים הכפריים. העבודה מציינת שתהליך העיור קשור וגם תלוי ביעדי הצמיחה; שהתרחבות המגזר העירוני בשני העשורים האחרונים היתה גדולה (עמ' 15). על פי המסמך המגמה הזאת תמשך ב-15 השנים הבאות כמו גם תהליכי הצמיחה הכלכלית. המנוע העיקרי של תהליך העיור ימשיך להיות ההגירה מן הכפר אל העיר.
התהליך הזה מציב ויציב אתגרים לא פשוטים כמו:
- דילמות הנובעות מהתחרות בין העיור והתעשייה לבין החקלאות על משאבי הקרקע.
- הביקוש העולה למקורות אנרגיה ושאלות בדבר זיהום האוויר הקשורות בכך.
- קשיים הנובעים ממחסור עובדים משכילים, בעלי רמת הון אנושי גבוהה.
- גידול בעלות אספקת השרותים העירוניים.
על רקע הזה המסמך מציין שהסינים כבר הוכיחו שהם מבינים את האתגרים האלה ושהם בעלי כישורים לניהולו של תהליך העיור הזה. (בחלק הקודם הצגנו חלק מהצעדים שנוקטת סין לפתרון הדילמות הקשורות בשימושי קרקע.) בהמשך הדרך תבחן סין שינויים ביעדי העיור מצמיחה דמוגרפית וכלכלית לצמיחה יותר יעילה (
McKinsey).
מה שבולט בחסרונו במסמך של מק'קנזי הם רמזים לקיומה של תופעת ערי הרפאים. הם אפילו מציינים שקצב העיור יואט במהלך השנים הבאות ואפשר לפרש זאת שפערי האיכלוס (אם הם קיימים) יצטמקו עד שיעלמו(עמ' 20). המידע משני מסמכי הייעוץ לא יכול למחוק את משמעות הדיווחים בתקשורת על התופעה. לכן אני מעריך שתופעת ערי הרפאים היא קטנה ביחס להיקפו של תהליך העיור כולו. סביר מאד שהתופעה קיימת באופן זמני בלבד ושהגורמים לקיומה יוסרו או יטופלו במהלך השנים הקרובות.
סוף דבר
בתוך שנים מעטות המשק הסיני יהפוך לגדול בעולם וכתוצאה השפעת התהליכים בו, כולל צעדי מדיניות כלכלית, על המשק העולמי תלך ותתחזק. המשק הזה נפגע בגלל המשבר העולמי אבל קברניטי המשק ידעו לבלום התפתחות משבר כאשר הופיעו סימניו הראשונים – בעודו באיבו.
להערכתי היקפה היחסי של תופעת ערי הרפאים אינו גדול והיא זמנית בעיקרה. יתכן שהופעת סימני המשבר היו בין הגורמים לתופעה. תהליך פיתוח כלכלי מהיר כמו זה בסין עשוי לייצר אי התאמות זמניות כאלה, במיוחד כאשר מדובר בכלכלה מנוהלת על ידי הממשלה. יחד עם זאת, ממה שידוע לנו כעת על הסינים אפשר להניח שהיקף התופעה מוכר להם ושיש ביכולתם להפעיל מדיניות מתאימה לטפל בה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה