הנגב הוא עריסת אומתנו, אזור התוּרפה המסוכן של המדינה ותוחלתה הגדולה.
כשאברהם אבינו נצטווה ללכת מארצו וממולדתו באור-כשדים , לארץ היעודה - הלך ונסע הנגבה. לאחר שהרעב הוריד אותו מצרימה שב ועלה-הנגבה. אחרי מהפכת סדום, חזר "ארצה הנגב וישב בין-קדש ובין שוּר ויגר בִּגרר". (ברא' כ'1)
גם יצחק בנו היה יושב ארץ הנגב, וכאן פגש ברבקה בבואה מארם נהריים. הסיבה ברורה: זה היה חלק-הארץ הפחות מיושב ומאוכלס, כמו בימינו אלה, ו"העולה הראשון מעירק" מצא בנגב מרחב חופשי, וריק כאשר לא מצא בכל שאר חלקי הארץ.
גם המרגלים ששלח משה לתור את הארץ עלו תחילה בנגב, ומשם באו לחברון. והמלך הכנעני הראשון אשר נתקלו בו בני ישראל במסעיהם מהדרום לצפון היה מלך ערד, היושב בנגב.
בתנ"ך לא נמצא אף פעם המבטא המשובש של ימינו-"לרדת" לנגב. בתנ"ך "עלו" הנגבה.
כאז כן גם היום, הנגב הוא המרחב הגדול והריק של ישראל. מאז דרכו בה רגלי האבות, עברו על הנגב הרבה חליפות ותמורות, וערי הנגב החרבות עדות הן למאמצי דורות, מימות האבות ועד המאה השביעית, כלומר עד גמר התקופה הביזנטית, ליישב השממה. הכיבוש הערבי שַׂם מאמצים אלה לאַל.
התנ"ך מבדיל בין ששה חבלי הנגב: נגב-ערד, זהו מדבר יהודה ממזרח באר-שבע עד לקצה ים המלח: נגב-יהודה-הנגב המרכזי נגב ירחמיאלי ונגב הקיני שניהם כנראה בדרום הנגב : נגב הכרתי כנראה הנגב המערבי לצד פלשת נגב כלב כנראה חלק מנגב יהודה.
הנביאים לא השלימו אף פעם עם שממות הנגב וישעיה בן אמוץ התנבא "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת אז ידלג כאיל פסח, ותרון לשון אלם, כי-נבקעו במדבר מים, ונחלים בערבה. והיה השרב לאגם, וצמאון למבועי מים. והיה שם מסלול ודרך, ודרך, ודרך הקודש יקרא לה. ----והלכו גאולים ופדויי ה' ישובון, ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על-ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה " (ישעיהו ל"ה 1-9)
כאן נפרטו כל המפעלים העיקריים לפיתוח הנגב שלא עבר זמנם גם בימינו אלה.וירמיהו התנבא : "כי-כה אמר ה'; כאשר הבאתי אל-העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת - כן אנוכי מביא עליהם את-כל-הטובה אשר אנוכי דובר עליהם.ונקנה השדה בארץ הזאת אשר אתם אומרים שממה היא מאין אדם ובהמה. --- שדות בכסף יקנו וכתב בספר וחתו והעד עדים בארץ בנימין ובסביבי ירושלים ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי-אשיב את-שבותם , נאום ה'" (ירמיהו ל"ב 42-44)
ההר, השפלה והנגב - הם שלושת חלקי הארץ שירשו היהודים במערב הירדן בימי בית ראשון, כי לא יכלו לרשת עמק החוף - כי לתושבי העמק היה "רכב-ברזל" ולא יכלו להם בני ישראל.
שלושה מלכים מבית דוד חתרו להגיע לקצה הדרומי של הנגב ולעשות אילת לנמל יהודי בלשון ים סוף שלמה יהושפט ועוזיהו (או עזריה). הדרך לאילת הערבה והעיר אשר על שפת ים סוף היו תחילה נחלת אדום בימי דוד נכבשה אדום יורשו של דוד שלמה המלך שכיוון כל מאמציו להגדיל עושר ארצו בדרכי שלום העריך חשיבותה הכלכלית והמדינית של אילת ..."ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אילות על שפת ים סוף בארץ אדום" (מלכים א' ט' 26). התפלגות המלוכה בימי רחבעם הביאה לאובדן אילת . המלך הרביעי אחרי רחבעם, יהושפט בן אסא, השכיל לכרות ברית עם אחאב מלך ישראל, ועל ידי כך יכול היה לכבוש את אילת, וניסה לחדש הספנות העברית שהחל בה שלמה המלך גם אחזיה בנו של אחאב רצה להשתתף בשיט בים-סוף- אבל יהושפט דחה הצעת שותפות זו: " אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט: ילכו עבדי עם עבדיך באניות - ולא אבה יהושפט " (מל"א כ"ב 50).
בגלל מריבה זו נחלשה יהודה, ואילת אבדה שוב ליהודים. עברו עוד פעם ארבעה דורות, והמלך אמציה בן יואש, מלך יהודה, הכה את אדום בגי-המלח ותפס את סלע (בירת אדום) במלחמה, (מל"ב י"ד 7) ובנו עוזיה (עזריה), שהיה אחד מגדולי מלכי יהודה אם לא הגדול בהם,בנה את אילת וישיבהָּ ליהודה (מל"ב י"ד 22).
מכל הדמויות המדיניות בתנך אין אף אחד הקרוב לרוח זמננו - כעוזיהו מלך יהודה. הוא הבין לחזק את צבאו לשכלל אימונו וזיונו: ויכן להם עוזיהו לכל הצבא מגינין מגינים ורמחים וכובעים ושריונות וקשתות ולאבני קלעים ויעש בירושלים חשבונות מחשבת חושב להיות על המגדלים ועל הפינות לירוא בחיצים ובאבנים גדולות - זה היה חיל התותחנים הראשון בתולדות יהודה וישראל "ויצא שמו-עד למרחוק, כי הפליא להעזר, עד כי-חזק" בעזרת צבא מאומן ומזוין זה הרחיב עוזיהו גבולי מלכותו במערב ובמזרח "ויצא וילחם בפלישתים ויפרוץ-את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלישתים. ויעזרהו האלוהים על-פלשתים ועל-הערביים היושבים בגור-בעל והמעונים. ויתנו העמונים מנחה לעוזיהו, וילך שמו עד לבוא מצרים, כי החזיק עד-למעלה"(דברי הימים ב כ"ו). אולם מלך גבור ונבון זה לא הסתפק בכיבושי חרב . הוא הבין שעליו לפתח הארץ, להרחיב התיישבותה ולהפריח השממה. "ויבן מגדלים במדבר ויחצוב בורות רבים, כי מקנה-רב היה לו, ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל, כי-אהב אדמה היה "(שם )
יחד עם החיזוק הצבאי והרחבת ההתיישבות וכיבוש הים בדרום , באה גם פריחה רוחנית ותרבותית שלא היתה כמוה לפנים. בימי עוזיה קמו נביאי הספר הגדולים: עמוס, הושע, ישעיהו, אשר הורישו לעם היהודי ולאנושיות כולה תורת הצדק, החסד והאחווה האנושית וחזון הגאולה באחרית-הימים, כאשר לא עשה לפניהם שום איש בישראל או בעמים. ואין זה מקרה, שמלך גדול זה זכה, שתולדות חייו ומעשיו יכתבו על ידי גדול נביאי ישראל, ישעיהו בן אמוץ, דבר אשר לא זכה לו שום מלך ביהודה ובישראל.
הודות לכיבושים ולמפעל הפיתוח של עוזיהו בדרום ובמדבר - נשארה אילת בידי היהודים במשך שלוש הדורות-בימי עוזיהו, יותם ואחז. גם יותם בנו של עוזיהו המשיך במפעל הפיתוח של אביו והרחיב גבולי ארצו הדרומית במזרח: "וערים בנה בהר יהודה ובחרשים בנה בירניות ומגדלים. והוא נלחם עם-מלך בני-עמון ויחזק עליהם" (דברי הימים ב כ"ז 4-5)
עם חורבן מלכות ישראל בימי המלך הושע בן אלה נחלשה גם מלכות יהודה "בעת ההיא השיב רצין מלך-ארם את אילת לאדם, וינשל את היהודים מאילות, ואדומים באו אילת, וישבו שם עד היום הזה" (מל"ב ט"ז 6)
צבא ההגנה לישראל מחק המלים "עד היום הזה" מדפי ההיסטוריה. אחרי קרוב לאלפייים שש מאות ושבעים שנה, שבה אילת להיות נמל ישראלי בלשון ים סוף, והיהודים באו אילת, וישבו שם, וכל הנגב הצפוני והדרומי הוא נחלת ישראל; בפעם הראשונה בתולגות עמנו שוכנת מדינת היהודים לשני ימים: לים התיכון במערב, ולים סוף בדרום, כפי שהובטח בתורה: "ושתי את גבולך מים סוף ועד-ים פלשתים" (שמות כ"ג 31).
ישראל היא אחת המדינות המעטות בעולם שיש לה גישה ימית ישירה גם לאוקיינוס האטלנטי דרך הים התיכון, וגם לאוקיינוס ההודי והשקט דרך ים-סוף. מבחינת התחבורה העולמית דומה הנגב לתעלת סואץ. הוא משמש גשר בין שני אזורי השיט העולמיים- במזרח ובמערב.
הנגב נתברך בעוד ים אחד, שאין לו ערך תחבורתי רב, כי הוא ים פנימי וסגור וזהו ים המלח אבל ים זה הוא יחיד במינו בעולם. הוא שוכן בבקעה העמוקה ביותר בכדור הארץ- כארבע מאות מטרים מתחת לפני הימים, והוא עשיר במלחים ובמינרלים בכל ים אחר בעולם. (יש בו כשני מילירדים טונים של אשלגן לצעלה מעשרים מיליארד טונים של מגנזיום כלורי, למעלה מעשרה מיליארד של סודיום כלורי, כששה מיליארדים של קלציום כלורי, וקרוב למיליארד טונים מגנזיום של ברום ועוד).מאז נגאלו מרחבי הנגב על ידי צבא ההגנה לישראל נחקר הנגב מחדש , אם כי לא במידה מספיקה . המחקר אישר דברי התורה על "ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת"(דברים ח' 9)
מכרות הנחושת שהיו לשלמה לא נידלונתגלו עפרות נחושת עשירים בדרום הנגב ועדיין לא נתגלה הכל. כן נמצאו בהרבה מקומות עפרות ברזל ועדיין הדבר טעון חקירה עד כמה כדאי לנצלם מבחינה כלכלית .
כן נמצאו מכרות פוספט , שבחלקם הם כבר מנוצלים ומהם נתקבל החומר היקר שעתיד לייצר כוח אטומי אורניום. נתגלו מחצבי גבס שחם ושיש עשירים מרבצי חול זכוכית מן המובחר קאולין אבן ביטומין חמר אספלט ועוד. ועדיין לא נחשפו כל האוצרות הספונים בחיק המדבר הגדול הזה ובמעבה אדמתו.על הגבול המערבי הדרומי של משולש הנגב משתרע מדבר סיני ועל הגבול המזרחי - מדבר ערב הערבים הפכו לא מעט ארצות פורחות ומיושבות למדבריות , ואין השממה מפריעה לקיומם. מדינת ישראל אינה סובלת מציאות מדבר בתוכה אם המדינה לא תחסל את המדבר עלול המדבר לחסל את המדינה הרצועה הצרה שבין יפו לחיפה ברוחב של 25-15 ק"מ המכילה רובו הגדול של העם בישראל לא תעמוד לאורך ימים בלי ישוב רב ומבוצר במרחבי הדרום והנגב . עוז רוחם ויגיע כפיהם של חלוצי העם בשלושת הדורות האחרונים שינו פני הארץ עוד בהיותה תחת שלטון זרים. אבל עבודתם ויצירתם הצטמצמה במחצית הצפונית של ארצנו שאדמתה פוריה בדרך כלל וגשמיה מצויים ומספיקים. המחצית הדרומית של המדינה הנקראת נגב והיא מרבית אדמת המדינה עמדה בשממונה זה מאות בשנים מאז הכיבוש הערבי גם התורכים והבריטים לא ניסו להפריח שממה זו. תחת השלטון הזה רבצה על הנגב קללת ירמיהו הנביא: "ערי הנגב סגרו - ואין פותח" (ירמיהו י"ג 19) . מאז 1939,לאחר פרסום הספר הלבן של ממשלת צ'מברלין , נאסרה על היהודים דריסת רגל בנגב. צבא ההגנה לישראל החזיר שטח נרחב וריק זה לצאצאיו של המתיישב העברי הראשון בנגב לפני ארבעת אלפים שנה.
בנגב יבחן כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל - ומבחן זה יהיה גורלי. בנגב יבחן כושר המדע והמחקר היהודי . ועל אנשי המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז בשדות- מחקר חדשים שלעמי הצפון לא היה בהם צורך: המחקר להמתקת מי-הים בתהליכים זולים, לניצול אנרגיה שמשית המרובה בארצנו וביחוד בנגב, יותר מבכל מדינות אירופה. לניצול כוח הרוחות לייצור כוח חשמלי, למניעת בזבוז מי הגשמים המועטים , הזורמים לשוא לים התיכון ולים המלח, ובסיכומם הכללי הם מגיעים לעשרות מליונים מטרים מעוקבים, שיש בהם כדי להפרות שטחים נרחבים בנגב . בנית אגמים לארכו ולרחבו של הנגב שאגרו מי-הגשמים היקרים . חקירת הצמחיה המצויה בנגב על אף הצחיחות, בכדי לעמוד על הסגולות המיוחדות של הקרקע והגידולים האפשריים בחבלי הנגב השונים-וכדומה.
על אנשי המדע בישראל שומה לחשוף סודות הטבע המיוחדים לארצנו ולמצוא דרכים להשתלט על איתניו - ובזאת יפתחו דף חדש ומקורי במחקר המדעי, יעזרו להפרחת השממה המנחה כל עתידנו - ויתרמו אולי התרומה הגדולה ביותר שיש בכוח המדע לתרום לפתרון הבעיות האנושיות הגדולות: הפרחת השממה , ההולכת ונעשית לבעיה החיונית והגדולה ביותר לכל עמי אסיה ואפריקה ואוסטרליה: זאת אומרת למרבית הגדולה של המין האנושי.
בנגב ייבחן הנוער היהודי - כשרו החלוצי, עוז רוחו ויוזמתו היוצרת והכובשת. האם ייתפש להזדמנות הגדולה, היקרה והנדירה בתולדות כל עם - לחדש מעשי-בראשית ולהתמכר למפעלי יצירה המחייבים עירוי הסגולות הנעלות והמופלאות ביותר הגנוזות בנפשו של כל אדם, סגולות הגבורה היוצרת המשתלטת על איתני הטבע , ומעצבת גורל עם וארץ , ומרבה תפארת חיים המבהיקה לדורות .
בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו - כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה.
מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי.
שדה בוקר 17.1.55
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה