האלוף במיל. יואב גלנט, האיש שכמעט והפך לרמטכ"ל, חושף תחזית קודרת על מצבה של ישראל בעתיד הקרוב: "שמורת הטבע של העם היהודי מאבדת את צביונה. בעוד 15 שנה ישראל תאבד את הרוב היהודי לטובת ערבים, תיאלדנים וסודנים" על סוריה: " אסד סיים את תפקידו ויחל עידן הסונים... וחיזבאללה עם 50 אלף טילים נכנס לפינה" על ירדן: "אחרי עידן אסד - הבלגן יעבור לשם" על מצרים: "סיכוי גדול שניכנס עימם לעימות צבאי"
▪ ▪ ▪
"אם לא תהיה הפתעה מיוחדת, אז בעוד 15 שנה יהיו ממערב לשבר הסורי אפריקני 8 מיליון יהודים ו-8 מיליון לא יהודים, שזה בעיקר ערבים וגם קצת תיאלנדים, סודנים ואחרים" - כך אמר האלוף במיל. יואב גלנט, שכמעט מונה לרמטכ"ל ומינויו בוטל בעקבות פרשת הקרקעות, בדברים שנאמרו בשיחות סגורות בפני מספר סטודנטים צעירים, בוגרי מלגת אימפקט, בתל אביב. הדברים נחשפו על-ידי עיתון "מקור ראשון" וכתבו ישי פרידמן.
"אני אומר 'הפתעה', במובן שיש לנו את היכולת אחת לעשור, או דור, למצוא איזה שבט נידח - פעם זה ברוסיה ופעם זה באתיופיה ופעם במקום אחר אבל זה פחות או יותר הולך ומתמצה".
"מדינת ישראל הוקמה כלקח של העם היהודי שאומר, בגדול: חיינו אלפיים שנה בגלות. נתנו לעולם את התנ"ך, את שפינוזה, איינשטיין, את הרמב"ם וגם את ברברה סטרייטנד וקיבלנו בתמורה רדיפות, פוגרומים, אינקוויזיציה ובסוף שואה והפתרון היחיד הוא שלעם הנכחד הזה יהיה מקום להניח בו את הראש ולשים את הרגליים ובו הוא יכול להגן על עצמו בכוחות עצמו. במובן הזה הוקמה פה שמורת טבע שבה יהודים יוכלו להגן על עצמם בכוחות עצמם. שמורת הטבע הזו למעשה הולכת ומקבלת צביון שונה. עכשיו, האם יהיו פה בסוף יותר לא יהודים מיהודים ולאן זה יילך, אינני יודע אבל הנושא הזה צריך לקחת אותו בחשבון על כל המשמעויות. אומנם זו לא עובדה, אבל זה הכי קרוב לעובדה כתחזית סטטיסטית".
בהתייחסו לתהפוכות בעולם הערבי, אמר גלנט כי מדובר בשינוי שלא היה כדוגמתו, וכי כוונתו לכך שכל השליטים באזור התבססו על צבא וכוחות ביטחון כמקור הכוח שלהם וביסודו של דבר הם היו דתיים לכאורה וחילונים למעשה, והם התבססו על כוחות צבא קודם כל כדי להשליט את השלטון שלהם על העם שלהם בראש ובראשונה. "בשנת 1920 אחד בשם אל באנה מקים ארגון בשם האחים המוסלמים במצרים. במקביל קם ארגון דומה בפקיסטן והם יושבים על הקווים ומחכים להיכנס למשחק במשך שמונים, תשעים שנה, מחכים להיכנס למשחק ובפעם הראשונה שהם נכנסים למשחק היא במהפכה שמתחוללת בעזה בתמיכה אמריקנית ובהסכמה ישראלית כשהחמאס לוקח את השלטון בבחירות, ואחד שקורא מודיעין כמוני מסתכל מה כתוב ושואלים את חמאס מודע אתם הולכים לבחירות והם עונים משהו בסגנון 'אין לנו ברירה אלא להשתמש בשיטה שהמציאו הכלבים הציוניים והאמריקנים שנקראת דמוקרטיה'. זה מה שנקרא מסמר בלי ראש הכנסת אותו פעם אחת .. בואו נראה מתי יהיו הבחירות הבאות בעזה לדעתי אנחנו נחכה זמן".
גלנט טוען כי המוסלמים מנצלים את הדמוקרטיה בחסות האמריקנית כדי להרחיב את השליטה. "הרעיון האמריקני הוא רעיון נפלא אבל הוא לא מתאים בעת הזאת למקום הזה. מה שאתם שומעים ממני", אמר גלנט לסטודנטים, "שמעו גם אחרים - מקולין פאואל דרך קונדוליזה רייס עד יו"ר המטות המשולבים, תלוי באיזה תפקיד הייתי. מה שקרה בפועל במזרח התיכון זה למעשה העברת הכוח ובסיס הכוח של שלטון שנשען על ארגונים צבאיים ועל ארגוני ביטחון לשליטה של ארגון מפלגתי מוסלמי הבסיסי וכל מה שיש מאחוריו זה לא קרה במקום אחד. זה קרה באירן שהיא שיעית לפני שלושים שנה, קרה בעזה. בשלבים הבאים זה מה שקורה בצפון אפריקה באלג'יריה ובחלקים מסוימים בחצי האי ערב, תימן ומצרים כמובן שזה דבר שמאוד צריך להטריד אותנו והעניין הזה לטעמי אינו מבשר טובות עבורנו".
"אסד הוא השליט העלוואי האחרון בעת הזאת"
לגבי סוריה דעותיו של גלנט נחרצות ביותר: "אסד ועדת העלוואים סיימו את תפקידם בהנהגת המדינה הסורית. העתיד שייך לסונים. בשאר אל אסד עוד לא הגיע לכמות ההרוגים שאביו חאפז אל אסד הרג בחודש או בשבוע. אם היום בדמשק יש מרידה של סונים נגד בשאר אל אסד זה אחרי שיש להם זכרון היסטורי של עשרות אלפי הרוגים המשמעות היא שהעניין הזה עבר את הסף שאפשר לשלוט עליו. אני בניגוד לאחרים לא מתכוון להתנבא מתי תהיה החלפת שלטון אבל אני יכול לומר דבר אחד: באשר אל אסד הוא השליט העלוואי האחרון בעת הזאת. השליט הבא יהיה סוני", קובע גלנט.
"לתוך סוריה", אומר גלנט, "נכנסו גורמים איסלמיים סונים קיצוניים והם משנים את המאזן לטובת המוסלמים הסונים. בוואקום שנוצר בתוך סוריה מי שנכנס אלו הקבוצות המאורגנות אל קעידא, ג'יהאד עולמי, זה חמאס והאחים המוסלמים הם תופסים מאחז בקרב הסונים ומי שחושב שאי-אפשר לעשות את זה בסוריה שיסתכל מה קורה בסיני ואפילו מה קורה בנגב בישראל. אוכלוסיה בדואית שאף פעם לא היה שום קשר לדת מתחברת. אתה מסתכל היום בתמונת לווין על סיני הרבה מאוד מסגדים. תסתכלו על רהט... אני זוכר את רהט לפני 40 שנה. לא היה מסגד אחד. היום אתה עובר ברהט, אתה לא יכול להבדיל בין רהט לאום אל פאחם מבחינת כמות המסגדים. הדבר הזה צריך להדאיג מבחינתנו".
באופן טבעי, סבור האלוף במיל., מה שמתחולל בסוריה עתיד להשפיע באופן דרמטי על ירדן ולבנון. "בלבנון יש ארבע קבוצות בסיסיות חזקות: שיעים, סונים, דרוזים ונוצרים", הסביר גלנט. "השליטה וההגמוניה של השנים האחרונות עוברת באופן משמעותי לידי השיעים כתוצאה מהתמיכה האירנית ומאותה קשת של טהרן-דמשק-ביירות. אבל השחקנים בלבנון מסתכלים על מה שקורה בסוריה ורואים ששלטון העוולאים הולך ליפול הסונים הולכים לעלות. אם כך, הדבר הזה ישפיע על מה שקורה בלבנון והם מחכים. חיזבאללה נכנס לפינה. אבל כשחיזבאללה בפינה זה דבר אחד וזה דבר אחר כשחיזבאללה עם 50 אלף טילים נכנס לפינה. מה הוא יעשה אני לא יודע. אבל תזכרו יש בסך הכול מיליון שיעים, אלפי לוחמים, בסוף יש מסביבם קואליציה שהולכת ומתגבשת של דרוזים, נוצרים וסונים שלא אוהבים את ההגמוניה של החבר'ה האלה. אני מעריך שהדבר הזה יהיה מאוד רגיש על-רקע מה שקורה בסוריה".
"אחרי סוריה - ההפיכה תעבור לירדן"
לדברי גלנט, גם בירדן עוקבים בדריכות אחר הנעשה בסוריה. לדעת גלנט, ביום שאסד יפול כל העיניים יופנו לירדן. "חוץ מארה"ב", אומר גלנט על ירדן, "זו מדינה שהיא בשורה הראשונה של בעלות הברית שלנו אבל היא אוהבת את ישראל כפילגש ולא כאישה חוקית. היא מוכנה שהקשרים הללו ימשכו ובלבד שהם יהיו מתחת לשולחן אסור לדבר עליהם כי כלפי חוץ צריך להראות משהו אחר. ישראל מסייעת לביטחון הירדני, ירדן מסייעת לביטחון הישראלי. 500 ק"מ של גבול הארוך ביותר שלנו שקטים לחלוטין. למה? יש אינטרס משותף בין השושלת ההאשמית לבין הציונות ומדינת ישראל שהפלשתינים יישבו בשקט כל אחד מהסיבות שלו וזה עובד אבל זה מאוד לא פשוט. יש היום כחצי מיליון פליטים בתוך ירדן, חצי מעירק וחצי מסוריה, וזה הולך ומתרבה כל יום. החבר'ה האלה פרובוקטיביים קשה מאוד לחיות איתם. זו מציאות לא קלה. אני הייתי מגדיר את זה ככה: אם אתם שומעים יום בהיר אחד שאסד נפל, תתחילו להסתכל מה קורה בירדן. זה לא מובן מאליו שירדן תשרוד את כל הדברים האלה. ומי שמסתכל מזרחה יודע שאחר רבת עמון יש את בגדד ואחרי יש את טהרן ואין באמצע שום ידיד אמיתי ליותר מאלף ק"מ. אותי זה מטריד", הוא פוסק.
"השלום לא קיים. נמצא עצמנו שוב בעימות עם המצרים"
גלנט לא פסח על המהפכה במצרים בדבריו, ואמר כי "קרה משהו מאוד דרמטי במדינה ברגע שהאחים המוסלמים לקחו את השלטון. "יש רובד של אוכלוסיה מאוד קיצונית בתוך מצרים. אנשים שבשבילם ישראל זה דבר שצריך להיעלם מהמפה", אמר גלנט וסיפר: "כשהייתי המזכיר של שרון והייתי מגיע לשגרירות במצרים ושם הייתי פוגש את ידידנו עומר סולימן, אללה ירחמו, וישבתי איתו והסתכלתי על הקיר שממול שם יש לוח מודעות בגודל של עשרה מטרים ומראים בו חמישה ראשי ממשלות לשעבר במין קריקטורה כזאת שהם אוכלים ילדים פלשתינים והדם שלהם נוזל על הקרטון, וכשאתה אומר לעומר סולימן למה אתם מאפשרים את הדבר הזה? הוא היה אומר 'זו מדינה דמוקרטית. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. העיתונות כותבת. זה מפרסם על לוח מודעות. אין לנו מה לעשות נגד זה'".
"ואני אומר את זה בצורה הכי בוטה והכי קשה. חוץ מתעמולת הזוועות של גבלס במלחמת העולם ולפניה", קובע גלנט, "אין תעמולה קיצונית וארסית נגד מדינת ישראל יותר מאשר התמונות בעיתונות המצרית. אני מציע לכם להיכנס לאינטרנט ולראות איך הדבר הזה נראה. על בסיס השנאה הזאת אני יכול לומר, לצערי, כשמסתכלים על השנה-שנתיים האחרונות, אנחנו הגענו אחרי שלושים שנה של שלום בחזרה למצב של שביתת נשק. אין מלחמה, אבל זה לא בדיוק שלום. אני לא חושב שמצרים רוצה להילחם בישראל, אבל מלחמות נוצרות לפעמים בדרך אחרת, לא כתוצאה של רצון של מנהיג או שליט. אם פעם האחים המוסלמים ישבו בעמדה מאוד נוחה בעמדת הווטו ומובארק עשה משהו, הם אמרו 'לא בסדר'. היום זה אחרת. הם אחראים. בפעם הבאה שיהיו מהומות-לחם, מה יהיה? כבר אי-אפשר יהיה להאשים את מובארק. עכשיו, מה בדרך כלל קרה בעולם במשך מאות שנים במצבים כאלה? שנאת הזר. יסבירו להם: הציונים לקחו לכם את האוכל, גנבו את מדבר סיני. לא משנה, איזה סיפור שאתם רוצים... הם בכלל מאיימים על מוחמד והם מפיצים עליו קריקטורות ואני יכול לספר לכם... תקראו פעם על הסיפורים של המצרים, שהם מאמינים בהם שהסוכנות של המוסד מפיצה איידס ועד מה שאתם רוצים, סיפורים לא הגיוניים. אבל בלתי הגיוניים זה דבר אחד ושמונים אחוז מהאוכלוסיה שמאמינה בזה זה דבר אחר, ואין לנו ברירה כמצרים אלא להכניס דוויזיה אחת או שתיים לסיני והתהליכים מתחילים לזרום. אני לא חושב שלמצרים יש עניין לעשות מלחמה אבל אני חושב שהסיכוי שכתוצאה מבעיות פנים אנחנו נמצא את עצמינו במתיחות הולכת וגדלה עם מצרים, הוא סיכוי מאוד טוב ומאוד מדאיג".
פורסם ב יוני 2004
רצח האלנושא מרכזי שני בקריקטורות שאסף קוטק הוא היהודי כרוצח האל."במקורו, זה מוטיב נוצרי. ברנרד לואיס הראה כיצד הופקע הנושא הזה על-ידי עולם האיסלאם. המצגת הזאת משרתת את המאמצים לרכוש את אהדתם של נוצרים מסוימים על-ידי התאמת אחד המיתוסים המרכזיים שלהם. לואיס אמר כי מקור הביטויים הראשונים של האנטישמיות במזרח התיכון היה בקרב מיעוטים נוצריים שקיבלו את השראתם מהאירופים. לרעיונות אלה היתה תחילה השפעה מוגבלת. הרעל החל להתפשט אחרי 1933, כשגרמניה הנאצית טיפחה את שנאת היהודים בעולם הערבי. מכאן ואילך אִפשר הסכסוך הפלשתינאי את הפצת הפרשנות האנטישמית להיסטוריה.4 לפי השקפת העולם המוסלמית אין אדם יכול להרוג את האל, אבל הוא יכול לפצוע אותו. השיג ושיח המוסלמי גורס כי לא זו בלבד שהיהודים בגדו במוחמד, אלא שעוד לפני כן הם הפכו את ישו - נביא, על-פי האיסלאם - לקדוש מעונה. במוטציה מסוכנת, אומרת האנטישמיות האיסלאמית, כאילו הערבים הם נוצרים, היהודים מתייחסים לפלשתין כשם שהתייחסו לישו. בצורה זו הם משנים את הדמויות העיקריות בסיפור: הישראלים נעשו רומאים וישו נעשה פלשתינאי. בכל פעם שיש דיווח מבית-לחם, החיילים הישראלים מתוארים על-ידי הקריקטוריסטים הערבים כרומאים, ואילו בית לחם מתוארת כמקום לידתו של ישו. בעולם האיסלאם, המוטיב של יהודים הפוצעים את הנביא אינו עתיק. ממציאיו הם ערבים נוצרים בשנות השמונים של המאה האחרונה".ישראל כמדינה נאצית"המוטיב השלישי בקריקטורות אלה הוא ישראל כמדינה נאצית. טיעון זה מבוסס על שתי האשמות סותרות, שהאיסלאמיסטים מנסים ליישב ביניהן. טענתם הראשונה היא שהשואה מעולם לא התרחשה, והטיעון השני שלהם הוא שאם אכן היתה שואה, היא גרמה נזק גדול יותר לפלשתינאים, מפני שהם מאמינים שהיחס כלפיהם גרוע יותר מזה שבו התייחסו הנאצים ליהודים. הנושא של ישראל כמדינה נאצית הוצג בשפע בקריקטורות הערביות, עוד זמן רב לפני ששרון עלה לשלטון. לפי טיעון זה, כל הציונים - מפרס וברק ועד שרון - שואבים השראה מהשיטות הנאציות. הפרדוקס בולט היטב לעין אם זוכרים את אהדתם של הערבים לנאצים בימי מלחמת-העולם השנייה. אחרי המלחמה הכחישו אינטלקטואלים ערבים רבים את הפשעים שביצעו הנאצים בתקופת השואה. אלה כמעט שלא גונו. קריקטורה שהופיעה באל-אח'באר המצרי מציגה את ברק לבוש כנאצי, עם שפם של היטלר, ודם נוטף מידיו.5 בקריקטורה אחרת, שהופיעה ביומון המצרי אל-גומהורייה ב-1996, נראה היטלר שהוא עונד על זרועו סרט עם צלב הקרס, ואומר לשמעון פרס, העונד על זרועו סרט עם מגן-דוד: 'עשיתי שגיאה כשלא הבנתי את חשיבות התמיכה של האמריקנים'.6 ב-1993 פרסם היומון הסורי תישרין קריקטורה המראה חייל אחד עם מגן דוד על קסדתו, וחייל אחר עם צלב קרס על הקסדה. בכיתוב נאמר: 'מועצת הביטחון בחנה את פרשת השמדת העם הפלשתינאי'. הרשימה הארוכה היא של פשעי ישראל; הרשימה הקטנה היא של פשעי הנאצים.7 בשנת 2000 פרסם הדיילי סטאר הלבנוני ארבעה ציורים רצופים כיצד הופך שרון, עם מגן דוד על דש בגדו, להיטלר עם שפם, כשעל דש בגדו מופיע צלב קרס. הקריקטוריסט, ג'ברה סטאברו, שנולד בביירות, זכה בפרסים רבים".8
ייחוס צורות או תכונות של בעלי-חיים לבני אדם (זואו-מורפיזם)"המוטיב הרביעי", אומר קוטק,"ייחוס צורות או תכונות של בעלי-חיים לבני אדם (זואו-מורפיזם), הוא נושא נפוץ מאוד בכל רחבי העולם. כדי לפגוע ביריבים ולגדף אותם, שוללים מהם צלם אנוש והופכים אותם לחיות. בקריקטורות הנאציות, הסובייטיות והרומניות היהודי מתואר לעתים קרובות כעכביש, הנחשב לבעלי-חיים מרושע. סטאברו מצייר את ברק, בדיילי סטאר, כעכביש המפריע לתהליך השלום כשמגן דוד על חזהו.9 שני המוטיבים הזואו-מורפיים האנטישמיים המכריעים הנוספים הם הערפד צמא הדם והתמנון. דמות הערפד היא נושא קלסי שהאנטישמים משתמשים בו. לא מצאתי שום אנשים אחרים המוצגים כך, מלבד היהודים. המתכונת הזאת, להכשרת השמדת עם, צמחה מהדמיון הנוצרי. בקריקטורה אחרת, פרי עטו של סטאברו בדיילי סטאר מ-23 באוקטובר 2000, צויר עכביש שמגן דוד על גופו ועם ראש של אהוד ברק בתוך רשת שבה מופיעה המילה 'מלחמה' פעמים רבות. בקריקטורה שהתפרסמה בשבועון La Revue du Liban, נראה תמנון עם מגן דוד על גופו, כשזרועותיו חונקות את הפתח, הג'יהאד והחמאס. גם זו קריקטורה של סטאברו.10 ככל שמדובר בתצוגה חייתית של היהודים, במקרים רבים מחקה הקריקטוריסט הערבי את הנאצים. השדרים המועברים הם שהיהודים הרסניים, לא אנושיים ומרושעים. ב-1934 צייר קריקטוריסט נאצי תמנון עם מגן דוד שזרועותיו מקיפות את כל העולם.11 קריקטורה רוסית משנת 2002 מראה מגן דוד שאמריקה משליכה עליו מטבעות. לאחר מכן המגן דוד משנה את צורתו והופך לתמנון עם רקטות ומטוסים בזרועותיו.12 
נחשים, חזירים ומקקים"מפעם לפעם משתמשים בחיות אחרות כדי לשלול מהיהודים דמות אנוש. עימאד חג'ג', קריקטוריסט ידוע, יליד רמאללה המתגורר בירדן, צייר נחש דו-ראשי עם מגני דוד על גופו, המתאר את ראשיהם של שרון ושל ברק.13 המסר של הקריקטורה פשוט: אנשים אלה הם שני פניה של המפלצתיות. הקריקטורה פורסמה ביומון הירדני אל-דוסתור. לפעמים אפשר למצוא בקריקטורות הערביות בנות זמננו גם חזירים המייצגים את היהודי. מקורו של מוטיב קלסי זה, השולל את צלם האנוש, בימי הביניים, אף כי כולם יודעים כי החזיר הוא בעל-חיים האסור ליהודים. גישה זו, של זואו-מורפיזם, קיימת בכל תרבות, ויש לה מאפיינים תרבותיים. בנחש משתמשים כמעט כולם. הוא הופיע לעתים קרובות מאוד בקריקטורות צרפתיות בקשר לגרמנים לפני מלחמת-העולם השנייה, ולהפך. בני שבט ההוטו באפריקה רואים בבני הטוטסי מקקים. בעיתונות הישראלית מופיעות רק לעתים נדירות קריקטורות המתארות את הערבים כחיות. במקרים כאלה, הם אינן מופיעות בעיתוני הזרם המרכזי, אבל מקורן בגופים קיצוניים כגון תנועת 'כך' שהוצאה אל מחוץ לחוק או ב'נשים בירוק'. אלה מציגים את ערפאת מפעם לפעם כחזיר או נחש".14 "אדוני העולם"
"המוטיב האנטישמי החמישי בקריקטורות הערביות מזכיר את נושא הקנוניה הקלסי, ש'היהודים שולטים בעולם'. זה מסביר את דעתם של הערבים מדוע לא עלה בידם לנצח את העם הזה. הנושא הקלסי, לפני 1967 - וגם בעולם הסובייטי - היה שישראל היא נושאת-המטוסים של ארצות-הברית במזרח התיכון. כיום מתואר הרעיון ההפוך. יריבי ישראל טוענים כי היהודים שולטים בארצות-הברית. ומכיוון שכך, הם טוענים גם שהיהודים הם 'אדוני העולם' - נושא 'קנונייתי' קלסי שהנאצים עשו בו שימוש. בעיני הקומוניסטים, היהודים היו בורגנים וקפיטליסטים; בעיני הנאצים הם ייצגו את תמצית מהותו של הקפיטליזם. ערבים רבים תוהים מדוע תומכת ארצות-הברית בישראל ולא בענייניהם. הם סבורים שזו תופעה מסתורית, ולכן הכינו תשובה פשוטה: היהודים שולטים בעולם. מכיוון שהעולם הערבי נמצא במצב גרוע למדי, הטענה שהם אדוני העולם, כלומר היהודים, היא שורש הבעיות שלהם. המוטיב הזה זהה לזה שהודגם בזיוף הפרוטוקולים של זקני ציון שהוכן ברוסיה הצארית. כך הם רוצים להיפרד, באופן תת-הכרתי, מ'אנשי הקנוניות המרושעים' האלה, והם מוצגים לעתים קרובות כיהודים חרדים, שהוא אבסורד נוסף. בֶּנְדיב, הקריקטוריסט האמריקני המחונן ממוצא אלג'יראי, צייר קוף עם מגן דוד על חזהו היושב על כדור הארץ שעליו מצוירות דמויות קטנות של האפיפיור ושל ערבי. הקוף אומר: 'ירושלים: מניו-יורק ועד קואלה לומפור, בלתי מחולקת, בירת הנצח של עם ישראל; כל היתר פתוח למשא-ומתן'.15 מוטיב השליטה בקריקטורה זו משולב אפוא עם הזואו-מורפיזם".היהודי, כוח משחית"המוטיב האנטישמי השישי, החוזר על עצמו, הוא היהודי ככוח משחית. זוהי נגזרת של הנושא כי היהודים שולטים בעולם באמצעות כספם. האנטישמים הערבים טוענים כי נשיאי ארצות-הברית מחוברים לבנקים יהודיים ולכסף יהודי אחר. אלא שמה הערבים שוכחים הוא כי ג'ורג' ו' בוש היה המועמד שלהם בבחירות האחרונות שנערכו באמריקה. רוב היהודים, שהם ליברלים ולכן דמוקרטים, הצביעו בשביל אל גור. היהודים תמכו גם בקלינטון. אבל לפי התפיסה של הקריקטוריסט, הכל נעשה אפשרי. בנדיב מצייר את אלוהים המחזיק בידו שק גדוש דולרים, שעליו מופיעים שמות ארגונים יהודיים גדולים: ADL, אייפאק, ZOA. אלוהים מושיט את ידו לבוש, השוחט ילד על מזבח 'קרן ארץ הקודש' לילדים מוסלמים נזקקים. בכיתוב נאמר: 'והדולר הכל-יכול [המיוצג על-ידי אלוהים] אמר: "הקרב אותי, בן מוסלמי, אחרת...". וג'ורג' בוש אומר: "הבנת את זה, אלי - אם זה ישפר סיכויי לתקופת כהונה שנייה'".16 
"קריקטורה שהופיעה בתישרין מציגה יהודים מזוקנים עם פיאות ושק הדורכים על היטלר כדי להגיע לכספת פתוחה עם כסף שעליה כתוב 'ארצות-הברית'. השואה מוצגת אפוא כמוטיב לסחיטה על מנת להוציא כסף".17 מוטיב עלילת-הדם"נושא מרכזי נוסף בקריקטורות הערביות הוא היהודי אוהב הדם או הצמא לדם. מקורו באנטישמיות הנוצרית. הדיבה האנטישמית הנוצרית טענה כי היהודים זקוקים לדם נוצרי עבור פולחני הפסח שלהם. הם טוענים שהיהודי מרושע, מפני שדתו מאלצת אותו לשתות דם. בעולם הערבי של ימינו, הדימוי הזה של שנאה מופקרת לבש צורה של שאיפה להשגת דם פלשתינאי. יש כל-כך הרבה קריקטורות כאלה, עד שיכולתי לבחור רק מעטות מהן בשביל הספר שלי. יהודים שותי דם מוצגים לעתים קרובות באל-אהראם, אחד היומונים המובילים במצרים. ב-21 באפריל 2001 הדפיס העיתון קריקטורה המראה ערבי המוכנס למכבש מתכת על-ידי שני חיילים החובשים קסדות עם מגני דוד. דמו של הערבי נוזל החוצה, ושני יהודים חובשי כיפות ומגני דוד על חולצותיהם שותים את הדם כשהם צוחקים.18
קריקטורה ירדנית שצייר רסמי מראה פלשתינאי שפניו מכוסים ודינמיט על גופו, האומר לעולה יהודי מרוסיה המוצג כיהודי חרדי: 'בוא אל זרועותי'.28 קריקטורה אחרת, שצוירה בידי עימאד חג'ג', מראה אם פלשתינאית המרימה את זרועותיה ומרימה את ילדיה המתוארים כמפגעים מתאבדים.29קוטק מגיע למסקנה שהקריקטורות האלה מציגות במקרים רבים סוג חדש של אנטישמיות."הן נקראות לעתים תכופות 'קריאות לרצח'. בעיני הקריקטוריסטים, המוות מצטייר כעונש הראוי היחיד המגיע ל'אויב הציוני'. הגרסה האיסלאמית-הג'יהאדית היא בפירוש גישה של המשדת עם, כפי שמציין פייר-אנדרה טאגיף בספרו על שנאת היהודים החדשה.30 היא מגדירה את מאבקה כהשמדה מוחלטת של האויב הרודני שלה".הקסם שלכד את הילדכשנשאל כיצד החל להתעניין כל-כך בקריקטורות, סיפר קוטק שכשהיה בן תשע - זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים - כבר הקסים אותו ספר שפרסם מלומד ישראלי על קריקטורות אנטישמיות: "יש ספרים שאתה קורא כשאתה צעיר המשפיעים על כל החיים שלך.בלגיה התמקדה תמיד במידה רבה בקריקטוריסטים ובתיאורים הציוריים שלהם. כשאתה חי שם, המוח שלך פתוח יותר לצורת אמנות זו. אפילו כתבתי מאמר על הֶרזֶ'ה, הקריקטוריסט הבלגי החשוב ביותר, שהיה אנטישמי.וכך היתה לי מראש נטייה לקריקטורה. זהו כלי פשוט ומשכנע כדי להציג במהירות את ההתפתחויות הרציניות ביותר המתרחשות בעולם הערבי. בנושאים שלהם משתמשים גם בעולם המערבי. הדמיון בין הקריקטורות האלה לבין הקריקטורות הנאציות בולט לעין, והן כבר הומחשו בספר קודם שפרסם אריה סתיו".31כדי לקבל את זכויות היוצרים על הקריקטורות, כתב קוטק לקריקטוריסטים רבים בעולם הערבי. מכיוון שלבלגיה יש דימוי של מדינה אנטי-ישראלית, בייחוד נוכח התביעה המשפטית שהוגשה נגד שרון, רבים מאלה שפנה אליהם הניחו אוטומטית שהוא אנטי-ישראלי. לא מעטים מהם נתנו לו רשות להשתמש בקריקטורות שלהם ללא תשלום.איש ימין במחנה השלום"באירופה, כשאתה מתנגד לגזענות, זה הופך אותך אוטומטית לשמאלן. אבל כשאתה נאבק באנטישמיות אתה נתפס כאיש הימין - תומך הליכוד ושרון. זה לא נכון, מפני שאני יהודי בעל הכרה המשתייך למחנה השלום. אני רואה את עצמי כידיד ישראל, אולם ביקורתי כלפי אחדים מקווי מדיניותה. אולם ברגע שאתה נעשה מודע לשנאה הערבית האיומה ולהשמצת ישראל, אתה חייב להגן על ישראל. אני מזועזע מההשלכות של האנטי-ציונות בשילוב עם בורות נוראה ביחס לישראל שאני מוצא לעתים קרובות בקרב אנשים שונים.הקריקטורות בספר שלי, המייצגות אוסף גדול הרבה יותר, מראות כיצד מיתוסים נוצריים ישנים על היהודי השטני קמים לתחייה בעולם הערבי. קריקטוריסטים פלשתינאים שמים לעתים קרובות דגש על רצח פולחני של ילדים, ואחר כך הם מנסים להגן על עמדתם בטענה שהישראלים פוגעים בילדים פלשתינאים".קוטק אומר שהטענות האלה חלחלו גם לחברה המערבית, מפני שהן עולות בקנה אחד עם הדעות הקדומות הישנות של העולם הנוצרי. הוא עוקב מקרוב אחר אמצעי התקשורת הצרפתים והבלגים:"זה קורה כל הזמן: אם הרדיו הצרפתי או הבלגי מדווח על פלשתינאי שנהרג, הם מדווחים גם על גילו. זהו הסכסוך היחיד בעולם שבו מוזכר גיל הקרבן.אי-אפשר למחוק את המיתוסים האנטישמיים מתת-הכרה הקיבוצית של נוצרים רבים, וכיום - הערבים. הם מציגים את היהודים כ'יהודים הנצחיים', מחרחרי מלחמה המהווים סכנה לכל העולם. זו כבר אינה רק תפיסה ערבית. סקרים רבים שנערכו לאחרונה באיחוד האירופי מאשרים עד כמה חלחלו הדעות הקדומות האלה ליבשת הזאת".ריאיון על-ידי מנפרד גרסטנפלד* * *
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה